אתמול (ד') התקיים לראשונה כנס שעסק ב"אזרחות קווירית בישראל" – מיניות להט"בית במרחב הציבורי. את הכנס הובילה התוכנית ללימודי מגדר והמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם האגודה הסוציולוגית הישראלית. הכנס נפתח בדקת דומיה לזכר אימאן עווד, הנרצחת ה-25 מאז תחילת שנת 2018 בישראל. במהלכו הרצו מגוון דוברים מעולם האקדמיה בארץ ובעולם על המשמעות וההשלכות של חיי היומיום בישראל כחלק מהקהילה הגאה.

מארגני הכנס מטעם אוניברסיטת בר-אילן ציינו כי: "הפוליטיקאים מציגים חוסר סבלנות לשונות אבל אנחנו קובעים מציאות אחרת ונעשה את השינוי בשטח על ידי הענקת יותר מרחב לשונות. כנס קווירי באוניברסיטת בר-אילן הוא כמעט בלתי אפשרי. הכנס הזה שואל שאלות ביקורתיות ועצם קיומו נותן דוגמא לדיבור אמיץ במרחב האקדמי והציבורי הנוכחי." בנוסף אמרו: "אפילו השירותים בבניין בו מתקיים הכנס הם שירותים לכל המגזרים ללא קשר למגדר".

מעין שטנדל מאוניברסיטת תל אביב העניק הרצאה תחת הכותרת "רשום לך נקבה, זה מה שאת". במהלכה הציג עדויות על היחס השונה שמקבלים טרנסים ונון-קונפורמיות.ים בשדות תעופה. במהלך המחקר שלו ראיין מספר דמויות שעברו בידוק פיזי מורחב ופולשני וגם בידוק חפצים מורחב. הדמויות במחקר ציינו כי הפקידות בשדה הפגינו יחס שרירותי וסירבו להסביר את הפעילות שלהם. "התחושות של המרואיינים היו פחד, השפלה, דריכות ועלבון. החוויות הלא נעימות נשארות ויוצרות טראומה", ציין מעין. בהמשך להרצאתו של מעין סיפר אחד הנוכחים בקהל כי כשנסע בנו לאילת, נשאל בבידוק תעודת הזהות: "איך יכול להיות שלאמא שלך קוראים יעקב?".

75 מדינות בעולם עדיין אוסרות הומוסקסואליות

אורחת הכבוד של הכנס הייתה פרופ' דיאן ריצ'רדסון מאוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה, חוקרת פורצת דרך בתחום ההצטלבות של מיניות ואזרחות, או אזרחות מינית (Sexual Citizenship) – מושג שהייתה שותפה לפיתוחו. ריצ'רדסון הרצתה על הקשר שבין מעמד אזרחי, זכויות אזרחיות ותפיסות של אזרחות לבין מיניות, מגדר, גזע ועוד.

פרופ' ריצ'רדסון ציינה בהרצאתה: "קיימים סימנים מובהקים לכך שאנחנו מתחילים לראות שיפור בתיחום מדויק יותר של מיניות להט"בית במרחב הציבורי. עם זאת, צריך לזכור כי 75 מדינות בעולם אוסרות הומוסקסואליות ע"י חוקים נגד מעשי סדום ועונשי מוות או מאסרי עולם לקהילה הגאה. בנוסף, קהילת הלהט"ב מוגדרת כאזרח סוג ב' בכך שהיא לא זוכה לאותן זכויות שיש להטרוסקסואלים, ולכן נאלצת להתמודד עם אלימות ואפליה מידי יום". תחומי מחקר נוספים שבהם ריצ'רדסון עוסקת נוגעים להצטלבות של מגדר ופמיניזם עם תיאוריה קווירית וזהויות להט"ב.

בכנס הוצג גם מחקר פורץ דרך של אחיקם פרבר-צוראל מאוניברסיטת בן גוריון בנושא הקהילה הגאה בעולם הדתי בישראל. בניגוד למחקרים רבים בנושא המתייחסים להומואים ולסביות דתיים כפרטיים ומתעלמים מהממד הקהילתי, המחקר שיוצג מתייחס ללהט"בים דתיים כקבוצה מאובחנת הן בחברה הדתית והן בקהילה הלהט"בית.

>> "כשהיה צלצול, עידו נתן לי יד וככה הלכנו לכיתה"

>> לא רק "מה מחפש?": 5 טיפים משני חיים לגריינדר

"הומואים דתיים נמצאים במרכז של מערכת מורכבת ונדרשים להיות או הדתי או ההומו. כלומר, היחס המכיל להומו דתי הוא לא היחס המכיל להומואים דתיים כקבוצה מאובחנת", אמר פרבר-צוראל. לטענתו, הומואים דתיים בעצם ניסיונם להיות חלק משני עולמות אלה מאתגרים את הגבול ביניהם, ומציבים אותם בתור רצף, ולא כשני ניגודים בינאריים.