שינוי היסטורי זה במערכת החינוך בקליפורניה עורר אותנו לתהות מה המצב כאן אצלנו, במערכת החינוך הישראלית. דווקא בחברה בה הקללה הרווחת במסדרונות בית הספר היא עדיין "יא הומו", נראה כי שילובם של תכנים אלה היא קריטית יותר מאי פעם, ובכל זאת המסקנות לא מעודדות במיוחד ועל אף שיש שיפור, התמונה עוד רחוקה מלהיות ורודה.
תכנית הליבה - השתקה של הסוגיות הלהט"ביות
המחקרים מראים, כי עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, בממוצע, הם הומואים, לסביות, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים. מחקרים אחרים אף מצביעים על מספרים גבוהים מאלה. המשמעות היא כי בכל כיתה יושבים בממוצע בין 3 ל-4 תלמידים גאים, אם לא מספר גבוה בהרבה.
ועדיין, תכנית הליבה במערכת החינוך הישראלית עוסקת במגוון רחב של תחומים וסוגיות הקשורות לחברה הישראלית, והיא איננה כוללת כל אזכור בכל תחום שהוא לקהילה הגאה בישראל ולתרומתה למדינה בתחומים שונים.
אין ספק, כי ניתן היה לשלב בתכנית הלימודים הבית ספרית מערכים הקשורים לקהילה הגאה במקצועות כמו מקרא, היסטוריה, אזרחות, ביולוגיה ועוד, אך הדבר משום מה לא בא לידי ביטוי.
מדוע לא יעמיקו התלמידים בפרשנויות מתקדמות לאהבת דוד ויהונתן? מדוע לא ילמדו התלמידים על הממצאים הביולוגיים בקשר לנטייה המינית? על נטייה מינית בשיעורי פסיכולוגיה? למה שלא יבחנו את הסוגיות המשפטיות והחברתיות שקשורות בזהות הומוסקסואלית או לסבית ויסבירו על המורכבות והקושי שחווים טרנסג'נדרית?
>> איך מתמודדים עם היציאה מהארון בקיבוץ?
מחכנים לשינוי
משרד החינוך כמעט ואינו משלב תכנים להט"בים בתכנית הליבה, וכמעט ואיננו עוסק באופן ישיר בסוגיות מהסוג הזה. אמנם משולבים תכנים אלה בעקיפין ובמישרין בתכנית "כישורי חיים" שמועברת בבתי הספר, אך רק כחלק מהחשיבות שבסובלנות ובקבלת האחר. חשוב ככל שיהיה, נראה כי הנושא הלהט"בי מעסיק רבים, דווקא בגיל ההתבגרות, ויש "להתעכב עליו" יותר.
מי שלקח על עצמו למלא את החלל הזה ולפעול באופן אקטיבי לקידום ההבנה והקבלה של הלהט"בים בחברה הישראלית זה ארגון חוש"ן - מרכז החינוך של הקהילה הלהט"בית בישראל, ובתי ספר שבוחרים להתעסק בנושא להט"בי נעזרים על פי רב במערכי השיעור של המרכז.
ארגון חוש"ן אמון על הסברה וקידום הקבלה של להט"בים במערכת החינוך ובגופים נוספים כמו למשל הצבא, שירותים רפואיים, פסיכולוגיים ועוד. מדובר בארגון היחידי המוסמך על ידי משרד החינוך לפעול בבתי הספר. עם זאת על אף שהארגון מאושר על ידי משרד החינוך, הוא איננו מקבל ממנו כל תקצוב. זאת מאחר והתקציב של משרד החינוך הישראלי תלוי בתקנות, ואין תקנה מתאימה באמצעותה אפשר לממן, אפילו באופן מזערי או חלקי, את הפעילות של חוש"ן.
רק 10 אחוזים מבתי הספר מכניסים פעילות גאה
הפעילות של חוש"ן כוללת שני תחומים מרכזיים, התחום הראשון הוא כניסה לבתי ספר במסגרת "הסיפורי האישי", במסגרתו מגיעים הומואים, לסביות ביסקסואלים וטרנסג'נדרים לבתי הספר ומספרים את סיפורם האישי כחברי הקהילה הגאה בישראל. התחום השני הוא כתיבת תכניות חינוכיות והדרכה ליועצות בתי הספר שמיועדות להתמודד עם אותן סוגיות שמתעוררות בבתי הספר, בין היתר בשיתוף עם שפ"י, השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך.
למרות חדירה הולכת וגוברת של הארגון לבתי ספר ברחבי הארץ בשנים האחרונות, רק כ-10% מהתלמידים בתיכונים החילוניים בישראל נחשפים לפעילות זו, כאשר התלמידים בתיכונים דתיים או ערביים אינם נחשפים כלל לתכניות אלה.
אמנם ארגון שב"ל – שהכל ברא לכבודו, פועל במוסדות החינוך הדתיים במטרה לייצר שיח ודיון בדרך לשינוי בתפיסת הזהות המינית והמגדרית השונה, אך בשלוש השנים לקיומו נתקל הארגון בסירובים רבים מצד בתי ספר דתיים, ולרוב הוא שולח את נציגיו לדבר עם צוות ההנהלה, המורים או מכינות אקדמיות וכד', ובקושי מצליח לדבר ישירות בפני תלמידים הזקוקים להסברה זו.
זקוקים לחנך את הנוער – גם בתל אביב
צביאלי-אפרת אומרת שבשנה זו הארגון פנה לכ-250 תיכונים יהודיים חילוניים, מתוכם הזמינו את הפעילות רק כ-70 בתי ספר. חלק מבתי הספר מסרו, כי רצו להזמין את התכנית, אבל זה לא הסתדר בגלל לוחות הזמנים וכד'. דווקא בעיר הגאה בעולם לא הוזמנה פעילות חשובה זו של חוש"ן בשנה האחרונה לאף אחד ממאות בתי הספר בעיר.
"ההנחה הרווחת בקרב יועצות בית ספריות בתל אביב היא, כי מאחר וזו עיר פתוחה וליברלית אין צורך להזמין את הפעילות, כאשר בפועל תלמידים להט"בים וחבריהם כן זקוקים לתמיכה ולהבנה זו", אומרת צביאלי-אפרת, "גם אם הם גרים בתל אביב".
בתגובה מסרה עיריית תל אביב, כי בעקבות הצעתו של חבר המועצה יניב ויצמן, שאושרה ע"י מועצת העיר ואף תוקצבה בהתאם, בשנה האחרונה מוביל השירות הפסיכולוגי של העירייה מהלך לבניית תוכנית לחינוך לסובלנות כלפי הקהילה הגאה, שמתוכננת להתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה.
יש גאווה (יחסית) בפריפריה
הארגון פנה בשנה זו רק לכ-250 בתי ספר בגלל היעדר תקציבים. אין ספק כי אם לארגון היה תקציב גדול יותר הוא היה מצליח להגיע לבתי ספר נוספים.
צביאלי-אפרת מדגישה, כי לא כל בית ספר רוצה לקיים את הפעילות הזו וקיום הפעילות תלוי בגורמים משתנים. יש בתי ספר בהם היועצת מתנגדת להכניס את הפעילות, יש בתי ספר אחרים בהם היועצת דווקא רוצה להביא פעילות של חוש"ן ואילו המנהל מטיל על זה ווטו. עם זאת, התגובות הקשות הולכות ופוחתות.
"היה מקרה אחד לפני כמה שנים של מורה שאמרה באופן גלוי שהיא לא סובלת הומואים, אבל לרוב בתי ספר שדוחים את הפנייה של הארגון מנמקים את זה באמירות כלליות כמו למשל, היעדר תקציבים, לחץ של בחינות וכו'", אומרת צביאלי-אפרת, "למרות שאין ספק שייתכן והנימוקים הללו, לפחות בחלק מהמקרים, הם מסווה לשיקולים הומופובים סמויים".
תכנית "זהות ומיניות' לכיתות ט' לא מועברת
בין השאר, מפעיל חוש"ן בשיתוף פעולה עם שפ"י (שירות פסיכולוגי-ייעוצי) תכנית של 'זהות ומיניות', במסגרת סדרת התכניות של כישורי החיים לכיתה ט'. עם זאת, בפועל מי שאמורים להעביר את התכנית הזו הם מחנכי הכיתות, ומאחר והם מרגישים מבוכה הרי שבפועל התכנית כמעט ולא מועברת בכיתות.
אפיק פעילות נוסף של חוש"ן הוא ימי העיון ליועצות בתי הספר. בימי עיון אלו הארגון בשיתוף עם שפ"י מלמדים את היועצות מהם הכלים המתאימים באמצעותם יוכלו לתמוך בתלמיד שיוצא מהארון. ההיענות של היועצות לימי העיון הללו תלויים מאוד ביועצת הבכירה של כל מחוז, ובשאלה האם היא מגדירה את ההשתתפות בימי העיון כחובה.
צביאלי-אפרת מסבירה את הקושי של חוש"ן להשתלב כחלק אינטגראלי בפעילות בית הספר. "על אף שהפעילות של חוש"ן היא חיונית וחשובה מאין כמותה, אנחנו עדיין גוף חיצוני המגיע לבית הספר. רק ברגע שמערכת החינוך תיקח על זה אחריות מבפנים, יתחולל השינוי המהותי". עם זאת, היא מדגישה: "אנחנו חייבים להיות בעלי אורך רוח ודבקות במטרה. אני מאמינה שיום יבוא והשינוי הזה יתרחש אני לא רואה דרך אחרת".
משרד החינוך: "הנושא משולב בתכנית 'כישורי חיים'"
משרד החינוך מסביר, כי ההתייחסות לזהות מינית להט"בית מהווה חלק מתוכנית הלימודים. "הנושא משולב בתוך תוכנית 'כישורי חיים' שהיא תוכנית ליבה של המערכת. התוכנית נוגעת בנושאים כמו קבלת השונה וסובלנות ובנוסף מכילה פרקים הדנים ישירות בנושא הלהט"בי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה", מסרה אילנית זוילי, דוברת משרד החינוך בירושלים.
"פעילות חוש"ן יכולה להתווסף לפעילות השוטפת של המערכת בנושא 'כישורי חיים'. היא אינה מחליפה את תוכנית 'כישורי חיים' ואינה הפעילות הבלעדית החושפת את בני הנוער לנושא". עוד הוסיפה זוילי, כי "הנתונים המצוטטים בכתבה, לפיהם רק יועצות בודדות מעבירות את החלק הזה שבתוכנית, אינם עומדים בהלימה עם הנתונים המצויים במשרד".
יצוין, כי המשרד מחייב את מנהלי בתי הספר להפעיל את תוכנית "כישורי חיים". הזמנת חוש"ן לבית הספר יכולה לעבות את העבודה החינוכית עם התלמידים, והמשרד אכן ממליץ לבתי הספר להזמין את הפעילות של חוש"ן במטרה להעמיק את העבודה החינוכית.