>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
לצערי, הדחתו של מיילי הנה רק פלסטר המכסה פצע עמוק בהרבה יותר. הדייר בסה"כ מייצג תופעה כלל חברתית מכוערת, ולכן לא צריך להסתפק רק בהדחתו אלא לפעול להדחת כל תופעת הגזענות ההומופובית בקרבנו.
רוני וגילי הם עוד שמות ברשימה ארוכה
למי שמכיר את רוני מיילי ולמי שלא, חיפוש של שמו בגוגל אתמול הבהיר מייד על מה המהומה שסחפה אחריה מדינה שלמה: "דרמה באח הגדול: 'את הלסבית הכי מגעילה שיש'", "רוני מיילי ללבנה ב'אח הגדול': 'תמותי רווקה, בלי ילדים'", "צפו: רוני וגילי מיילי תוקפים את לבנה גוגמן". חיפוש קצת יותר מעמיק העלה תוצאות מהשבוע שקדם לו: אז התבטא בצורה פוגענית כלפי מתמודדת אחרת, טהוניה שמה, על רקע צבע עורה.
הסערה הציבורית סביב האמירות הבוטות והמביישות של מר מיילי צריכה להיות סופת טורנדו דרגה 5 – כזו שתכוון לא רק ברמת המיקרו כלפי ערוץ 2 והפקת "האח הגדול" אלא תעלה גבוה יותר, לממשלה, ותדרוש שתנקוט בפעולות מיידיות, רחבות ועמוקות למלחמה בתופעה המכוערת הזו שנקראת גזענות הומופובית (וכמובן בגזענות בכלל) בחברה. במילים אחרות, הדחת ההומופוביה לא צריכה להסתיים בבית "האח הגדול".
רוני וגילי מיילי הם בסך הכל עוד שמות שיש להוסיף לרשימה ארוכה של אנשים שמרכיבים חלק לא קטן בחברה הישראלית ונושאים את הכותרת המאוד לא מחמיאה של "הומופובים". למה יש בכלל הומופובים בחברה הישראלית? פשוט מאוד, ישנה בעיה חמורה במערכת החינוך הישראלית, בתקשורת ובחברה.
אין עיסוק מעמיק ורחב בנושאים להט"ב בבתי הספר והגנים, כחלק בלתי נפרד מחומר הלימוד ולא כדרך אגב באיזושהי פעילות פעם בשנה או כנושא הנטול לשיקול דעתם של אנשי החינוך במוסדות הלימודים והגנים. ילדים בגן יודעים שיש אבא ואמא, ולא אמא ואמא או אבא ואבא, וגם אם כן, מה הסיכוי שזה יקרה הרחק מהמרכז, בפריפריות? אפסי.
בזמן שמורות בבתי ספר מעלימות עין מקריאות הומופוביות בשיעורים ובהפסקות, אולי כי הן הומופוביות בעצמן או כי לא נוח להן לעסוק ב"טאבו" שנקרא 'הומוסקסואליות', כשילדים ובני נוער המתחבטים בזהותם המינית מרגישים שאין להם עם מי לדבר בבית ספר וכשארגונים גאים כמו חוש"ן ותהל"ה צריכים להילחם על האפשרות להרצות בפני תלמידים ומחנכים- אנחנו כחברה מפסידים הזדמנות פז להפוך את הדור הבא לנאור וסובלני יותר אבל גם ואולי חשוב מכך, נצליח לחזק צעירים להיות נערות ונערים ואז נשים וגברים שביניהם אנחנו, חברי הקהילה הגאה, נחיה, נעבוד, נלמד ואפילו נחלוק זמן מסך.
חלקם אף יגלו על עצמם שהם נמשכים לבני מינם אבל שום דבר בחינוך שזכו לו עד כה לא יכין אותם להתמודדות עם ההבנה הזו. ואז או שהם ישנאו אף יותר הומואים ולסביות, יקללו ויפנו אליהם באלימות, או שהם יפנו באלימות כלפי עצמם ויעשו את המעשה החמור ביותר- יתאבדו.
ומה עם התקשורת?
אבל לא רק מערכת החינוך אשמה. אי אפשר בלי להאשים את התקשורת: אין מספיק דמויות להטב"קיות בכלי התקשורת, לפחות לא כאלה שאינן סטריאוטיפיות - זה שוב ההומו הנשי או הלסבית הגברית. גם השנה נבחרו למלא את משבצת הלסביות ב"אח הגדול" שתי נשים גבריות עם שיער קצוץ. יש שיגידו שלא משנה איך מראים אותנו, לפחות הקהילה מקבלת ייצוג בפריים טיים, אבל יש מחיר לאותה דעה שגורסת "בכל מחיר". "אמאז ואבאז" ששודרה ב-HOT חגגה על הסטריאוטיפ הגיי האוחצ'תי ופמפמה אותו היטב לקהל הצופים, שבחלקו זו הדרך היחידה שלו ללמוד מה זה 'הומו'. המיינסטרים לא יודע להתמודד עם הומואים ולסביות שלא תואמים את אותה משבצת הסטריאוטיפית ולכן ברב המקרים, הלהט"ב שנראה ונשמע עליהם הם כאלה שמתאימים למערכת ההגדרות של המיינסטרים ל-מיהם הומואים ומי הן לסביות.
התקשורת הישראלית לא מייצגת את הקהילה הגאה, לא מציגה את הקהילה הגאה (לפחות לא בצורה ראויה) ואם שומרים עלינו כל כך בסוד ולא מדברים עלינו - פלא שלאנשים שלא מכירים אותנו יש דעות כל כך רקובות עלינו? מפתיע אתכם שילדים משתמשים בביטוי 'יא הומו' כקללה? זה הלם ששופטים אנשים על בסיס הנטיות המיניות שלהם, ונוהגים כלפיהם באלימות? פלא שרוני מיילי מרשה לעצמו לגדף אישה לסבית בפני כמעט חצי מדינה בפריים טיים.
נלחמים בהומופוביה
רק ביום שישי ציינו את היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה, השקנו קמפיין בינלאומי שבו ידוענים לצד אזרחים אנונימיים מצהירים כי הם מתנגדים להומופוביה, בחודש הבא נחגוג את אירועי הגאווה אבל בתוך כל השמחה אנו "זוכים" לסטירה מצלצלת ו-wake up call מהמציאות החברתית בישראל של 2013.
לאט לאט הקהילה שלנו שוברת תפיסות עתיקות שהושרשו בחברה הישראלית ופותחת אליה עוד ועוד אנשים ממקומות, תרבויות ועיסוקים שונים שאולי נרתעו מלהיות מעורבים בה או מקבלים כלפיה, אבל היום חוגגים איתנו יחד.
הורים שבעבר התביישו בעובדה שילדיהם נמשכים לבני מינם צועדים היום יחד איתם במצעד הגאווה ומכריזים בקולי קולות "הבן של הומו, אז מה?". אפילו בנוף הדתי האדוק ששמר בחומרה על איסור משכב זכר אפשר למצוא רבנים שמגלים פתיחות והבנה כלפיי אלה הנמשכים לבני אותו המין ומתירים הלכתית על קשר כזה להתקיים, תחת הגבלות מסוימת. וקחו למשל את המוזיקה המזרחית, שמאז ומתמיד הייתה מזוהה עם גבריות ומאצ'ואיזם, כביכול סתירה מוחלטת להומוסקסואליות הנשית. אבל העובדות הן, שחודש הבא על בימת חוף הגאווה בחוף יעלה וישיר עם הקהל של מצעד הגאווה הזמר המזרחי עומר אדם, ליין ה"אריסה" רשם על בימתו את מיטב זמרי הזמר המזרחי כמו אייל גולן, זהבה בן, דודו אהרון ועוד ומי יודע, אולי בהמשך זמרים מזרחים גם ירגישו מספיק בנוח לצאת מהארון?
המסר שחייב לעבור הוא שגזענות זו ממש לא חכמה גדולה. על כל אחד אפשר לירות בשנייה צרור קללות מכוערות ו"לרדת" בשנינות ועוקצנות חדה על מאפיין כזה או אחר שלו. אפשר לפגוע, בקלות, בכל אדם, לא משנה אם הוא יפה או מכוער, מה צבע העור שלו, מה נטייתו המינית או מאיזה מוצא הוא. גזענות זו לא חכמה אלא טיפשות שאין בה ולו דבר חיובי אחד. את מי שחוטא בה צריך להוקיע לא רק ממסך הטלוויזיה שלנו, אלא גם מהחברה.