אני כבר 14 שנה עוסק בעיתונות – מאז הייתי בן 16. מיומי הראשון בתפקידים השונים, בעל טור, כתב חדשות, כתב מגזין ועורך חדשות, תמיד הייתי עיתונאי שמחפש לקדם אג'נדה. מעולם לא האמנתי שיש דבר כזה עיתונאי אובייקטיבי, ולא התיימרתי להיות כזה. אבל תמיד היה חשוב לי להיות הגון, ולתת את הביטוי הראוי לבעלי כל הדעות.
כאשר כתבתי על החוק המזעזע שעבר בשבוע שעבר במחוז ארכנגלסק שבצפון רוסיה, האוסר על כל פעילות ה"מעודדת" הומוסקסואליות – ממפגשים חברתיים ומסיבות ועד למצעדי גאווה, לא יכולתי להישאר אדיש. אני לא רק עיתונאי, אני פעיל חברתי. נקודה רגישה אצלי הייתה התייחסות לבני נוער. אני לא יכול לסבול את המצב בו בני נוער להט"בים ברחבי העולם מרגישים לבד בעולם, מרגישים כי הם נולדו פגומים וחווים מצוקה נוראית.
אני, כילד, ידעתי על נטיותיי מגיל 10. אבל בגלל הסביבה והחברה, הדחקתי. קראו לי בבית הספר: "הומו" ו"קוקסינל", ואני ניסיתי בכוח לשנות את עצמי. אמנם לא ויתרתי על העיסוק במחול, באהבת אירוויזיון ומלאכת יד, אבל ניסיתי לשכנע את עצמי והסביבה שאני "נורמלי" (אפילו לא הכרתי את המילה "סטרייט").
מאז אני מקדיש את חיי לסיוע לבני נוער להיות שלמים עם עצמם, להגיע למצב בו הם אוהבים את עצמם ומבינים שלצאת מהארון זה הדבר הנכון לעשות. ולאלה שלא מרגישים מסוגלים, אני משמש כתף לבכות עליה ואוזן קשבת.
שותקים לרוסיה רק בגלל שהיא גדולה וחזקה
בגלל זה, כאשר דיווחתי על החוק, יוזמה של הכנסייה הרוסית-אורתודוכסית במחוז ארכנגלסק, רתח לי הדם. בעיקר לאור הנימוקים הזוועתיים: "להגן על רווחתם המוסרית של ילדי רוסיה ולשים קץ להפצת ההומוסקסואליות בקרב קטינים". הפצה, כאילו מדובר במחלה מידבקת! בורות, שנאה ועיוורון, שלא מאפשרים לאנשים להבין שהומוסקסואליות היא תכונה מוּלדת! אתם יכולים להתווכח עד מחר, אבל אני יודע שנולדתי כזה – מגיל אפס!
הייתי חייב לעשות מעשה. מעולם לא חייתי בתוך בועה, ומעולם לא הייתה תל אביב מרכז החיים שלי. המחשבה על בני הנוער הרוסים חסרי הישע עוררה את זעמי וחייבה אותי לעשות מעשה: לארגן מחאה מול שגרירות רוסיה בתל אביב. קהילת הלהט"ב הישראלית, שיוצאי חבר העמים מהווים חלק לא מבוטל ממנה, אינה יכולה להישאר אדישה.
וחוץ מזה, נמאס לי ששותקים לשלטונות הפדרציה הרוסית על דיכוי הלהט"ב, רק בגלל שהיא גדולה וחזקה.
מעולם לא ארגנתי מחאה בעצמי, ולא כל כך ידעתי איך עושים את זה. אולם, בסיועו של ברוך אורן היקר מארגון שישה צבעים, החלה היוזמה שלי לקרום עור וגידים. אט אט חבר אלינו פרויקט רדוגה ללהט"בים יוצאי חבר העמים, האגודה, הבית הפתוח, פורום גאות, פורום אדום-ורוד, פרויקט הבנ"ה, הורים מתהל"ה ופעילים נוספים.
בואו למחות למען הנוער הרוסי
ההירתמות הזו חיממה לי את הלב. אנשים התלהבו מהרעיון המקורי והתקדימי – הפגנה מול שגרירות. הדבר גם יעלה, ללא ספק את המודעות בקרב משפחות של יוצאי חבר העמים בישראל, הסובלות מבורות המובילה אותן לעתים להומופוביה.
במשמרת המחאה צפויים לשאת דברים פעילים ואישי ציבור, כמו גם נער גאה ואולי גם אמא מתהל"ה. הנאומים יהיו ברוסית ובעברית.
אני רוצה לקרוא לכולם: בואו למחות. אל תשתקו ואל תהיו אדישים. דאגנו לקיים את המחאה במוצאי החג, לאחר שהאוטובוסים מתחילים לפעול. אז בואו נציף את המדרכה שמול שגרירות רוסיה בדגלי גאווה, דגלים ירוקים של הקהילה הטרנסג'נדרית וכל דגל נוסף שתחליטו להביא. מתוכננים גם שלטים ברוסית, בעברית, בערבית ובאנגלית.
גם דגלי רוסיה בהחלט מוזמנים. זוהי לא מחאה נגד רוסיה. נהפוך הוא, מחאה נגד ההומופוביה היא מחאה בעד רוסיה. בעד רוסיה חופשית, בעד העם הרוסי, והכי חשוב – מחאה למען הנוער הרוסי.
אתם מוזמנים להיכנס לדף המחאה בפייסבוק. אנא, גם מי שלא יכול להגיע – הפיצו את האיוונט, סייעו לנו להביא אנשים. בואו ביום חמישי בשעה 20:30 לרחוב הירקון 120 בתל אביב, מול מלון שרתון.