>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
חלונות רבים בירושלים כבר מעוטרים בדגלי גאווה, וקהילת הלהט"ב בבירה מתארגנת לקראת מצעד הגאווה והסובלנות 2013, שייצא ביום חמישי הקרוב בשעה 17:00 מגן העצמאות בעיר ויסתיים בעצרת מול משכן הכנסת. תחת הסיסמה "רוצים שינוי", יתקיים גם השנה המצעד בסימן יום השנה לפיגוע הירי בברנוער. לקראת המצעד, הכינה קבוצת מנהיגות צעירה של הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות סדרת סרטונים מרגשת, "לא הכל ורוד", המבקשת להציג דווקא את הקושי של להיות חלק מהקהילה, בעיקר מחוץ לתל אביב, תוך מתן תקווה גדולה לעתיד.
בסרטונים מביאים המשתתפים את סיפוריהם האישיים, חלקם עצובים, אך כולם מעוררי השראה ותקווה לעתיד טוב יותר. בסרטון המוצג כאן, ישנה טעימה מכל אחד מהסרטונים בפרויקט, עם קישור לכל סרטון וסרטון:
"שינוי חברתי מתחיל מלמטה, מהשטח"
את קורס מנהיגות צעירה יזמו בבית הפתוח רועי ג'רופי וניב סוניס, שניהם פעילים מוכרים בקהילה הירושלמית. "את העבודה על הקורס התחלתי פחות או יותר לאחר הפיגוע בברנוער", אומר ג'רופי. "הייתה לי תחושה שהקהילה צריכה לקום על הרגליים ולקחת אחריות לגורלה. האמונה שלי ושל עוד שלושה חברים שהצטרפו אליי הייתה שצריך לעשות את זה עם בני נוער".
כאשר הגיע ג'רופי עם רעיון הקורס אל הבית הפתוח, הוא מצא דלת פתוחה ומזמינה, כהגדרת הבית. "הבית הפתוח הוא ארגון קהילתי", כתב לג'רופי מי שהיה בזמנו רכז הקהילה בבית הפתוח, לירון גל. "ככזה, אנו מאמינים ששינוי חברתי מתחיל מלמטה, מהשטח. רבים מהמשתייכים לקהילה הלטב"קית בירושלים המגיעים לבית הפתוח, מביעים חוסר נוחות מהמציאות החברתית בה הם חיים ומעוניינים לשנות אותה. פעמים רבות, מסיבות שונות, אותם אנשים חשים שאינם יכולים ליצר את השינוי שהם מעוניינים בו.
"אנו שואפים שקורס זה יעניק לאנשים את התחושה ששינוי אפשרי, ושהם יכולים לקחת חלק משמעותי ביצירה שלו.התכנית תאפשר למשתתפים להתבונן על המציאת בה הם חיים, להבין אותה, ליזום ולקחת אחריות. זאת על ידי פיתוח כישורי המנהיגות של המשתתפים, חשיפתם לידע ועידוד פיתוח חשיבה ביקורתית עצמאית".
פוליטיקה עדינה: נזהרים שלא ליפול אל המקום של שמאל-ימין
בעזרתה של אלה גרינגאוז, רכזת בנ"ץ – בני נוער וצעירים, קבוצת הנוער של הבית הפתוח, הניעו ג'רופי וסוניס את הפרויקט. במחזור השני החליפו אבירם סיאני ושרית קאלה את גרינגאוז וסוניס. שתי הקבוצות היו פעילות לאורך חצי שנה.
"אני חושב שמלבד החזון, היה לנו מאוד חשוב, בשתי הקבוצות, שהקורס לא יתחיל וייגמר בסוגיה הלהטב"קית", אומר ג'רופי. "רצינו לדבר על הקהילה, אבל גם מתוך הקהילה ולמצוא את נקודות החיבור לסוגיות החברתיות והפוליטיות האחרות שקיימות פה בארץ ואולי אפילו בעולם כולו. ניסינו לשאול למשל: 'מה המשמעות של החוויה הלהטב"קית?', 'האם הסיפור של הדיכוי והמאבק הוא נרטיב אישי שלנו?', 'אילו קבוצות דומות לנו?', 'מה עלינו לעשות בנידון?'.
"אני מוכרח להודות שלא היה פשוט לא ליפול למקום של שמאל-ימין, בעיקר משום שמי שמגיע ליצור קורס מהסוג הזה כבר טעון בעצמו באנרגיות פוליטיות. אבל אני חושב שכן ניסינו לתת לכל הקולות להישמע ולבחון את הרלוונטיות של כל עמדה, ולרוב גם הצלחנו. התפיסה שהנחתה אותנו הייתה כזו שבראש ובראשונה ניתן לחניכים ולחניכות להגיע לתשובות לבד, אבל ננחה את הדיון".
"מקווה שבשנה הבאה הקורס שוב ייצא לפועל"
הפרויקט של הקורס השנה ובשנה שעברה היו סרטונים קצרים. בסרטון של השנה שעברה הכינו המשתתפות והמשתתפים סרטון עלילתי קצר שמתאר סיפור אהבה בין שתי לסביות בירושלים. הסרטון הוקרן במצעד הגאווה והסובלנות בשנה שעברה, וזכה לתגובות חיוביות רבות.
השנה החליטו החליטו חברות וחברי הקורס להראות את הפנים הפחות מוארים של הקהילה, את הסיפורים היותר קשים. "הסרטון שהופק תחת הכותרת 'לא הכל ורוד' הוא לא כולו שחור, אבל הוא בעיקר מדבר על הקושי של להיות חבר בקהילה", מסביר ג'רופי. "אני חושב שמה שהנחה אותם הוא איזשהו מקום של אומץ ותעוזה שמבקש להראות את האמיתות הקטנות שממוסמסות, כשאנשים רבים חושבים שפניה של הקהילה הן פניהן של ההצלחות התל אביביות.
"כאן, ב'פריפריה הלא תל אביבית', יש כל מיני מרכיבים אחרים. הלהטב"ק הירושלמי מתמודד עם הקשרים דתיים, כלכליים ואתניים שיוצרים מורכבות. הסרט בעצם מבקש לחשוף ולשתף בקשיים שיש כיום לחברים בקהילה.
"אני מאוד מקווה שבשנה הבאה הקורס שוב ייצא לפועל. בסופו של דבר, אנחנו נסמכים על המאגר של הבית הפתוח, ולמרות העבודה המדהימה שהבית עושה עבור כל כך הרבה קבוצות פה בעיר, הגרעין של הצעירים הוא די קטן".