באוקטובר האחרון נפגשתי עם ארז (שם בדוי). ארז זה בחור חמוד וחתיך, איתו אני נפגש מפעם לפעם כבר כמה שנים. יש לנו כימיה טובה, זרימה נעימה ותקשורת בין אישית מצויינת, וכפי שאמרתי לו כמה פעמים, מבחינתי להביא אותו מחר להכיר את ההורים. אבל החיים שלנו לא איפשרו לנו להיות ביחד בגלל סיבה כזו או אחרת. אז נפגשנו לערב נחמד כמו שאנחנו תמיד עושים. ואני לא אשקר לכם, היה סקס מעולה. מעולה מאוד אפילו. סוער וקצבי וקשוח יותר מבדרך כלל. ואז זה קרה. נקרע הקונדום והוא גמר בפנים.
כשהוא יצא החוצה, הוא הבין את מה שקרה והמשך הלילה התאפיין בעיקר בשתיקה מביכה. ישבנו שם איזה חצי שעה מנסים לעכל מה קרה ומה עושים עכשיו. אצלי נקרעו בעבר קונדומים, אבל תפסתי את זה מספיק מהר מכדי שתהיה סכנה כלשהי. אף פעם לא גמרו לי בפנים מבלי שעשינו בדיקה לפני. המצב אצלו דומה, והוא גמר בפנים רק פעם אחת בחייו, כשהוא היה עם החבר שלו דאז, וישר אחרי זה הם הלכו להיבדק. שנינו אנשים מאוד אחראיים, ואנחנו אף פעם לא עושים סקס לא מוגן. אף פעם! כלומר אני יכול להגיד את זה על עצמי במאה אחוז. עליו? 98%.
אם כך, נראה כאילו אין איזשהי סכנה או חשש. אבל האירוניה היא כלבה חסרת לב, וארז (ככה יצא) הוא גם סטודנט לרפואה וגם היה ערב לפני תחילת סמינר התנדבות בוועד למלחמה באיידס. אז ישבנו כך זמן מה, וארז אמר את הדבר הבא: "הדבר האחראי והנכון לעשות זה ללכת לחדר מיון ולקבל PEP". ארז צדק. לא באמת חששתי שאני אדביק אותו ב-HIV, וגם לא חששתי כל כך שהוא ידביק אותי. אבל הספק כרסם, ואם לא עוקרים את הכרסום הזה באיבו הוא יכול לחלחל ולהרקיב.
השתיקה המשיכה גם במונית בדרך לחדר מיון. חוץ מכמה בדיחות או ניסיונות לשיחה תפלה לא הייתה תקשורת ביננו. ארז חזר והתנצל כל הזמן. הוא הרגיש שזה היה הכל באשמתו, שהוא היה חזק מדי וביקש את סליחתי. לא היה על מה לסלוח. דברים כאלה קורים אני יודע את זה רציונלית. אבל השתיקה המביכה במונית הייתה מכה רגשית שהשתיקה גם את הרציונל שבי. לא פחדתי, אבל דאגתי.
הספק המשיך לכרסם פנימה
במיון עשו לנו את כל הבדיקות הדרושות ונתנו לנו את כל התרופות שאפשר לתת. אחרי זה הלכנו לבית מרקחת וקנינו תרופות נוספות. המשך הטיפול כלל עוד תרופות שהיינו צריכים לקחת במשך חודש. קניתי אותן מכספי ותאמינו לי, זה לא עסק זול. הבדיקות חזרו כעבור כמה ימים – שליליות של שנינו. זה אומר ששלושה שבועות לפני הסקס שלנו, היינו שליליים. זה לא נתן לנו מידע על הסטאטוס שלנו בזמן הסקס הלא מוגן. בשביל זה נצטרך לחכות עוד חודש עד סוף הטיפול.
לצערי השתיקה המשיכה. חוץ מהודעת וואטסאפ אחת, בה ארז אמר לי שהוא שלילי ושהוא התחיל את הטיפול, הוא לא דיבר איתי יותר. אני מבין אותו, גם אני לא דיברתי איתו. הספק הזה לא מת עם כדורי ה-PEP. הספק המשיך לכרסם פנימה. צריך פתרון אחר.
במהלך החודש הזה שעברתי את הטיפול, התחלתי לחשוב יותר ויותר ברצינות על האופציה של ה-PrEP. זה בדיוק נכנס לסבסוד של קופות החולים וכל הקהילה צהלה ושמחה. אם זה לא סימן משמיים, אני לא יודע מה כן. אה רגע אני יודע מה יותר סימן משמיים: דיברתי עם הרופאה שלי בקופת חולים, והיא אמרה לי שהיא אחת מבין שלושת הרופאים בארץ שיכולים לרשום PrEP או משהו כזה. בום! גורל או לא גורל?
זה לקח זמן כמובן. מסתבר שלא מחלקים PrEP לכל דכפין. עברתי סט שלם של בדיקות וחיסונים, אבל בסופו של דבר זה היה שווה את זה. נמצאתי כשיר ובריא מספיק כדי להתחיל את הטיפול. אז התחלתי. מאז ועד היום, כדור אחד ביום. "כיפת ברזל" אני קורא לזה. עוד הגנה שעוזרת לי לישון טוב בלילה. לא שיניתי את הרגלי הסקס שלי. אני עדיין עושה סקס עם קונדום, ועדיין עושה סקס באותה כמות ואינטנסיביות כמו מקודם. אבל עכשיו יש לי יותר ביטחון. עכשיו אין לי יותר ספק שמכרסם. עכשיו אני שקט יותר.
>> בחן את עצמך: האם אתה מכור לסקס?
>> 9 הטיפוסים הכי בלתי נסבלים באתרי היכרויות
אני וארז ניפגשנו עוד מאז. כמה פעמים אפילו. וכמו תמיד, כל פעם מאוד כיף לנו. כאמור חיבור טוב. ארז עצמו טרם התחיל לקחת PrEP. אני לא יודע למה, נראה לי שגם הוא לא. אני לא יודע אם אני ממליץ לו או לכם על זה, זה עניין מאוד אינדיבידואלי ואישי, ביניכם ובין הרופא שלכם. אתם לא צריכים להרגיש מחוייבים לעשות את זה, וגם אין באמת סיבה להתנגד לזה. זה עובד וזה מרגיע וזה משתיק את הספק שעלול לכרסם. מאז שהתחלתי לקחת PrEP לא נקרע הקונדום ולא קרה איזה אירוע חריג, אבל לראשונה בחיי אני לא אחשוש אם כן יקרה.