>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
"מטרת השיחה היא לתת לפונה מקום שמכבד אותו ומוכן להקשיב לדברים שקשה לו אפילו לומר לעצמו בראש", אומר גיל פישהוף, רכז הקו המתנדב מזה עשור. "לא מעט פעמים אנו נהיה הראשונים לשמוע את שעובר עליו. לפרוש מולו את האפשרויות העומדות בפניו ולנסות להבין יחד איתו את מאזן הכוחות בין העלות לתועלת בכל אפשרות בנוגע לחייו שלו. אנו באים לתת שם לפחדים ולחששות ולא למצוא פיתרון קסם ש'יציל' אותו".
החל מיציאה מהארון ועד נישואים: פניות בשלל נושאים
"יש עם מי לדבר" הוא קו התמיכה של האגודה למען זכויות הלהט"ב, אשר נותן מענה ללהט"בים (לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים) ולבני משפחותיהם. הקו החל את דרכו בשנת 79' במסגרת פעילות "הקו הלבן", אשר היה הראשון בארץ לתת מענה טלפוני בענייני נטייה מינית וזהות מגדרית. עם הזמן ולאחר שהאגודה התבססה ככתובת לגיטימית עבור הקהילה הגאה, החלו להגיע פיזית יותר ויותר אנשים אל בית האגודה ברחוב נחמני בתל אביב ונולד הצורך לתת מענה רחב ומקיף יותר לפניות שהלכו והתרבו. לשם כך, הוקם קו תמיכה נפרד תחת השם "יש עם מי לדבר", שפעל במשך שנים במקביל ל"קו הלבן".
משום הפעילות הזהה של שני הקווים, השניים אוחדו תחת השם "יש עם מי לדבר - הקו הלבן" בשנת 2004.
הפיקוח על הקו מתבצע ע"י השירות הפסיכו-סוציאלי אשר מתמחה בכל מעגל החיים הלהטב"י באשר הוא. מדילמות בנוגע ליציאה מהארון ועד זוגיות גאה, סוגיות של מגדר, הורות גאה וכד'.
פישהוף מספר על חשיבות הדיוק בחומר האנושי ממנו מורכב קו התמיכה. "כל מי שרוצה להתנדב אצלנו צריך להוכיח שהוא מתאים מנטאלית ורגשית. קורס ההכשרה הוא קורס מוקפד ורציני, שעורך 5 חודשים וכולל בתוכו בין 16 ל-18 מפגשים. במהלך הקורס, מתוודעים המועמדים אל האחריות העצומה שהם עתידים לקבל עליהם, ולומדים להכיר את כל קשת הגאווה הרחבה: הורים ללהט"בים, חרדים, ערבים, המגזר הרוסי ועוד".
לפי דבריו של פישהוף, בקו הקשב מחפשים מתנדבים שמסוגלים להקשיב ולפתח אמפתיה גם עם מקרים שזרים לחלוטין לאורח חייהם היום יומי. "מתנדבים שיוכלו להתחבר לרגשות כמו בלבול, חרדה ובדידות, ולהזדהות איתם מבלי להפגין שמץ של שיפוטיות בטון הדיבור שלהם, אנשים שיוכלו ליצור יחד עם הפונים חוויה אנושית משותפת ללא קשר לדת, גזע או מין ולהביא את מצוקתם של הפונים אל פרספקטיבה אחרת, שהם קרוב לודאי לא היו מסוגלים לראות קודם לכן".
אין פתרון קסם
השיחה אינה מתיימרת לפתור את כל בעיות הפונים, אך מספקת תמיכה נקודתית ולעתים מצילת חיים. "לא מעט פונים מצפים שנוכל לפתור את הדילמות והקונפליקטים המורכבים שלהם בשיחה אחת, אך האפשרות הזו כלל לא קיימת", מעיד פישהוף.
פישהוף מספר על מקרה של שיחה שהתחילה בשקט מוחלט על הקו ונגמרה בפתחון לב. "תחילה שתקתי יחד איתו, נתתי מקום לשקט שהוא היה זקוק לו, ורק לאחר מספר רגעים אמרתי לו בקול שליו שאני שמח שהוא אזר את האומץ וחייג אלינו וניסיתי לגרום לו להיפתח אלי. אותו פונה הרגיש שאני מכבד את הגבולות שהוא הציב ולא נכנס למקומות שהוא עדיין לא מוכן לגעת בהם. לכן, הרגיש בנוח לדבר בסופו של דבר. חשוב להבין את האוטונומיה שאנו נותנים לפונים שלנו, ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות על ידם, אנו כאן רק כדי לסייע להם להגיע אליהן יותר בקלות ולהיות הקול הרך והנעים שהם כמהים לשמוע".
שיחות התמיכה עלולות להיות לא קלות לשני הצדדים, ולעיתים מרגישים המתנדבים תחושת פספוס על כך שלא נתנו לפונה פיתרון ואולי אף בלבלו אותו וגרמו לו לחוש מתוסכל עוד יותר. פישהוף עושה את מירב המאמצים בכדי לתת להם להרגיש טוב ולהבין את הכוח האדיר שהיה טמון בהקשבה ובמילים החמות שהעניקו לאותו פונה.
ממרום 10 שנות ההתנדבות בקו הוא חושף את תחושותיו האישיות נוכח השיחות הרבות שניהל. "ההתנדבות בקו לאורך השנים עוררה בי רגשות ענווה כלפי התמודדויות שאנשים עוברים באל כורחם, חיזקה בי את תחושת הסקרנות והמסתורין כלפי הסביבה ובעיקר גרמה לי לא לקחת כמובן מאליו את חברי שאוהבים אותי. השיחות בקו הן אמת אנושית מרגשת".
בין המתנדבים הרבים בקו גם ניצה סקאל, מתנדבת ותיקה בתהל"ה – תמיכה להורים לילדים גאים, שהרגישה שחייבים להיות גם הורים בתוך קו התמיכה.
"קו הסיוע כל כך מכבד ומעריך את הפונים אליו, שגם אני על אף ניסיוני הרב בהתנדבות בתוך הקהילה הגאה, עברתי קורס כמו כולם, והייתי כאחת האדם", היא אומרת.
סקאל, הפעילה מזה שנים רבות בתהל"ה וכותבת טור להורים לילדים גאים ביחד עם איריס שש-כוכבי גם כאן, ב-mako גאווה, מספרת עד כמה הפניות מגוונות. "זוגיות גאה למשל היא סוגיה שעולה לא מעט, יש לא מעט לבטים בנוגע אליה. מצד שני, יש ששואלים האם נכון לפתוח את מערכת היחסים? איך זה יגרום להם להרגיש? אני מנסה להבחין בתקשורת בניהם בין השורות ולפענח את התחושות האמיתיות. מחד גיסא, מדוע לא מעט בחורים גאים לא מוצאים בכלל זוגיות, האם קיימים אצלם מחסומים אשר הם לא מודעים אליהם?.
אולי המילים הספורות שינו את החיים של מישהו לעד?
סקאל מספרת, כי אחת השיטות שלה לגרום לפונים להרגיש בנוח ולהיפתח בפניה, היא לשאול אותם כל מיני שאלות, ולבקש מהם לעצור אותה בשאלה שמכבידה עליהם יתר על המידה. "כך אני בעצם חותמת איתם על חוזה טלפוני ומעניקה להם את המקום המכיל שהם זקוקים לו".
"חרדים, למשל, מופתעים לגלות שאני מכבדת את עולמם ורחוקה מלייעץ להם לפרק את משפחתם", אומרת סקאל, "במקרה שלהם, קיים צורך להבין את הדיאלוג שמתרחש בין החלק הדתי ובין החלק המיני ולנסות להפגיש בניהם. אני שואלת אותם, מה מפחיד אותם בפירוק התא המשפחתי? מה הם חושבים שיקרה אם יגלו? מה זה אומר כלפי הקהילה בה הם חיים, האם הם ינודו? תמיד קיימת התחושה החזקה שאני אומנם מנתקת את השיחה וממשיכה בחיי, אך ייתכן כי מילותיי הספורות שינו אצל מישהו את החיים לעד, זה מרתיע ומספק בו זמנית".
סקאל מספרת על פניות שהיא מקבלת מנשים טרנסג'נדריות שמרגשות אותה. "מכיוון שהן מבטאות את המקום בהכלה שלנו לשמוע ולראות אותן, כפי שהן באמת. הן מרגישות לעיתים קרובות נטע זר בתוך הקהילה, אוכלוסיית קצה. ההרגשה שהן סומכות עלי ומרגישות את תחושת ההזדהות שלי, זה שווה את הכול. חשוב לי, כאמא לילדים, לחזק את התא המשפחתי גם כשאני ממלאת את תקן ה'הורה' שאולי אין לאותו פונה, בסופו של דבר הוא נשאר עם הסביבה הטבעית שלו כשאני חוזרת הביתה אחרי משמרת".
חשוב לציין ולהדגיש כי אע"פ שהקו איננו מוגדר כקו טיפולי, מתנדבי הקו יכולים להפנות את כל מי שזקוק לטיפול מעמיק יותר אל השירותים הפסיכו-סוציאליים קליניים שמעניקה האגודה. הטיפולים מסובסדים ומתקיימים גם בב"ש ובקריית שמונה.
בנוסף, מלבד מענה לשיחות סורקים מתנדבי הקו פורמים רלוונטיים ברשת כחלק מאידיאולוגיה פעילה שמטרתה גם להגיע אל מי שזקוק לכל סיוע- משיחה טלפונית ועד הפניות למוסדות מקצועיים ומשפטיים שמסוגלים לעזור להם.
>> יצאם מהארון? מה דעתכם על חיבוקפה?
ממתינים לכם במשרדי האגודה, קומה ב'
במרכז העירוני לקהילה הגאה
גן מאיר- תל אביב