מאז ומתמיד תל אביב-יפו הייתה למחוז הקהילה הגאה בישראל, זאת בין היתר כחלק ממדיניות העירייה והעומדים בראשה, שבוחרים להפוך את העיר למקום בטוח ומאפשר יותר לבני ובנות הקהילה הגאה. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר משפחות גאות בעיר ויותר ילדים לבני זוג להט"בים, דבר שהביא לשינויים נוספים בתחום החינוך העירוני.
>> תתכוננו ליציאה מהארון המפתיעה של השנה
>> "באתרי היכרויות ישר שואלים אותי על גודל האיבר שלי"
לאחרונה החליטה עיריית תל אביב-יפו בשיתוף עם משרד החינוך בצעד תקדימי, לראשונה בישראל, להוביל פרויקט שמטרתו לקדם ולהפוך את מוסדות החינוך בעיר לקורת גג שתאפשר ביטוי למשפחות גאות ולילדיהם. הפסיכולוגים גלי שיין טל ואיתי הימלפרב מהשירות הפסיכולוגי חינוכי העירוני מונו לטובת המשימה, והם עובדים עם צוותי חינוך מהגנים ועד בתי הספר בעיר. מטרתם היא לקדם את הרווחה הנפשית של התלמידים והמשפחות הלהט"ביות, תוך עידוד ליצירת "אקלים חברתי חיובי" עבור ילדים שגדלים במשפחות להט"ביות בעיר.
שיין טל והימלפרב מסבירים כי מדובר בתהליך בו הגן יהיה מקום בו השוני בין המבנים המשפחתיים יהיה פחות ופחות טעון ותחושת "החריגות" תתפוגג: "כשילדים פוגשים בגן שני אבות או שתי אימהות, הם לרוב יקבלו אותם באופן טבעי, אך יהיו להם שאלות כמו 'למה למיכל יש שני אבות?' או 'איפה אמא של מיכל?'. למענה של ההורים והגננות לשאלה הזו יש חשיבות גדולה על כך שהילדים יתפסו את המגוון במבנים המשפחתיים בגן באופן חיובי. קיימת חשיבות שמבני המשפחה השונים יעלו באופן רגיל ושוטף בשיח על הנושאים האלו בגן, דבר שיהפוך את הגן למקום בטוח ומצמיח עבור כל הילדים המתחנכים בו".
אין רק "אבא ואמא של שבת"
בין השינויים העיקריים שחלו, ניתן להבחין בספרי ילדים בספריית הגן שמציגים משפחות להט"ביות, כמו "האבאים של גל ונועה", "שלושה לטנגו", "כל צבעי הקשת"; בטפסים של הגן עם שמות הילדים וההורים מופיעים "הורה" ו-"הורה" במקום "אמא" ו-"אבא"; על קירות הגן תלויים גם ציורים של משפחות להט"ביות, ואפילו בטקס קבלת השבת המסורתי בימי שישי כבר אין רק "אבא ואמא של שבת", אלא גם יכולים להיות "מקבלי השבת", או שני "אבות של שבת" או שתי "אימהות של שבת".
ורד דניאלי, מנהלת אשכול גני רמז ארלוזורוב בתל אביב-יפו מעידה כי עד לפני מספר שנים הגננות היו מושיבות את הילדים בסדר של בן-בת, ואילו היום הילדים יושבים ליד מי שהם רוצים. הגננת מציעה גם לבנות וגם לבנים לשחק במכוניות, ובאותה מידה - גם לבנים וגם בנות לשחק בבישול. "אנחנו משחררים את המגדר מכל חפץ, משחק או תפקיד - וכשזה קורה נוצרת בחירה חופשית של כל ילד לבחור מה הוא רוצה לעשות מבלי להרגיש חריג", היא מתארת.
זה לא סוד: הילדים החדשים למשפחות הגאות והחד הוריות בגנים כבר יודעים ומספרים זה לזו על הזוגיות של הוריהם, ואיך הם הצטרפו למשפחה כמו אם פונדקאית למשל. לפי עדויות של גננות בעיר, הן נוכחות לשמוע שיחות בהם גם ילדים למשפחות להט"ביות גאים לספר בגן לחבריהם איזה אבא מרדים אותם, מי מקריאה את הסיפור לפני השינה ומי מכין את האוכל בבית. כל אלו ועוד מהווים אבן דרך משמעותית בתהליך והשינויים שמתקיימים במרבית גני הילדים בעיר.
גלי שיין טל ואיתי הימלפרב מציינים כי השינוי בעיצומו ובינתיים, הם יודעים לומר שאחרי תהליך ארוך נוצרו שינויים: "ההתייחסות למשפחות גאות ולילדיהם הפך להיות הרבה פחות סטראוטיפית מצד צוותים חינוכיים, גננות ומצד משפחות וילדים אחרים בגן . ילדה אחת מספרת 'יש לי אמא ואבא', אחרת 'יש לי אמא ומאמי', אחד 'לי יש אבא ודדי', ואחד אחר 'יש לי את אבא ירון ואת אבא אסף'".
יונתן ואורי עמית-קנריק, זוג אבות לשלושה ילדים, כרמל בת ה-5 והתאומים הדר וירדן בני השנתיים וחצי, לוקחים את ילדיהם מדי בוקר לגן ילדים במרכז תל אביב. הם מרוצים מאוד מצוות הגן ומרגישים בטוח בזמן שילדיהם בגן, "אומנם הנושא הזה של הורות חד-מינית מעסיק את הילדים, אבל הם לא מתייחסים לזה בצורה חריגה. הם סקרנים לראות מבנים שונים של משפחות ובין הורים שונים נוצרים קשרים, כשהשוני לא נראה רלוונטי".