האם בתוך שנים אחדות בני זוג מאותו המין יוכלו ליצור ילד ביולוגי במעבדה, מבלי להזדקק לתרומת ביצית? מדענים ממכון ויצמן למדע ברחובות ומאוניברסיטת קיימברידג', אנגליה, הצליחו לראשונה להפיק במעבדה תאי גזע מקדימי זרע וביצית, שנוצרו מתאי עור של מבוגרים מאותו המין.
משמעות הדבר היא כי בעתיד הלא רחוק יוכלו המדענים לייצר תאי זרע ותאי ביצית, שמקורם בתאי עור של שני אנשים מבוגרים מאותו המין, וכך "לייצר" ילד מעבדה אשר הוריו הביולוגים הם מאותו המין.
ד"ר יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, שהוביל את המחקר עם תלמידת המחקר במעבדתו, ליהי ויינברגר, אומר שמחקר זה עשוי לספק תובנות חדשות באשר לשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר, ואולי, בעתיד, לסייע בקידום שיטות טיפול חדשות בתחום הרבייה.
מהם תאים מקדימי זרע וביצית?
"אלו תאים הגדלים בשבועות הראשונים של התפתחות העובר, כאשר תאי הגזע העובריים בביצית המופרית מתחילים 'להתמחות' ולהתמיין לסוגי התאים השונים. ברגע שתאים אלה 'בוחרים' להתמיין ולקבל על עצמם מסלול מסוים, המוביל להתפתחות איבר מסוים, הם ממשיכים להתפתח לאורך המסלול – פחות או יותר באופן אוטומטי. בדרך הטבע, כמה מהם מתחילים להתפתח במסלול שמוביל להתפתחות תאי ביצית או תאי זרע".
המחקר הנוכחי הוא המשכו של מחקר קודם, בו פיתח ד"ר חנא שיטות חדשות להפיכתם של תאי אדם בוגרים לתאי גזע אותם כינו 'תאים תמימים'. בניסויים שביצעו באותם תאים תמימים הצליחו חברי קבוצת המחקר של ד"ר חנא להפיק תאים הזהים בכל מובן לתאי אדם מקדימי זרע וביצית. יחד עם קבוצת המחקר של פרופ' עזים סוראני מאוניברסיטת קיימברידג', המשיכו המדענים לבצע ניסויים ולשכלל את השיטה.
כמה קרובים החוקרים לשלב בו ניתן יהיה לייצר תאי זרע וביצית בתנאי מעבדה?
"תאים מקדימי זרע וביצית הם רק השלב הראשון במרוץ הארוך והמורכב לייצור ביציות ותאי זרע מתאי אדם בוגרים", אומר ד"ר חנא, "לדוגמה, בשלב מסוים בתהליך, חייבים תאים אלה לפצל את המטען הגנטי שלהם לשניים (תאי רבייה כוללים עותק אחד בלבד מכל כרומוזום)'. ובכל זאת, אני בטוח שאלה אתגרים שאפשר יהיה למצוא דרכים להתמודד איתם".
קבוצת המחקר של ד"ר חנא במכון ויצמן למדע הצליחה לאתר חלק משרשרת האירועים הגנטית שמובילה תא גזע להתמיין כתא מקדים זרע או ביצית.
"היכולת להפיק במעבדה תאי אדם מקדימים לרקמות שונות, תאפשר לנו לחקור את תהליך ההתמיינות ברמה המולקולרית", מוסיף ד"ר חנא. "למשל, גילינו שרק תאים תמימים 'טריים' יכולים להפוך לתאים מקדימים לרקמות שונות, אבל לאחר שבוע בתנאים רגילים (כלומר, כשהם כבר פחות תמימים), הם שוב מאבדים את היכולת הזאת. אנחנו שואפים לגלות מה הסיבה לכך – מה גורם לתאי הגזע להיות מסוגלים יותר או פחות לביצוע פעולות מסוימות? ומה בדיוק מניע את תהליך ההתמיינות ברגע שתא תוכנת מחדש והפך לתמים? רק מציאת התשובות לשאלות אלה תקדם, בסופו של דבר, את טכנולוגיית תאי גזע מקדימי הרקמות, ותאפשר פיתוח של יישומים רפואיים מתקדמים בתחום זה".