>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אחד הפעילים הדומיננטיים הללו הוא אלון-לי גרין, פעיל שמאל והומו גאה, שהרזומה שלו כולל פעילות נגד אפליית מיעוטים, פעילות פוליטית במפלגת חד"ש ולקיחת חלק פעיל במאבקיה של הקהילה הגאה. כמו כן, עד לפני שנה הוא שימש עוזרו הפרלמנטרי של ח"כ דב חנין.
בחודש האחרון מצא את עצמו גרין נעצר פעמיים, והוא עומד כיום בפני כתב אישום בגין ביזה והשחתת רכוש ציבורי, האשמות שלטענתו לא היו ולא נבראו.
"במשטרה רוצים לקחת דמויות שבלטו, בניסיון להפחיד בעיקר, כדי לדכא את המחאה החברתית", הוא אומר.
המעצר הראשון: "מקבל את הרושם שאסור לך להתבטא נגד הממשלה"
המעצר הראשון של גרין היה בהפגנה שהתקיימה במחאה על הצטרפותה של קדימה לממשלתו של נתניהו. העילה: קיום הפגנה בלתי חוקית. "זה היה יום אחרי הדיל של נתניהו ומופז, ששמט את הקרקע מתחת לכל מרחב אופוזיציוני שהיה בישראל עד אז, שגם ככה בקושי היה", הוא אומר.
מיד לאחר ההצטרפות של קדימה ביקשו גרין וחבריו רישיון להפגין, אולם במשטרה דחו את הבקשה, בטענה שהיא לא הוגשה חמישה ימים מראש. "הטענה שלנו היא שבדמוקרטיה לפעמים יש מקרים שחשוב לצאת להפגין במיידי", הוא אומר. "זה לא הגיוני שנאבד את המומנטום של הכעס הציבורי שהיה".
לפיכך, ההפגנה התקיימה על אפה וחמתה של המשטרה בכיכר הבימה, ומשכה אליה כאלף משתתפים, בהם אפילו ציפי לבני, שפרשה זמן קצר קודם לכן מהכנסת. חצי שעה לאחר מכן פיזרה המשטרה את ההפגנה הלא חוקית, ועצרה את גרין וארבעה מחבריו שארגנו את ההפגנה.
"היינו בתחנה עד לפני חמש לפנות בוקר", הוא אומר. "לקחו מאיתנו טביעות אצבעות, צילומים, תשאולים. עד שבסוף שוחררתי בערבות שאח שלי חתם עליה. בתשאול שאלו שאלות כמו: 'האם השמעת קריאות נגד המשטרה ונגד הממשלה'. את זה היא שואלת כשאני יושב בחדר חקירות, אזוק. מן הסתם אתה מקבל את הרושם שאסור לך להתבטא נגד הממשלה'".
אז מה ענית?
"עניתי שכן. זאת עבירה על החוק לקרוא קריאות נגד המשטרה והממשלה?".
לילה ללא שינה במרתפים עם שתן על הרצפה
המעצר השני היה קשה הרבה יותר עבור גרין. באותה הפגנה בה נופצה שמשת סניף בנק הפועלים בשדרות רוטשילד. "זה היה יום אחרי שהעירייה והמשטרה הגיבו באלימות לניסיון של דפני ליף ושאר הפעילים להקים מחדש את המאהל ברוטשילד", הוא אומר. "הייתי אחד מ-89 עצורים באותו הערב. נעצרתי ממש בסוף ההפגנה".
באותו הלילה, טוען גרין, התקשתה המשטרה להתמודד עם כל כך הרבה עצורים, ולרבים מהם נשללה אפילו הזכות לשיחת טלפון. בסופו של דבר שוחררו רוב העצורים, והמשטרה הותירה רק 14 מהם, בהם גרין, במעצר.
"בשעות הבוקר שלמחרת, אמרו לנו: 'אתם הולכים לבית משפט, אנחנו מבקשים הארכת מעצר ומעצר עד תום ההליכים'. מעצר עד תום ההליכים, אתה מבין? עצם הבקשה הזאת היא חמורה. אנחנו לא אנשים מסוכנים. אף אחד מאיתנו לא נגע בשום שמשה של בנק, אף אחד מאיתנו לא פגע פיזית או מילולית באף אדם. יש כאן סוג של מהלך מכוון וניסיון לשלול את הלגיטימציה של המחאה החברתית, באמצעות הצגתנו כעבריינים".
פחדת?
"פחדתי בעיקר בשלב בו איבדתי את קולי. הוצאתי את הגרון במשך ההפגנה, ופתאום אני מוצא שאיבדתי את הנשק העיקרי שלי. זה כמעט שבר אותי, חוסר היכולת לדבר. ישבנו בתא המעצרים במרתפי בית המשפט – תא עם שתן על הרצפה וספסל שלא הספיק לכולנו לשבת עליו בו-זמנית. כולנו היינו עייפים אחרי לילה ללא שינה, השעה הייתה שעת בוקר מאוחרת ורצינו לשבת. אז עשינו תורים".
"הייתי במחאה מיומה הראשון – לא 'השתלטתי' עליה"
כאשר עלו העצורים אל אולם בית המשפט, מסרה להם המשטרה כתבי אישום. "היו שם אישומים מגוחכים של ביזה והשחתת רכוש ציבורי, דברים שלא היו ולא נבראו", הוא אומר. "בכלל, נניח שהיינו בבנק הפועלים, מה שלא נכון, כמובן. מה יש לבזוז שם בלובי? את המעטפות לתיבת ההפקדה בשירות עצמי? השופט הבין בעצמו שהבקשה של המשטרה להארכת מעצר מגוחכת – ושחרר אותנו.
גרין מוסיף: "מה שצריך להבין בעיקר זה שנוצרה כאן בבירור תמונה מדאיגה. כשמזמנים פעילי מחאה לחקירה במספר ערים שונות, ושואלים אותם: 'מה אתם מתכננים לקיץ הקרוב?', כשמדכאים במקביל הפגנות גם בירושלים, גם בתל אביב וגם בבאר שבע, זה מראה על מגמה של דיכוי.
מצד שני, בקיץ הזה אתה, פעיל מפלגה שנמצאת שמאלה ממרצ, הפך לאחד הפעילים הדומיננטים בה.
"אני הייתי במחאה מיומה הראשון, כך שאי אפשר לומר ש'השתלטתי' על משהו. ומה שיפה במחאה הזאת זה שהיא הוציאה כל כך הרבה אנשים חדשים לפעילות שלא היו קיימים קודם לכן. וזה כולל קבוצות שמגדירות עצמן כקבוצות ימניות. יש גם ויכוחים אידאולוגיים בתוך המחאה.
"בכלל, מפריע לי המסע המתמשך כבר שנים של הדה-לגיטימציה של השמאל וכל מי שלא מתיישר עם הדעות הניציות של הממשלה. ההסתה הזאת נגד השמאל תפסה תפקיד משמעותי בניסיונות להשתקת מחאה החברתית. כי ברור שמאבק חברתי הוא בעל ערכים שמאליים יותר, בעוד קפיטליזם הוא ערך ימני מובהק".
"המצעד בירושלים גרם לי להבין את המשמעות של תנועת המחאה הגאה"
גרין, בן 24, יליד תל אביב המתגורר כיום ביפו, מספר כי קיבל מאמו את הסקרנות והביקורתיות, שהפכה אותו למעורב חברתית כל כך. "היא תמיד עודדה לשאול שאלות ולהטיל ספק".
כמו הומואים רבים, גם הוא מצא את עצמו בתחילת גיל ההתבגרות בשלב של הדחקה וקושי לקבל את עצמו כפי שהוא – תהליך שנמשך עד גיל 16. "בגיל 17 היה לי את החבר הראשון, מה שהוביל אותי לספר לחברים הקרובים, ותוך זמן קצר כבר יצאתי מהארון", הוא אומר. "זה היה די חלק, גם עם המשפחה וגם עם החברים. כולם קיבלו אותי כפי שאני ללא סייג".
המאבק עם זכויות להט"ב תמיד היה אחד הדברים שהיו חשובים לגרין, כאשר אחד המאבקים המשמעותיים, בעיניו של גרין, היה על קיומו מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים.
"זה גרם לי להבין את הצד הפוליטי של המילה 'גאווה', את המשמעות של תנועת המחאה הגאה. למצעד בתל אביב יש משמעות וחשיבות, אני לא פוסל אותו. אבל המצעד בירושלים ממחיש גם את המאבק על הזכויות שלנו וגם את המאבק שנוהל על הזכות שלנו להיאבק, על הזכות להתקיים.
"המצעד בירושלים משכיל לחבר באופן מובהק את המאבק על הדמוקרטיה יחד עם המאבק על הגזענות וההומופוביה. זה חיבור מאוד מובהק, נכון ומתבקש. וזה נולד מתוך ניסיונות ההשתקה. פתאום הקהילה בירושלים מצאה את עצמה נושאת את הלפיד מאבק של הקהילות הגאות בישראל ושל הדמוקרטיה בכלל, כי בתוך המקום הזה אתה גם נחשף לדחיפות של המאבק שהוא לא רק ליברלי על הזכות להתחתן ולהוליד ילדים, אלא גם על הזכות להתקיים בכלל".
הפיגוע בברנוער: "פשוט תדהמה מוחלטת"
אחד הלילות שנצרבו היטב בתודעתו של גרין הוא הלילה של פיגוע הירי בברנוער, לילה שבו מצא את עצמו בלב ליבה של הפגנת הזעם המאולתרת – בזכות המגפון שהביא לשטח.
"התקשרו אלי ממש ישר אחרי שזה קרה, כי באותם ימים ניהלתי את מועדון 'הגדה השמאלית', מועדון תרבות כזה לפעילי שמאל, שנמצא באחד העם, ממש שני בניינים ליד בית האגודה בנחמני. קיבלתי כמה טלפונים האחד אחרי השני. אמרו ששמעו יריות באיזור, וחשבו שזה אולי ב"גדה", שאולי באו להתנקש בשמאלנים. התקשרו לדעת אם אני בסדר.
"ככל שהגיעו הטלפונים, עוד לפני שזה התפרסם, הבנו שזה היה בבית האגודה. עוד לא ידעתי שהתקיימה שם פעילות הברנוער באותה השעה. כשהגעתי עם חברים לשטח, היו במקום הרבה אמבולנסים ומשטרה. באותו השלב היו עדיין ממש מעט אנשים. הבנו לאט לאט מה קרה באמת, ועוד ועוד אנשים החלו להתאסף".
גרין וחבריו הלכנו לגדה השמאלית, לקחנו בריסטולים, טושים ומגפונים. "הבאנו את זה לרוטשילד פינת נחמני, וכל האנשים שעמדו שם באותו שלב שלחו אס-אם-אסים, שהביאו לשטח עוד אנשים. באיזשהו שלב שמענו שיש הרוגים, ולא ידענו כמה. פשטה תדהמה מוחלטת, כשהבנו שהיה שם פיגוע ירי".
המגפונים שהביאו גרין וחבריו שימשו לנאומים מאולתרים של ח"כ ניצן הורוביץ ויניב ויצמן. לאחר מכן יצאה הפגנת הזעם הספונטנית, שכללה צעדה מרוטשילד לגן מאיר – בעידודה של המשטרה, שהייתה זקוקה לפינוי השטח לצורכי חקירה.
"זאת הפגנה שונה לחלוטין מכל צעדה או הפגנה שחוויתי לפני כן", הוא אומר. "כשארגנתי הפגנות לפני כן וגם אחרי כן, עבדתי הרבה זמן מראש על ארגון ההפגנה והבאת אנשים. במקרה הזה, חוויתי עוצמה של דחיפות ונחיצות שלא ראיתי לפני כן.
"אלפי אנשים פשוט באו באופן ספונטני, כי היה להם חשוב, והיה ברור שצריך לבוא ולעמוד שם. ראיתי המון חברים סטרייטים שלי. הייתה שם עוצמה שונה לחלוטין של עצב, של כעס, של המון רגש שהדהד חזרה מהרחובות של אלנבי וקינג ג'ורג' לכל קריאה שעשינו".
בהפגנה הזאת נשמעו לראשונה כמה מהסיסמאות והקריאות שמלוות עד היום את הפגנות הקהילה ומצעדי הגאווה: "כולנו ביחד, בלי שנאה ופחד", "הומו צועד ולא מפחד", "לסבית צועדת ולא מפחדת" וכן סיסמה שהגה כותב שורות אלו: "הומופובים, מסיתים – על ידכם דם ילדים".
"עבור האוכלוסיות המוחלשות בקהילה הגאה – ת"א היא עיר מקלט של ממש"
כפעיל בחד"ש, גרין מתרעם כאשר הוא שומע טענה רווחת בקהילה הגאה, לפיה המאבק הלהט"בי נשמע רק בעברית על ידי דב חנין והפעילים היהודים, בעוד בערבית כלל אין התבטאויות בנושא.
"זה פשוט לא נכון עובדתית", הוא אומר. "כמה מהפעילים הדומיננטיים בקהילה הלהט"בית הערבית הם מחד"ש. ח"כ עפו אגבריה חתום על שתי הצעות חוק למען הקהילה, והוא דיבר מספר פעמים בתקשורת הערבית, הכתובה והאלקטרונית, על הצורך להילחם בהומופוביה ולחנך נגד הומופוביה. מי שמבין ערבית ונחשף לתקשורת הערבית יודע שאגבריה דואג להעלות את זה על סדר היום.
"אבל אם כבר מדברים על זה, אז מכאן מתחבר המאבק של האוכלוסיות היותר מוחלשות בקהילת הלהט"ב עם המחאה החברתית. עבור הומואים ערבים, טרנסג'נדרים וקבוצות מוחלשות נוספות בקהילה, תל אביב היא עיר מקלט של ממש. כשמחירי הדיור בתל אביב עולים, זאת האוכלוסייה שנמצאת בשורה הראשונה של הנפגעים".
אתה חושב שלמחאה יש סיכוי להביא להישגים של ממש?
"כן. היא כבר הגיעה לכמה הישגים גדולים. אם בשני העשורים האחרונים האווירה הציבורית הייתה של 'להפריט הכל', 'לייעל', 'השקעה ציבורית זה רעיון גרוע', אז עכשיו אנשים מבינים למה הפרטה זה בעצם מכירת המדינה זה בעצם למכור את נכסי הציבור לחברים של. אני גם חושב שביטול רפורמת המסים של נתניהו היא הישג אדיר".
לסיום מוסיף גרין: "אלו לא ההישגים שאנחנו מצפים להם, שהציבור צריך לראות, אבל אלה הישגים לא מבוטלים. בשביל שינוי של ממש צריך שינוי פוליטי. כי הימין ימשיך להעשיר את העשירים ולהיטיב רק עם אחוז אחד מהאוכלוסייה על חשבון שאר האזרחים".
עד לפרסום הכתבה לא התקבלה תגובת המשטרה לטענותיו של גרין.