>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
>> לקריאת חוות הדעת המלאה באתר משרד הכלכלה – לחצו כאן
משל, סטודנטית בת 29 מפתח תקווה שהועסקה כחונכת למתמטיקה בתיכון דתי, טוענת בתביעתה כי מט"ח פיטרה אותה מעבודתה לאחר שסירבה להסתיר מתלמידותיה את היותה טרנסג'נדרית לסבית. במט"ח דחו את טענותיה וטענו בתגובה כי חרגה באופן בוטה מתפקידה, לאחר ששוחחה עם תלמידים שחנכה "בנושאים שבהם אין לה שום הכשרה".
הנציבות מבהירה כבר בתחילת חוות הדעת כי אין ברשותה הכלים להכריע במחלוקות העובדתיות בין משל לבין מט"ח, ועל כן עמדתה נוגעת רק לנושא העקרוני של אפליה במקום העבודה של חברות וחברי קהילת הלהט"ב.
"חוק השוויון מעניק הגנה מפני אפליה לא/נשים טרנסג'נדרים"
בחוות הדעת מציינת הנציבות כי בתי הדין לעבודה בישראל טרם פסקו במקרה של אפליית אדם בשל תהליך שינוי מין שהוא עובר. "בעניין זה ידוע לנציבות על שתי תביעות בלבד של נשים טרנסג'נדריות נגד פיטורים שלא כדין שהסתיימו בפשרה", נכתב. "מכאן שלא ניתן פסק דין בעניינן".
לשיטת הנציבות, כך נכתב, אפליה מחמת זהות מגדרית הינה אסורה כיום מכח החוק הקובע איסור אפליה מחמת מין ומחמת נטייה מינית. "לשיטת הנציבות, המונח 'מין' שבחוק השוויון אינו מוגבל למינו הביולוגי של האדם, אלא הוא מתייחס בנוסף לכך גם לזהות המגדרית ולחריגות מהדפוס המקובל של התאמה בין מין ביולוגי לזהות מגדרית. זו גם הגישה הרווחת בעולם".
לאחר שהביאה דוגמאות מפסיקות ממדינות שונות, מסכמת הנציבות: "חוק השוויון מעניק הגנה מפני אפליה לא/נשים טרנסג'נדרים. דהיינו אפליה בשל זהות מגדרית אסורה על פי נוסח החוק הקיים, הקובע איסור אפליה מחמת מין ונטייה מינית".
"לא כל חוק שנראה פרו-קהילה הוא באמת כזה"
לעמדת נציבות שוויון זכויות בעבודה אין מעמד מחייב של פסק דין. אולם, בתי המשפט נוהגים להעניק בפסיקותיהם משקל רב לחוות הדעת שמפרסמת הנציבות, בהיותו הגורם הממשלתי המקצועי העוסק בנושא.
בעקבות חוות הדעת, צף מחדש הוויכוח בין השרה גרמן, אשר עמדה לביקורת נוקבת מצד פעילים במפלגת העבודה – לאחר שטרפדה בוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של מיכאלי לאיסור על אפליית טרנסג'נדרים במקום העבודה. זאת בטענה שח"כ עפר שלח (יש עתיד) הגיש הצעת חוק מקיפה יותר, המעגנת איסור אוטומטי של אפליית להט"בים בכל מקום בספר החוקים בו קיים איסור על אפליה.
אסף וייס, יועץ בכיר של השרה גרמן והומו מחוץ לארון, טוען בפוסט שהעלה לדף הפייסבוק שלו כי לאור עמדת הנציבות, הצעתה של מיכאלי הייתה לוקחת את מאבקה של הקהילה הטרנסג'נדרית שנים אחורה.
"אם הצעת החוק (של מיכאלי, ד.ז) תעבור, זאת עלולה להיות קביעה מפורשת של המחוקק שקריטריון ה'מין' לא כולל בתוכו איסור אפליה כלפי טרנס. אם כך יהיה, נאלץ לצאת למאבק שלם של תיקון כל החוקים שאוסרים על אפליה. לא כל חוק שנראה פרו-קהילה הוא באמת כזה ולפעמים חוקים כאלה עלולים לעשות יותר נזק מתועלת".
בתגובה טענה מרינה משל, שעמדת הנציבות הוגשה בעטייה של תביעתה, כי הצעת החוק של ח"כ דב חנין (חד"ש) כבר כוללת איסור על אפליה הן מטעם נטייה מינית והן מטעם זהות מגדרית. משל הביעה תקווה כי החוק הישראלי אכן יקבע מפורשות איסור על אפליה מחמת נטייה מינית וזהות מגדרית, כפי שאכן קובעת מפורשות הצעתו של ח"כ שלח וקובעות מדינות רבות בעולם. כך למשל, מציינת משל, קובעת ה-ENDA – הצעת החוק נגד אפליה במקום העבודה בארצות הברית, שקיבלה השבוע רוח גבית מהנשיא ברק אובמה