שמי מאור גיל, בן 25 מתל אביב. אני על PrEP כבר מספר שנים, עוד לפני שהטיפול אושר לסבסוד בביטוחים המשלימים של קופות החולים, ואני רוצה לספר לכם מה גרם לי להגיע להחלטה להיכנס לאינטרנט ולהזמין את הטיפול. בתקופה האחרונה אני מוצא את עצמי מסביר יותר מדי פעמים "מה זה PrEP". האמת היא שהרוב לא יודעים, לא מבינים ומלאי סטיגמות.
אני זוכר את הזמנים שהייתי רץ לבדיקות; איך חוסר הוודאות והלחץ בחצי שעה שמחכים לתשובה - בבדיקה המהירה בוועד למלחמה באיידס, גמרו אותי. רק רציתי לשמוע שהכול בסדר. עלו בי המחשבות על כל הפעמים שמעדתי, כל הפעמים שוויתרתי על קונדום, וחשבתי לעצמי - האם אני היחיד? האם רק אני מטיל מטבע מפעם לפעם ולוקח את הסיכון? לא יתכן.
"תמיד שנאתי קונדומים"
אני חייב להודות: תמיד שנאתי קונדומים. לא הצלחתי להתחבר להרגשה שאני מוסיף משהו לגוף שלי ומבטל את כל תחושת התשוקה שלפני האקט. זה הרגיש לי לא נכון, בעיקר מכאני. בעבר, לפני שהתחלתי לקחת PrEP, הרגשתי יותר בנוח עם גברים שחיים עם HIV והגיעו למצב שהם אנדיטקטיבל. פשוט היה הרבה יותר קל לדעת בוודאות שאני לא יכול להדבק. הם היו פתוחים מספיק כדי לדבר על זה בכנות וחופשיות, מה שנתן לי את הביטחון לוותר על קונדום.
לעומת זאת, היה לי קשה לסמוך על גבר שטוען להיותו שלילי לפי בדיקה אחרונה שנעשתה לפני שלושה חודשים. זה לא מספיק טוב, כאילו ששלושה חודשים לא מספיקים כדי להידבק ב-HIV סיפליס ומלריה!
אין ספק שקונדום מתאים לאנשים רבים. זה בהחלט מגן עליך ושומר עליך ממגוון מחלות המין, אבל יש את אלו שפשוט לא יכולים ליהנות כך. בזכות העובדה שעליתי על PrEP, אני מצליח להרגיש שאני אחראי על עצמי ועל הביטחון הפיזי שלי. ברצינות, כאילו גברים חרמנים הם אלסטיים לפחות כמו קונדומים, ובינינו, אם אני יכול לקחת את האחריות על עצמי למה בכלל לתת אותה למישהו אחר.
>> בחן את עצמך: האם אתה מכור לסקס?
>> 9 הטיפוסים הכי בלתי נסבלים באתרי היכרויות
כיום, אני עושה בדיקות דם אחת לשלושה חודשים לצורך מעקב, כי יותר טוב לדעת. אני מבצע את הבדיקות בעיקר כדי לוודא שלא נדבקתי באף מחלת מין כזו או אחרת. אתם יודעים מה? אני מרגיש יותר מוגן. עכשיו כשהטיפול זמין בישראל, לכו לרופא המטפל שלכם ותצעקו: איטס פרפ טיים!