>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
זה נשמע כמו עוד איזה פיק- אפ בר בסביבת הלימודים, כמו עוד מפגש שבועי בקבוצת תמיכה מגיל 16 שבמקרה הטוב תוכלו להשיג שם דייט לסופ"ש. אבל מתחת לפני השטח הדברים הם קצת אחרת ממה שאנחנו נהגנו להכיר.
עם פריחת המאבק הלהט"בי למען שוויון, יוצאים גם תלמידי אוניברסיטת תל אביב מהארון. מרביתם עושים את זה בתא הגאה של האוניברסיטה שהוקם לפני כשנה על ידי מתן בן יוסף וארז וינר.
התא הגאה משמש כמקום החם של סטודנטים באוניברסיטה להגיד את כל מה שהם אי פעם פחדו לחשוב בקול רם, אז קבלו אותם בסקירה מכף רגל ועד ראש, מוכנים? הנה מתחילים.
בן יוסף התחיל לפני כשנה ללמוד באוניברסיטת תל אביב, אחרי טיול, קראחנות וכל הדברים שחתיכים עושים, הוא החל בתוכנית המימוש העצמי לעבר התואר. כחלק מהיותו פטריוט וגבר גבר הוא יצא מהארון והחליט לסלול את דרכו במערך ההתנדבות של הקהילה הגאה. לדאבונו, באותם ימים לא היה צורך במתנדבים חדשים וכל אזורי הפעילויות נסגרו. אז החליט בן יוסף לפנות לאגודה של אוניברסיטת תל אביב ולראות אולי שם קיימת קבוצה שבה יוכל להתנדב.
לתדהמתו, נוכח לגלות כי לא קיים תא גאה באוניברסיטה והנושא כבר הוזנח לפני שנים על ידי אנשים שכבר סיימו את התואר באוניברסיטה, פרשו כנפיים ועפו. ביחד עם חברו הטוב ארז וינר, הקימו השניים מחדש את הקבוצה, שנותרה על ערש דווי בין כותלי הפקולטות, ויהי מה.
אז איך זה עובד?
הם נפגשים אחת לשבועיים במועדון בקמפוס, בין 30-60 חברים בקבוצה הטרוגנית לחלוטין, להט"ב מכל הסוגים, שכמו בכל קבוצה יש נספחים ויש גם נוטשים. המפגש מחולק לשני חלקים, כמו כל זוגיות טובה, חלק ראשון זה קצת תרבות ובחלק השני מפנים זמן לאומנות.
"בחלקו הראשון של המפגש, התרבותי, מעלים דיון אקטואלי חם שכרגע מוביל בכותרות, דוגמא מהדיונים האחרונים זה כמובן כל פעולות המחאה למען נישואים גאים בישראל, ג'סט סיינג", אומר בן יוסף. בחלקו האומנותי של המפגש, חולשים כל חברי הקבוצה את כותלי האוניברסיטה, רומסים את השערים ונוהרים אל הפאב הסמוך לאוניברסיטה לבירה מסורתית שכבר שנתיים אין עוררין לה. כמובן שיש מורדים שבאים רק לחלק של הבירה, אבל שוב, אנחנו לא שופטים, בירה זה טעים ואחלה.
"שנה שעברה בפעם הראשונה באוניברסיטה עשינו הפנינג גאווה, היה היסטרי!." אומר בן יוסף. "במשך יום שלם פקדו הארגונים השונים את הקמפוס והרמנו מופע דראג קינגס בהפסקה. היה מרגש לראות בפעם הראשונה דגלי גאווה בכניסה לאוניברסיטה. השנה עשינו שבוע דראג בו הבאנו סדנאות דראג לאוניברסיטה, עשו ערב יציאה למופע דראג, דאגנו להנחות למופעים נבחרים וסיימנו בהקרנה חגיגית של פרסיליה מלכת המדבר!".
כמו כל שיתוף פעולה בריא, הקשר בין בן יוסף ווינר תורם להצלחת המפגשים. "אני וארז בעיקר פעילים כאשר החלוקה ביננו היא שאני דוחף קדימה, לוגיסטיקן ופרקטי וארז מביא לפועל את כל הנושאים העוטפים, האנשים, הרעיונות והקשר לקהילה".
אז מחאה, מהי?
"בהיבט היומיומי סביב המחאה העולה נוצר צוות עבודה חזק יותר, הסולידריות החברתית בתוך הקבוצה התגבשה לנוכח מטרה משותפת אחת", הוא אומר. "תראי, בגדול זכויות שוות לכולם זה השאיפה המרכזית, אנחנו רק יכולים להמשיך ולנסות לעלות את זה לדיון הציבורי ולקוות שמשהו יקרה. כיום התא הגאה כולל במנהלה את עידן שמחוני, אמיר אזולאי, יואל ריבליס, אהוד וזאנה, הגר לופסקו עידן אדיר וכמובן אני וארז. יחד עם נציגים מתאים גאים מחיפה, ירושלים, תל חי, הטכניון, ובן גוריון שלחנו מכתב התומך בשוויון הקהילה הלהט״בית לכלל חברי הכנסת ואנחנו מתכננים עוד הפתעות בהמשך הדרך. אנחנו מאמינים שהמאבק הזה משותף לכולנו."
מילים לסיום סיומת?
"הקבוצה מונה היום בממוצע 50 איש כל שבוע, אני חושב שככל שזה יעלה לתודעה הציבורית כי קיימת קבוצה כזו באוניברסיטה, אנשים תחילה יבואו עם חברים אבל זה חברים שמביאים עוד חברים ושוב הכל למען מטרה אחת שהיא שוויון. יאמר לזכותנו שאנחנו נמצאים באוניברסיטה בתל אביב, אוניברסיטה הטרוגנית, שמכילה אנשים מכל מיני עדות, קצוות ועמים. חשוב לזכור להיות הומו או לסבית זה לא קורה רק בישראל, יש לקבל את השונה על גווניו ולא רק לפי נטייתו המינית.
"הקבוצה שלנו מכילה 'ארוניסטים', ערבים, חיילים, לסביות, קווירים, טרנסים, ביסקסואלים ועוד. יש מקום לכולם אצלנו, אנחנו משתדלים לקבל בחיבוק את כל מי שנכנס בדלת, זה מקום שאמור לעטוף וביחד לעזור לכל אחד לצאת לדרך משותפת לבד".