מצעד הגאווה הרגלי התשיעי בחיפה נערך. כשהייתי מיוזמי וממארגני מצעד הגאווה הראשון בעיר, ראיתי בחזוני מצעד בסגנון כזה, כפי שנערך כעת. כל כך ססגוני, צבעוני, גדול, ממושך, עוצמתי. עם כינוס מרשים בתחילתו והפנינג מרשים עוד יותר בסיומו. מצעד פוליטי וחגיגי כאחד.
את המצעד הראשון בעיר ערכנו ללא כל תמיכה מהעירייה ואף תוך הסתייגות שלה. ללא עצרת סיום, ובתחילתו היו נאומים על כמה ארגזים. בשנים לאחר מכן עבדנו קשה על העצמת פעילויות הקהילה השוטפות בעיר ועל העצמת המצעד.
המצעד הזה הלך והתחזק מאז, ונהיה מוסד של ממש בקהילה הגאה הארצית ובעיר חיפה. ההיסטוריה הזו בהתהוות באמת מרגשת אותי ברמה האישית.
אני שמח שיש בשנים האחרונות דור חדש של פעילים חיפאים נמרצים, כשכבר אינני חלק מהמארגנים. דור מהמם של אנשים שאיכפת להם ונותנים מעצמם למען הדבר הגדול הזה. אני מודה להם על שפועלים למען קיומה של קהילה גאה בעיר, קהילה בעלת נראות משמעותית המציגה את כוחה ואת גווניה.
העוצמה של המצעד הזה היום היא אמירה פוליטית וחברתית בדרישה שלנו לחיים של כבוד, ללא ארונות הומופובים. חיים של חירות ושוויון מלאים לכל טרנסית משכונת הדר, לכל לסבית מהעיר התחתית ולכל אוחצ'ה מהכרמל. הדרישה לשוויון איננה מתוך ניסיון להדמות או להיטמע ברוב הסטרייטי, אלא דרישה לשוויון מלא בזכויות מתוך הכרה בלגיטימציה המוחלטת של השונות והמגוון שלנו.
המצעד הזה חייב להוות נקודת מפנה ביחס הממסד החיפאי לקהילת להטבא"ק בעיר. ללקיחת אחריות מלאה של העירייה (והמשטרה) על צרכי הקהילה. קהילה שחיה תחת אפליה ודיכוי ממילא.
על כן, אל לנו לנוח על זרי הדפנה. עיריית חיפה כבר שיתפה במידת מה בעבר פעולה עם הקהילה ומאז חלה רגרסיה. הסימנים החיוביים היום צריכים לעלות את שיתוף הפעולה בין הממסד העירוני לקהילה המקומית על דרך המלך.
שיר שהופק למסיבת הגאווה של ליין האובר-קיטש:
עלינו לעמוד על המשמר ולוודא שהגאווה שלנו בעיר שלנו לא תהיה יום אחד בשנה, אלא שבכל יום נרים את ראשנו מחדש, בגאווה. עד שנער הומו שגדל בחיפה לא יחכה לרגע שיוכל כבר לגדול ולעבור לכלוב הזהב הוורוד בתל אביב.
חג גאווה שמח!
* הכותב הוא לשעבר יו"ר עמותת הפורום החיפאי ללהט"ב
