>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
השבוע הוצתו תקוות חדשות בקרב חברי הקהילה הגאה. שר האוצר יאיר לפיד הדגיש את תמיכתו בנישואים גאים ושרת המשפטים ציפי לבני הבהירה את מחויבותה לנושא. אלה הצטרפו ליותר ויותר התבטאויות של שרים וחברי כנסת בחושים האחרונים, שמביעים תמיכתם בשוויון זכויות מלא ללהט"ב.
אכן, זכויותיהם של להטב"ים במדינת ישראל בהשוואה מקיפה לזכויות אשר מוענקות להם במדינות העולם, מצביעה על הליך התקדמות לטובה. הדרך אמנם עודנה ארוכה, אולם מדינת ישראל מצויה כיום בהליך מתקדם של הכרה בזכויותיהם של בני ובנות הקהילה הגאה.
רוב השינויים וההכרה בזכויות הלהטב"ים התממשו נוכח תקדימים משפטיים אשר נתקבלו נוכח פניות אישיות של אינדיבידואלים מהקהילה ההומו-לסבית אשר לחמו על זכויותיהם בבתי המשפט. נוכח תקדימים אלה, אולצו משרדי הממשלה במדינת ישראל להתאים עצמם לקביעות בתי המשפט.
מדינת ישראל הוקמה על תשתית של מדינה יהודית ודמוקרטית. שני מושגים אלה הדרים בכפיפה זה לצד זה, אף מושכים לשני קטבים מנוגדים זה מזה. מחד, אנו עדים לשינויי חקיקה והחלת שינויי סעיפי חוק אשר מעניקים שוויון והכרה על בסיס נטייה מינית. מנגד, הממסד הדתי מתנגד ומציב קשיים והתנגדויות קשות.
>> לגזור ולשמור: מה מבטיחות המפלגות לקהילה הגאה?
ראו כדוגמא:
פקודת המשטרה: סעיף 3(ו) חובת שוטר לתת שירות ללא משוא פנים – "השוטר ייתן שירות לכל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או נטייה מינית, בכפוף לאמור בפקודת המטא"ר הזאת."
פקודת האגודות השיתופיות: סעיף 6(ג) שיקולי ועדת קבלה לקבלת מועמדים ליישוב קהילתי – "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית."
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988: סעיף 2(א) – איסור אפליה – "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות...".
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 – סעיף 2(ב) חובת מכרז – "לא יפלה עורך מכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הורות, גזע, דת..".
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 – סעיף 4(א) – "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה."
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 – סעיף 3(א) – איסור הפליה – "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות".
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 – סעיף 1(4) – לשון הרע מהי – "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו."
תקנון הכנסת – כינון ועדות הכנסת - סעיף 97(11) "ועדה לקידום מעמד האשה: קידום מעמד האשה לקראת שוויון בייצוג בחינוך, במעמד האישי ובמניעת אפלייה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת הפערים בכלכלה ובשוק העבודה; למאבק באלימות כלפי נשים."
על אף ההתקדמות שחלה ושינויי סעיפי החוק המתייחסים גם לחברי הקהילה הגאה, זכויות הפרט טרם הוכרו במלואן. לא כל שכן, טרם הוכרו במלואן זכויותיהם של זוגות חד מיניים. יחד עם זאת, במספר נושאים נתקבלה הכרה בזוגיות של בני אותו המין והקבלה לזכויות של זוגות הטרוסקסואלים. הכרה זו נעשתה לא מתוך החלטה חוקתית, אלא בזכות אינדיבידואלים אמיצים אשר לא שקטו והגישו עתירות לבתי המשפט.
בנושאים הבאים, קיימת הכרה לזוגות חד מיניים במדינת ישראל, הזהה לזוגות הטרוסקסואליים:
צה"ל – צבא הגנה לישראל שינה תפיסתו. אם בעבר לא גוייסו חיילים או אף שוחררו משירות צבאי מאחר והצהירו בגלוי על נטייתם המינית, בשימת דגש על חיל המודיעין, כיום אין הגבלה על גיוס עקב נטייה מינית.
באם בעבר הייתה מניעה בקידומם לקצונה של חיילים אשר נטייתם המינית הייתה גלויה ואף לא הוצעו להם לשרת בשירות קבע, כיום, מלוא התפקידים בצה"ל פתוחים לשירות לחד מיניים.
בנוסף, צה"ל מכיר כיום בזכויותיהם של אלמנים ואלמנות של בני/בנות זוג אשר הלכו לעולמם במסגרת שירות צבאי או כאשר שרתו שירות פעיל בצה"ל.
אימוץ– בית המשפט הכיר בזכות בן/בת זוג לאמץ את ילדו/תו של בן/בת זוגו/תו. בע"א 10280/01 (ירוס חקק) דן בית משפט העליון, בהרכב של תשעה 9 שופטים, בשאלה האם חוק האימוץ מכיר בכשירותו של אדם לאמץ את ילדו הקטין של בן זוגו לחיים מקום שהמבקש ובן זוגו לחיים הינם בני אותו מין.
בית המשפט העליון קבע, כי סעיפים 3(2) ו-25(2) לחוק האימוץ מאפשרים מתן צו אימוץ למאמץ יחיד, שאינו נשוי, ואשר בפועל מגדל יחד עם בן זוגו את ילדיהם ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיפים הללו, קרי, נסיבות מיוחדות שהינן לטובת הקטין.
אלה מתווספים להמלצת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז משנת 2008 לאפשר לזוגות מאותו המין לאמץ.
מקרקעין – אדם אשר מעוניין להעביר מקצת או מלוא הזכויות בדירתו לבן זוגו, פטור ממס שבח.
פנסיה וקצבת שארים – בית המשפט הכיר בזכות בן זוג חד מיני לקבל פנסיה וקצבה של בן זוגו אשר הלך לעולמו.
פונדקאות - הרצון והצורך להיות הורים אשר היה שמור בעבר אך ורק לזוגות נשואים – גבר ואשה בלבד, בא לידי ביטוי אצל זוגות חד מיניים ואצל אבות ואימהות חד הוריים אשר מבקשים להביא לעולם ילדים במסגרת הפריות חוץ גופיות והסתייעות בתרומת ביציות/תרומת זרע ושימוש, ככל הנדרש, באם נושאת במוגדרת כ"אם פונדקאית".
הזכות להורות הינה זכות על המעוגנת בחוקי היסוד ומהווה כמיהה, צורך וביטוי עצמי של כל אדם. האם זכות זו הינה אבסולוטית לכל אחד ואחת? עד היכן עובר הגבול בו על המדינה להתערב? האין לא מגיע לכל אחד ואחת להביא לעולם ילדים? אולם עד אילו סיטואציות?
שאלות אלו ורבות אחרות עולות וצצות כפטריות לאחר הגשם. מענה לשאלות אלה הינו קשה ומהווה פתח לשיח רב גוני לקולא ולחומרא לכל שאלה ושאלה וכאן אין הוא המקום להרחיב בנושא.
הנקודה החשובה לעניינו הינה הליכי פונדקאות לזוגות חד מיניים. מדינת ישראל טרם הכירה ו/או אשרה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 את ההולדה באמצעות פונדקאית בישראל לזוגות מאותו המין.
לאחרונה נתקבלו המלצות ועדת מור יוסף בנושא פריון והולדה, במסגרתן קיימת הצעה להסדרת חקיקה בנושא פונדקאות חו"ל וכן לכינון פונדקאות בישראל לחד-מיניים, אולם על פונדקאות זו להיות אלטרואיסטית, קרי, ללא תשלום עם הגבלות. כדברי המלצות הוועדה:
פרק ז, סעיף 6 – "לצד זה, הוועדה ממליצה לקיים מסלול נוסף של פונדקאות אשר יאפשר נגישות לפונדקאות גם לגברים ללא בנות זוג. מסלול זה יתקיים לצד המסלול הקיים היום בחוק ויאפשר לכלל האוכלוסייה (למעט נשים המעוניינות בפונדקאות אף שהן מסוגלות לשאת הריון לפנות לוועדת האישורים ולבקש את אישורה להסכם פונדקאות שיעשה על בסיס אלטרואיסטי. פונדקאות על בסיס אלטרואיסטי מבוססת על קשרים קודמים בין הצדדים ועל מניע שונה אשר מסיר באופן משמעותי את החששות ממסחור ומבעיות אחרות, הטמונות בהרחבת הפונדקאות הקיימת היום."
נישואין – מוסד הנישואין כפוף לממסד הדתי ועל כן, אין מדינת ישראל מכירה כיום בזכות של זוגות חד מיניים להינשא במדינת ישראל. אולם, מרשם האוכלוסין במשרד הפנים במדינת ישראל מכיר ומחויב כיום, לאור פסיקת בית משפט העליון, לרשום זוגות, לרבות זוגות חד מיניים, אשר נישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, כנשואים.
זוגות אשר נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל וחלילה וחס יבקשו להיפרד, יאלצו לפנות לבית משפט לענייני משפחה לצורך התרת נישואיהם.
בעניין זה חשוב להדגיש כי זוג מאותו המין אשר חי יחדיו ומקיים משק בית משותף, אף אם נישא בנישואים אזרחיים בחו"ל ונרשם כזוג נשוי במרשם האוכלוסין בישראל ואף אם לא נישא וחי כזוג ידוע בציבור, אינו מעוגן משפטית בזכויות רבות כדוגמת, ירושה, גידול ילדים של בן/בת זוג, ובמקרה של פרידה.
עקב כך, מומלץ לזוגות חד-מיניים אשר חיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף לעגן את זוגיותם בצורה באה:
הסכם זוגיות ובתוכו יסדירו הסדרי ראיית ילדים קיימים ועתידיים. הסכם זה מעגן את זכויות הצדדים, הרכוש וכן את זכויות ראיית הילדים, מזונות וגידול ילדים היה וחלילה וחס ייפרדו. חשוב, כי הסכם הזוגיות יוגש לאישור בבית משפט או בפני נוטריון על מנת להכניסו לתוקף משפטי.
צוואות – במסגרת הצוואות מעגנים שני בני הזוג את חלוקת רכושם וכן את מיהותו של אפוטרופוס לילדיהם הקיימים והעתידיים היה וחלילה אחד מהם ילך לעולמו וחלילה וחס באם שניהם ילכו לעולמם בד בבד. בהכנת צוואות, דואגים בני הזוג לשמור זה על זכויות זה ובכך מונעים התערבות בני משפחה ברכוש ובגידול ילדים של צד אשר ילך חלילה לעולמו.
ברית זוגיות – זוג חד מיני או אף זוג שאינו מעוניין להינשא בממסד הדתי, רשאי לפנות ולעגן זוגיותו במסגרת הצהרה על זוגיות בברית זוגיות בפני עורך דין.
הגנה על זכויות בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי במקרה שיש ילדים – נכון למועד כתיבת שורות אלה, על בני הזוג לפנות להליך אימוץ במסגרתו ההורה הביולוגי מגיש יחד עם בן/בת זוגו בקשה לאימוץ הקטין/נה על ידי ההורה שאינו ביולוגי. מסתמנת הכרה עתידית במסגרת צו הורות ללא פנייה להליך אימוץ, אולם טרם אושר מהלך זה.
עד לסיומו של הליך אימוץ אשר אורך כשנה לערך, מעגנים את זכות ההורה שאינו ביולוגי על ידי פנייה להליך אישור אפוטרופסות זמנית או לחילופין להכנת ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר במסגרתו מייפה ההורה הביולוגי את זכויות בן זוגו לדאוג, לטפל ולקבל החלטות בדבר הקטין/נה. את ייפוי הכח יש לאשר בבית משפט או בפני נוטריון על מנת להכניסו לתוקף משפטי.
לסיום, אבקש לציין כי על אף שמדינת ישראל הינה מדינה יהודית לפני היותה מדינה דמוקרטית, ועל אף שקיימים קשיים ובעיות לקהילה הלהטב"ית והדרך להכרה במלוא זכויותיהם עדיין רחוקה, עלינו להכיר תודה על כך שמדינת ישראל מנויה בין המדינות אשר מעניקות את מירב הזכויות לקהילה הלהטב"ית ומפגינה סובלנות ומקבלת את הילדים אשר נולדים בחו"ל כאזרחי המדינה על אף שאין חקיקה בנושא. לא בכדי ישראל מכונה בקרב מדינות העולם כמדינת הבייבי בום העולמית בהולדת זוגות חד מיניים בהליכי פונדקאות בחו"ל.
אשר על כן, היוזמות של כבוד השרים ציפי לבני ויאיר לפיד והצעות החוק שלהם להסדרת שוויון זכויות לפסולי חיתון ולזוגות גאים מבורכת ומהווה אבן דרך נוספת בהסדרה החקיקתית במדינת ישראל של זכויות הקהילה הלהטב"ית.
עו"ד גיל עובדיה לייבוביץ הינו אחד מהשותפים במשרד עורכי הדין לייבוביץ & סטי והינו מזה שנים מהמובילים בתחום המעמד האישי בכלל, ובליווי זוגות ויחידים בהליכי פונדקאות בפרט, ובעיקר ליווי זוגות חד מיניים בתהליכי פונדקאות ואימוץ.