>> אירועי הגאווה 2012 – כל העדכונים
>> בואו לעודד את הקבוצה הגאה במשחקי הנבחרת – בקרו בעמוד הפייסבוק
"אני לא יודע אם ההגדרה של פתרון היא מדויקת", אומר פטריק נח, מייסד הקבוצה. "אבל זה בהחלט משהו שיכול לתת בית לספורטאים שאולי יחששו לצאת מהארון בקבוצות מיינסטרימיות".
אנשים עם מכנה משותף בסיסי
נח מספר כי פעמים רבות הוא נתקל בשאלות, הדומות לשאלות הנשאלות על מצעד הגאווה: "למה אתם צריכים את זה? למה צריך קבוצה גאה? למה לא תשתלבו בקבוצות רגילות?".
"התשובה שלי תמיד הייתה: למה לא?", הוא אומר. "יש פה אנשים עם מכנה משותף, בסיסי, הזהות שלהם, ההשתייכות הקהילתית שלהם. רוב השחקנים שיחקו בקבוצות בעלי צביון סטרייטי. כשאני שיחקתי בקבוצה כזאת, לא יכולתי להרגיש בנוח לדבר על זה שאני הומו, כי היו מקיאים אותי מהקבוצה. היום אני משחק בקבוצה ומרגיש מאוד נוח ומאוד טבעי עם הנטייה המינית שלי".
לדבריו של נח, החזון הוא שהמועדון יילך ויגדל. "בהתחלה הקמנו עוד קבוצות כדורעף חובבניות", הוא אומר. "ההתעניינות בכך הייתה עצומה. הקמנו אפילו קבוצת כדורסל גאה, אך לצערנו, בשל בעיות תקציב וכח אדם, הקבוצות הפסיקו את פעילותן".
>> כדורגלן הומו מחוץ לארון – האם זה יקרה בקרוב?
ענף מאוד פופולרי בקהילת הלהט"ב ברחבי העולם
פטריק נח, בן 36 מתל אביב, עובד ביומיום בתפקיד מנהל חטיבה בחברת תרופות. הוא מגיע מעולם הווטרינריה. ברזומה שלו הוא רושם קריירה בנבחרת ישראל לנוער, בליגות בכירות בארץ בקבוצות ספורט שונות ואפילו קצת בחו"ל. "כדורעף תמיד היה חלק מחיי. זה הספורט שאני הכי אוהב בעצם".
וזה לא שהוא לא התנסה בענפים אחרים. "מאז שהייתי ילד הייתי מאוד ספורטיבי", הוא אומר. "ההורים שלי רשמו אותי לכל מיני חוגים: שחייה, כדורסל, טניס אבל כדורעף הכי תפס אותי. בעיניי, זהו אחד הענפים היותר אינטליגנטים בספורט, וב-15 השנים האחרונות יש פריחה של הענף. בישראל יש ליגות מגוונות של כדורעף, הכוללות גם נשים וגם גברים. בכלל, זהו ענף מאוד פופולרי בקהילת הלהט"ב ברחבי העולם".
"המוסדות השמרניים מכבי, הפועל ואליצור לא ידעו איך לאכול אותנו"
מועדון כדורעף גאה עוצמה תל אביב קיים כבר חמש שנים. הקימו אותו נח, יחד עם המאמן הבינלאומי אסף רז, על מנת לקדם את הספורט הגאה בארץ. "מעולם, בשום ענף ספורט בישראל לא הייתה קבוצה גאה, שחרטה על דגלה את הנושא החברתי ואת היותה בעצם מחוץ לארון", הוא אומר. "רצינו לבצע כאן פריצת דרך חברתית".
>> האלוף האולימפי מת'יו מיצ'ם: אני שמח להיות סמל בקהילה הגאה
הרעיון נולד באחד מצהרי יום שישי, כשמספר חברים הומואים שיחקו כדורעף. "פתאום עלה במוחי הרעיון: למה אי אפשר להקים קבוצת כדורעף גאה, שתהיה הישגית ומקצועית, ותתחרה בליגה הסדירה בארץ?", מספר נח. "אחרי זה חשבתי: כלכלית זה עסק לא פשוט. גם לפרוץ אל מוסדות שמרניים זה לא כל כך פשוט – לבוא עם רעיון כזה מאוד ייחודי ומאוד יוצא דופן. אבל אסף ככה הניע את הרעיון, והתעקש: 'אם אנחנו רוצים – זה אפשרי'".
ובהשראת אותו משפט בסגנון תאודור הרצל, החלו החבר'ה לחפש שחקנים. "הבנו שיש הרבה שחקני כדורעף הומואים טובים", מספר נח. "התחלנו לפתח את הקבוצה. הקמנו עמותת ספורט מסודרת, שעומדת בכל דרישות החוק, והצטרפנו לאיגוד הכדורעף בארץ.
"הופתענו מאוד לטובה מאיגוד הכדורעף, שקיבל אותנו בזרועות פתוחות וסייע לנו רבות להשתלב. היה לנו קשה להצטרף לאיגודים הגדולים כמו מכבי, הפועל ואליצור, שלא ידעו איך לאכול אותנו. עוצמה, שהוא איגוד ספורט לקבוצות עצמאיות, קיבל אותנו, והם מסייעים לנו רבות עד היום, ועוזרים לנו להתקדם ולהשתלב. בזכותם, אנחנו נהנים גם משירותי היח"צ של דודי מליץ, שבהחלט תורמים הרבה להצלחתנו".
ולמרות ההצלחה, מאוד לא פשוט למצוא ספונסרים לקבוצה גאה ראשונה מסוגה. "אבל אנחנו מצליחים להתקיים בכבוד, אם זה באמצעות גיוס דמי חבר מכל שחקן ואם זה דרך תקצוב שאנחנו מקבלים מהטוטו, בהיותנו עמותת ספורט לכל דבר ועניין".
פתוחים להומואים, ביסקסואלים וסטרייטים
אם יש דבר אחד שהיה חשוב לנח וחשוב לו עד היום, כאחד ממנהלי הקבוצה, הוא לחרוט על הדגל שהקבוצה פתוחה לכולם – אין אפליה, לרבות על רקע נטייה מינית. "כל מי שרוצה להצטרף אלינו ועומד באמות המידה המקצועיות, מוזמן – תהיה נטייתו המינית אשר תהיה. בלי קשר, הצביון של הקבוצה הוא להט"בי".
במהלך משחקי הליגה בשנה הראשונה, הגיעו השחקנים הגאים אל מעוזים שמרניים שונים במשחקי ליגה, כמו ירושלים. "נתקלנו בהתחלה בתגובות לא מסמפטות במיוחד ואפילו בזלזול", מספר נח.
אבל הזלזול התחלף מאוד להשתאות, לאחר שמועדון כדורעף גאה עוצמה תל אביב ניצח קבוצות גדולות וחזקות, כמו הפועל ירושלים ומכבי אשדוד.
"הצלחנו לשבור הרבה דעות קדומות וסטריאוטיפים", מספר נח. "פתאום אנשים הבינו אותה קבוצה שהדביקו לה סטיגמה של 'לוזרים', 'כאלה שלא יודעים לשחק', 'נשיים', בעצם מורכבת מאנשים שיודעים לשחק כדורעף. הבינו שיש פה עסק עם קבוצה חזקה וטובה ומקצועית מאוד".
נתקלתם בהומופוביה מהקהל?
"תראה, בגדול הקהל של הכדורעף הוא קהל מאוד תרבותי, לא אלים ואינטליגנטי, אבל כן, היו בהתחלה בדיחות קרש וצעקות כמו: 'יאללה, תעיפו את החבורת בנות האלה מפה' (השיבוש הלשוני במקור, ד.ז). כל מיני עקיצות. אבל זה חלף מהר מאוד. אין לי ספק שהקהל גם הוא התבגר, למד. היום אנחנו נתקלים לעתים מאוד נדירות בהומופוביה, ואנחנו מקבלים יחס רציני ביותר"
>> יו"ר הפדרציה הגרמנית לכדורגל: "צאו מהארון"
הומואים יודעים גם לעשות ספורט
"ומעבר לכך, היה לנו חשוב שיבינו שהומואים יכולים לא רק לצעוד במצעדים, שהם חשובים מאוד, שלא יהיו אי הבנות. אבל אנחנו יודעים גם לעשות ספורט".
ואם בחיבור בין מגזרים עסקינן, הרי שאין עדות טובה לכך מהחבירה של רון שטלריד ובני משפחתו. "רון הוא בחור סטרייט שהצטרף אלינו מהמניעים הכי טהורים ויפים שיכולים להיות", מספר נח. "הוא גדל במשפחה שכנראה חינכה אותו לשוויון, אהבה, סובלנות ואחווה.
"הוא היה הסטרייט הראשון בקבוצה והרגיש נפלא איתנו ולא היסס לרגע ללבוש את מדי הנבחרת הגאה. מבחינתנו, כור ההיתוך הזה הוא דוגמה ומופת לסובלנות בחברה. לאט לאט הצטרפו אלינו עוד שחקנים סטרייטים, וזה הוכיח לנו שלמרות הדעות הקדומות הרבות עדיין יש אנשים שמאמינים בשוויון".
"הסטרייט הבכיר" של הקבוצה: "פתאום הבנתי איך זה להיות מיעוט"
שטלריד, מטבע הדברים, התלבט בהתחלה אם להצטרף לקבוצה בעלת צביון להט"בי. "חשבתי לעצמי: למה לי?", הוא מספר "היו עוד מסגרות שיכולתי להצטרף אליהן? למה ללכת למקום שאולי ארגיש בו לא בנוח?". אבל אחרי האימונים הראשונים, מספר סטלריד, כל סימני השאלה נעלמו.
לא עלה החשש ה"יהודי" כל כך של "מה יגידו"?
"'מה יגידו' אף פעם לא שיחק תפקיד אצלי. לא ממש אכפת לי מה יגידו?".
ובכל זאת, איך הגיבו ההורים?
"אבא שלי היה מבסוט שהבן שלו מגלה מעורבות חברתית, אפילו שבהתחלה זה לא מה שהוביל אותי כמו היום. גם אמא גילתה תמיכה מיידית. לא היה שום חשש ושום רתיעה. ולראיה – היום אבא שלי משמש סוג של 'אב הבית' של הקבוצה".
אבל, שלא תחשבו ששטלריד לא הרגיש מוזר בהתחלה. "החבר'ה ההומואים הסתכלו עלי בתור עוף מוזר שם", הוא אומר. "הרגשתי באיזשהו מקום כמו שהומואים מרגישים בקרב סטרייטים. הייתי שם מיעוט. פתאום הבנתי איך זה להיות מיעוט".
עם זאת, נח מספר גם על לא מעט שחקנים שהגיעו לאימונים, מאוד התלהבו מהמרקם ומהקבוצה המגובשת – אבל חטפו רגליים קרות ברגע האחרון מאותו חשש חשש של "מה יגידו".
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?