>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בעקבות ההתפתחויות המדאיגות ברוסיה, ההתעללות והפגיעות בחברי הקהילה הגאה, המגובים בחוקים דרקוניים של הממשלה ושל ראש עיריית מוסקבה, החלטתי לכתוב מכתב אישי לראש עיריית תל אביב, בתקווה שיקבל החלטה אמיצה ויודיע על ביטוח הסכמי הפעילות בין העיר הגאה בעולם למוסקבה. זהו לשונו.
שלום לך, מר רון חולדאי,
לפני שאפתח בנושא העיקרי שלשמו אני פונה אליך, הרשה לי להציג את עצמי. שמי דני זאק, כתב mako גאווה, פעיל זה שנים למען זכויות להט"ב. מאז ומתמיד שמתי דגש על חיזוק הגאווה בפריפריה החוץ-תל אביבית – בירושלים, בבאר שבע וכמובן בעיר שלי, אשדוד.
אני מבקש להבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים: כתושב אשדוד, הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו אינן מעניינות אותי, מעבר לעניין הכללי שיש לכל אזרח אודות הנעשה בעיר השנייה בגודלה במדינת ישראל. כפי שמעניין אותי גם מה שקורה בירושלים. אבל באמת שלא כל כך אכפת לי מי ייבחר. בכל הקשור לבחירות המקומיות – כל כולי מתמקד במירוץ ללשכה שבקומה החמישית ברחוב הגדוד העברי באשדוד.
כנער שסבל רבות מהומופוביה, הרגישות שלי לסבל של נערות ונערים מקהילת הלהט"ב גדולה יותר מכל דבר אחר. אני משקיע את מיטב זמני ומרצי כדי שכמה שיותר נערות ונערים לא יסבלו כפי שאני סבלתי, לא יחושו כי נולדו פגומים ופגומות ויאהבו את עצמן ואת עצמם.
הניאו-נאצים הרוסים שהזכירו לי את המפלצת הפלסטינית אמנה מונא
ומכאן דאגתי הרבה לנוער ברוסיה. הייתי הראשון בישראל שהשמיע קול צעקה, כאשר היה זה רק מחוז ארכנגלסק שהעביר חוק האוסר על "תעמולה הומוסקסואלית". את ההפגנה הראשונה בישראל מול שגרירות רוסיה בתל אביב אני ארגנתי.
לאחר שעבר בסנט פטרסבורג החוק המזעזע האוסר על יציאה מהארון, ארגנה האגודה למען הלהט"ב הפגנה המונית יותר. בהפגנה זו קראתי בקול נרגש במגה-פון: "אני רוצה למסור לנשיא ולדימיר פוטין ולקברניטי הפדרציה הרוסית: כל נער ונערה שיתאבדו – דמם על ידיכם!".
אחרי הכל, החוק הזה, שנועד "להגן על קטינים ברוסיה", יוצר מצב שבו הנוער הלהט"בי של רוסיה יהיה חשוף לבריונות, אשר קיבלה רוח גבית מהמשטר מאז עבר החוק הפדרלי נגד יציאה מהארון. והנה, רק השבוע נחשפנו למעשי הזוועה שמבצעת רשת ניאו-נאצית, הפועלת בכל רחבי רוסיה, המפתה נערים דרך האינטרנט במטרה להתעלל בהם. אנא, מר חולדאי, היכנס לקישור זה, צפה בסרטון שפורסם ברשת, הבט בתמונה שעלתה לרשת.
כשצפיתי בסרטון, לא יכולתי שלא להיזכר במחבלת אמנה מונא, הרוצחת של אופיר רחום מאשקלון. ראיתי במו עיניי את המפלצת הדו-רגלית הזאת, כאשר במסגרת שירותי הצבאי, יצא לי להיות נוכח בהארכת מעצרה בבית הדין הצבאי בבית אל. ראיתי איך היא מרימה את ידיה האזוקות בסימן ניצחון, גאה על "מעשה הגבורה" שלה למען העם הפלסטיני: פיתוי ורצח של נער תמים בן 16. מפלצת.
למרות שהחוק פדרלי – ראשי הערים ונקובר וריקייאוויק השמיעו קול צעקה
לפני קצת יותר משבועיים החליט יון גנאר, ראש עיריית ריקייאוויק, בירת איסלנד, לבטל את ברית ערים תאומות עם מוסקבה. למרות שהאיסור על יציאה מהארון הוא איסור פדרלי ולא עירוני, ראה גנאר חשיבות בהצהרה החשובה: בירת איסלנד לא יכולה לשתף פעולה עם עיר רוסית, לא כל שכן בירת הפדרציה הרוסית, כאשר קהילת הלהט"ב הרוסית נרדפת. אי אפשר לשתוק.
וממש שלשום (ב'), לפני קצת יותר מיממה, מצא לנכון גרגור רוברטסון, ראש עיריית ונקובר שבפרובינציית קולומביה הבריטית בקנדה, לצאת בהצהרה נגד קיום אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י. "כראש העיר שאירחה את משחקי החורף האולימפיים והפראלימפיים בשנת 2010, אני חרד לגורלם של כל הלהט"בים שיגיעו למשחקים בסוצ'י".
גם בארצות הברית נפתח קמפיין להחרמת המשחקים בסוצ'י. בשבוע שעבר נפתח קמפיין בינלאומי נוסף, הקורא לחברות קוקה קולה, ויזה, פרוקטר אנד גמבל, סמסונג ופנסוניק למשוך את מתן החסויות למשחקי החורף.
"מדינה שמעניקה חסות להומופוביה לא צריכה לקבל חסות מחברותיכן", כך לשון הקריאה בעצומה הבינלאומית. "אימרו לפוטין שאינכם תומכים בכליאה וסיכון החופש של ספורטאים הומואים, אוהדים, בני משפחה, חברים ואזרחים".
גם עם עזה לא היה פרויקט משותף בשנת 2008
יום לאחר היוזמה של ראש עיריית ריקייאוויק, החליט תום קנינג, תושב ירושלים, לעשות מעשה דומה. הוא בדק לאילו ערים בישראל יש הסכמים עם ערים ברוסיה, ונחרד לגלות שלעיר הגאה בישראל יש הסכם שיתוף פעולה עם מוסקבה. במטרה להעלות את המודעוּת ולגייס את קהילת הלהט"ב, החליט קנינג לפרסם עצומה הקוראת לך, מר חולדאי, לבטל את השותפות בין מוסקבה לתל אביב.
שלשום התגייסה גם האגודה למען הלהט"ב למטרה צודקת זאת, וקראה לעיריית תל אביב-יפו לבטל את ההסכם.
למרבה הצער, בשני המקרים הגיבה העירייה באותה תגובה שמפספסת הזדמנות לעשיית צדק: "אין בין מוסקבה לתל אביב-יפו ברית ערים תאומות, וכרגע לא מתקיים פרויקט משותף ועל כן אין מה לבטל. נראה שיש מי שמעוניין לרתום את הנושא לבחירות המוניציפליות, למרות שמדובר בחקיקה לאומית של הפרלמנט הרוסי, ועל כן זו אינה סוגיה עירונית. על כל פנים, עיריית תל אביב-יפו תמשיך להוות בית חם עבור הקהילה הגאה בעיר ומודל לחיקוי לערים נוספות בעולם".
מר חולדאי, בהכירי את תום קנינג, שיזם את העצומה, אני מבטיח לך ונותן לך את המילה שלי שלא הבחירות המוניציפליות היו המניע שלו. מדובר ברצון כן ואמיתי לעשות צדק, להביע סולידריות עם הקהילה הגאה רוסיה ולצרף את תל אביב לקמפיין הבינלאומי, בתור מעוז הגאווה של ישראל.
בשנת 2008, כאשר ביטלת, ובצדק, את ברית ערים תאומות בין תל אביב לעזה, גם כן לא היה פרויקט משותף. אבל ברמה ההצהרתית הייתה חשיבות גדולה. גם ראשי הערים ונקובר וריקייאוויק מצאו לנכון לעשות מעשה, למרות שמדובר בחוק פדרלי. בנוסף, מוסקבה מופיעה בעמוד הערים השותפות של אתר האינטרנט של עיריית תל אביב-יפו.
חשוב על הכבוד שהדבר יוסיף לתל אביב בעולם, כעיר ערכית ומוסרית
מר חולדאי, אנא הבן, אין לי כאן שום מניע נסתר. אין לי כל עניין להשפיע על הבחירות המקומיות בתל אביב-יפו, עם כל הכבוד שיש לי לעיר הלבנה. אני אשדודי, וזאת העיר שבה אני פועל. גם בפעילותי למען הקהילה, אני שם דגש על הפריפריה החוץ-תל אביבית, אליה אני שייך.
אז לאור כל זאת, אנא, עשה את הדבר הנכון. מחק את מוסקבה מעמוד "ערים שותפות" של העירייה. ואל תסתפק במחיקה: צא בהצהרה המכריזה על ביטול הסכם ערים שותפות משנת 2001. נכון, אין כרגע פרויקט, אבל חשוב על הרמה ההצהרתית והערכית – שללא ספק תקבל תהודה בתקשורת העולמית.
חשוב על הכבוד שהדבר יוסיף לתל אביב בעולם, כעיר ערכית ומוסרית. אני בטוח שאתה מצליח לראות שזה הדבר הנכון לעשות. גם לך אישית הדבר רק יוסיף נקודות זכות בקרב הציבור שוחר החופש והצדק.
אנא, הירתם לקמפיין הבינלאומי למען הקהילה ברוסיה, למען הנוער הרוסי. בוא ותן יד למניעת התאבדויות של נערות ונערים שנשארו לבד במערכה אל מול הבריונות הניאו-נאצית.
בכבוד רב,
דני זאק, אשדוד
העירייה: "יש צורך בפעילות המתואמת עם משרד החוץ"
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "ראש העיר בהחלט מבין ומזדהה עם התחושות שהועלו במכתב, ועל רקע הגילויים האחרונים ברוסיה, החליט לפנות לראש העיר מוסקבה, על מנת לקבל הבהרות בדבר עמדתו. מי שמכיר את גישתו של ראש העיר יודע היטב כמה הוא מתקומם ומסתייג מגילויי הומופוביה באשר הם.
"חשוב לציין שההחלטות שהתקבלו ברוסיה כנגד קהילת הלהט"ב הן החלטות ברמה הלאומית ולא של עיריית מוסקבה, ועל כן יש צורך בפעילות המתואמת עם משרד החוץ, ברמה המדינית".