"הקהילה היא הרבה יותר משחור ולבן והיא מורכבת מפרטים רבים", חורץ סער מעוז, האחראי על הקשר עם הקהילה החיובית בוועד למלחמה באיידס ואחד מהמשתתפים בפרויקט 'מעגלים', "מבחוץ זה נראה כמו קהילה אחת, אבל אנחנו יודעים היטב שהגיוון בקהילה גדול ויש תחושה של לא מעט אנשים שקולם לא נשמע, ובדיוק בגלל זה הקמנו את הפרויקט".
לפי כמעט שנתיים הוקם אחד הפרויקטים המיוחדים בקהילה הגאה, 'מעגלים'. הפרויקט בשיתוף המרכז הגאה ועיריית תל אביב מאגד נציגים מארגונים רבים בתוך הקהילה, ומקיים שיח בין כל הארגונים שגורם להבנת האחר והשונה בתוך הקהילה. "לפני כמעט שנתיים פנה אלי אביהו מיזן מהמרכז הגאה בגן מאיר שבחסות עיריית תל אביב ואמר שישנו רעיון שנפגש כמה אנשים שמתנדבים בקהילה הגאה לשיחה על איך אפשר לגשר ולהדק את הקשר בין הארגונים השונים בקהילה, התרגשתי מההזמנה ונפגשנו", מספר מעוז, "אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה שישבתי בחדר אחד עם: דתי, חירש, טרנסג'נדרית, אימא לבן הומו, נער ונערה מאיגי, בחור שמתנדב בחוש"ן, לסבית בוץ' ופם, זאת אומרת כנראה שזאת לא הייתה הפעם הראשונה שפגשתי בייצוגים השונים של הקשת הגאה, אבל משהו קסום קרה בחדר ביום ההוא, זאת הייתה הפעם הראשונה שישבנו ובאמת הקשבנו אחת לשני".
מעוז מספר שהמפגש גרם לו לראות בצורה ברורה את כאבה של האחרת ואת הדרתו של השונה ממנו: "ראיתי היכן אני פשוט לא נותן את הדעת, לא על המילים שלי ולא על המעשים שלי, ונדהמתי. היה לי קשה להבחין בזה, כי הלא אני עובד בוועד למלחמה באיידס ובלב ליבה של הקהילה, איך זה ייתכן? ובכן, זה יתכן כי מעולם לא ישבתי להקשיב, בלי להביע דעה, רק לשמוע ואז להגיד 'וואלה אני מבין אותך'. ביום ההוא יצרנו את פרויקט 'מעגלים' והאפשרות הזאת שנוצרה אז מרגשת אותי עד היום ועד בכלל".
מעוז, נשא HIV כבר 13 שנה, מסביר שיש לא מעט דעות קדומות בתוך הקהילה כלפי מטריית התת זרמים הקיימים בה: "כנשא HIV שחי עם הנגיף כבר מספיק זמן, פיתחתי עור של פיל. חשבתי ששום דבר לא פוגע בי, ואם מישהו לא רוצה בחברתי אני ממשיך הלאה. yeah right! האמת שבחיי היומיום אני לא מרגיש מודר, אבל כשאני נכנס לאפליקציות ההיכרויות, הכל צף ועולה. האם לא מדברים איתי כי אני נשא? / האם לפנות למישהו שאינו נשא? / איך יודעים? / האם זה שאני נשא ש"כולם" מכירים משפיע על היכולת של אנשים להתקרב אלי באמת? לפעמים התשובות לשאלות האלה הן "כן", ואז זה ממש פוגע".
הוא גם עובד בארגון ומייצג את קולם של אנשים רבים החיים עם HIV, כאלה שממש יום יום מפחדים שאת או אתה תדעו שהם חיים עם HIV: "הם מפחדים שלא תאהבו אותם יותר, שתרכלו עליהם, שתצביעו עליהם בהילטון, במסיבה או בבית הקפה, שתדברו עליהם בצ'ט באטרף או בגריינדר, אולי זה אפילו יגיע אל המשפחה שלהם או הבוס - והמציאות הזאת חייבת להשתנות, כי הקהילה היא הבית של כולנו, היא ה'שמיכי' שלנו, היא המקום בוא אנחנו יכולים להביע דעות נחרצות ועדיין להישאר ביחד, לחיות עם HIV כבר מזמן איננו מסוכן וגם לא אות קלון, לחיות עם HIV היא מציאות הולכת וגדלה בקהילה שלנו, ורק אנחנו ורק על ידי הבנה וקבלה נוכל לשנות את המצב הזה לתמיד".
"רק אל תהיי בוצ'ה!"
עבור ליאור עינב, תל אביבית אשת היי-טק, 'מעגלים' היא כלי לשינוי תפיסות חברתיות בקרב בנות ובני הקהילה. היציאה שלה מהארון בגיל 16 לוותה בחששות מבחינת האופן שבו הזהות שלה תיתפס. "כבר אז אחת מהחברות שלי אמרה לי שזה בסדר גמור, רק שאני לא אהיה בוצ'ה", היא מספרת, "כששאלתי מה זה, היא הסבירה לי שאלו הנשים הגבריות שהולכות מכות ליד המינרווה כל שבוע. הבנתי את המסר הזה בצורה מאד ברורה, ולא התקרבתי לזהות "בוץ'" במשך שנים. עדיין, זה לא הפריע למישהי להסביר לי שאנחנו נפרדות כי היא לא רואה את עצמה במערכת יחסים עם מישהי כל כך גברית, למרות שהכל בינינו נפלא. עדיין זה לא הפריע לאנשים להתבלבל ולפנות אלי בזכר ברחוב".
>> שומרת אחותי: שני אחים שגדלו להיות שתי אחיות
מפגש מקרי אחד השפיע ועיצב את חייה, וסייע לה להביע את עצמה בחופשיות: "יום אחד, פגשתי פמית אחת, והמבט שלה שחרר אותי להיות מי שאני. היא הסתכלה עלי ואני הבנתי שלא כולן חושבות שאסור להיות בוצ'ה, שלא כולן יתביישו להכיר אותי לחברים שלהן בגלל איך שאני נראית. זו הייתה התחלה של תהליך ארוך מאד של חקירה וקבלה עצמית, שנמשך בעצם עד היום. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה להמציא את הגלגל בעצמי. שלגברים יש גברים שאחרים שאפשר ללמוד מהם על סוגים שונים של גבריות, ולבחור מה מתאים להם, וגם לנשים יש מושאות חיקוי רבות, אבל אני לא ראיתי אף בוצ' כמוני עד שקראתי את סטון בוצ' בלוז, וגם אז - החיים שלי שונים מאד מהחיים שמסופרים שם".
ההשתתפות שלה במעגלים מגיעה מתוך הרצון לשינוי קהילתי: "אני חלק ממעגלים כי אני מאמינה בחשיבות של קהילה, מאמינה בשיתופי פעולה שיכולים להיווצר כשאנשים משתדלים להכיר ולהבין מאיפה האחרת מגיעה. אני רוצה שאף פעם אף אחד לא יחשוב יותר שזה לא בסדר להיות לסבית, אבל הגבול נמתח בבוצ', בטרנס, בבי-פאן-פולי, בא-מינית או דמי סקסואלית- אני רוצה לשבור את הסטיגמות, והמקום שלי לתרום לעניין הוא דרך דיבור על הבוצ'יות שלי. אני רוצה שמי שיוצאת היום מהארון תוכל להסתכל על זהויות שונות של בוץ', לא לחשוב לשניה שמשהו בזהות הזאת הוא לא בסדר, שיהיו גם לה הרבה דרכים לבחור - איזה סוג של בוץ' יכול להתאים".
אנחנו קהילה אחת וכולנו שונים
ליאור משתפת בקבוצה את הקושי שהיא עברה סביב הזהות התוך קהילתית שלה, ובכך תרמה להבנה שלהם על התהליך שהיא ובנות נוספות כמוה עברו: "יש לי הזכות הגדולה לעבוד עם קבוצה של נציגים ונציגות של זהויות שונות בקהילה, לחלוק איתן את החוויה האישית שלי, ללמוד על החוויות שלהם, להבין, לגדול ולהתפתח, לפתוח את הראש שלי ולחשוב מנקודות מבט אחרות שאחרת לא הייתי נחשפת אליהן. אני מרגישה שלמדתי וגדלתי במחיצתם, וזו הרגשה שאני רוצה להנגיש לכל הקהילה. אני רוצה שנכיר את מי שהולכים לידנו במצעד כל שנה, כדי שנוכל לצעוד ביחד גם לעבר מטרות משותפות, גם כדי שנהיה שם לתמוך אחת במטרות של השניה, כדי שנהפוך לקהילה חזקה, מגובשת, אמיתית שהאכפתיות בין כולנו תוכל לקדם אותנו הלאה ביחד".
מעגלים נותנת את זכות הדיבור והביטוי לכל אחד מהזרמים. אחת מהמשתתפות בפרויקט היא גאיה שטיינברג, בת 26 מתל אביב, סטודנטית למגדר ובלשנות באוניברסיטת תל אביב וא-מינית: "הגעתי ל'מעגלים' כחלק מהשאיפות של הפרויקט לתת ייצוגיות של א-מיניות ואני שמחה שניתנת לי ההזדמנות לשתף ולהקשיב". לדעת שטיינברג יש הרבה מן המשותף בין א-מיניים לקהילה. "חווית החיים שלנו היא הרבה פעמים דומה לאנשים שחווים מיניות שונה מציפיות החברה, ותחושת השיוך שלי היא לקהילה", היא טוענת. עבור שטיינברג פרויקט מעגלים מהווה הזדמנות מיוחדת לשמוע את כל גווני הקהילה ולהכיר אותם, "במקום לומר 'אנחנו קהילה אחת וכולנו דומים', אנחנו אומרים שלכל אחד מאיתנו יש חוויות שונות באופן כללי וגם בתוך הקהילה. אז בואו נדבר וניחשף לעולמות שלא הכרנו ודרך זה נקדם סובלנות אחד לשני ולעצמנו".
אירוע 'שולחנות עגולים' | חמישי 2.6 | 19:00 | כיכר הבימה | הכניסה חופשית
רוצים לזכות בכרטיסים למתחם ה-VIP של XL במצעד הגאווה? לחצו כאן
>> ראיון בלעדי: "מדונה שינתה לי את החיים"
>> 8 הרווקות הלסביות המבוקשות ביותר בתל אביב
'הפרויקט בשיתוף המרכז הגאה ועיריית תל אביב'