השבוע מלאו 13 שנים לרצח בברנוער, בו שני צעירים נורו למוות ו-11 נוספים נפצעו. למרות שעבר יותר מעשור מאז הרצח שטילטל את המדינה, הרוצח עדיין מסתובב חופשי ולקורבנות ובני משפחותיהם עדיין אין שקט. יונתן בוקס, אשר נפצע קשה באירוע הירי, ונותר מאז מרותק לכיסא גלגלים, שחזר הבוקר (שישי) בשיחה עם גלית ויואב את הרגעים בהם חייו השתנו.

"הייתי ילד בריא בן 14, שרק ליהנות מהחיים. לא פגעתי באיש, זה מרתיח שזה קרה מהסיבה הזאת, אבל כבר הפסקתי לשאול למה", אמר בוקס והוסיף: "ידעתי שיש מקומות מסוכנים, בהם יכול לקרות דבר כזה שנקרא פיגוע - אבל אף פעם לא חשבתי שזה יהיה במקום של ילדים ובני נוער. הייתי בטוח שהברנוער הוא המקום הכי בטוח - אבל מסתבר שלא".

תמיד מדברים על שני הרוגים בפיגוע הזה, ואפשר להגיד שיש שלושה. כי אצל חן לנגר הסבל לא נגמר עד שהוא שם לו קץ.
"אנשים בטוחים שמדובר בפיגוע, אבל בעצם לא מדובר בזה. אין לנו שום תמיכה מהמדינה, אנחנו לא מקבלים הטבות כמו האנשים אשר מוכרים כנפגעי פעולות איבה, להם המדינה עוזרת הרבה. חן נרצח, אני לא קורא לזה התאבדות אפילו, ביטוח לאומי ושאר המוסדות לא רצו לעזור לו. אתמול נפגשתי עם עוד פצוע, שסיפר לי כי הייתה לו פגישה עם רופאה שבמהלכה הוא הסביר לה כי הוא פוסט טראומתי. הרופאה ענתה לו שעבר הרבה זמן. זה מטמטם אותי".

יש חלום שייסגר מעגל ויתפסו את הרוצח?
"אני בספק אם ימצאו אותו, כי זאת החקירה הכי יקרה בתולדות מדינת ישראל, נשפכו עליה מיליונים. יש אפס יחסי אנוש עם הפצועים ובגלל הזלזול הזה חן לא איתנו עכשיו. כבר 13 שנה שאני שואל את עצמי אם זה באמת קרה, כי מרגיש שהתעוררתי יום אחד בלי היכולת ללכת".

בהמשך, בוקס סיפר כי הוא ופצועים נוספים התאחדו למען יצירת שינוי. "אמרנו שזה לא יכול להישאר ככה, שאנחנו לא יכולים לתת יד לעוד נרצח", אמר והוסיף כי השנה זאת הייתה הפעם הראשונה בה הוא ושלושה פצועים נוספים מהאירוע עלו לנאום בעצרת: "במשך 13 שנים הפכו את זה ליום זיכרון כאילו אנחנו הפצועים כבר לא בחיים, לא הזמינו אותנו. בעצרת שהתרחשה לפני כמה ימים, זאת הייתה הפעם הראשונה שהפצועים התערבו ועלינו לנאום".

לסיום, בוקס פנה לאותם פוליטקאים אשר הבטיחו כי יילחמו למען עשיית צדק. "אני מקווה שהם יעזרו לנו ולא רק יגידו בגלל שיש עכשיו לחץ של בחירות. אני מקווה שהם עושים את זה בלב שלם, ובאמת רוצים לעזור לנו, שיהיה צדק".

 

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: