יום כיפור הוא יום של חשבון נפש בו אנשים חוזרים אל דברים שעשו ואמרו בשנה החולפת, שאולי פגעו בחבריהם, ומבקשים להתנצל. בחברה בה בקשת סליחה נחשבת לחולשה. יום כיפור נותן לגיטימציה לכולם להתנצל על מעשיהם ולפייס את הצד השני.
כילד, אני זוכר שרבתי עם חבר טוב שלי ובין השאר קראתי לו 'הומו', (כן, כן, גם אני). ביקשתי סליחה מספר פעמים אבל הוא לא סלח. ביום כיפור תכננתי לבוא ולבקש ממנו סליחה פעם נוספת, מתוך מחשבה שביום כיפור הוא יהיה חייב לסלוח. זו הייתה מבחינתי הדרך לאלץ אותו לחזור להיות חבר שלי.
מאז למדתי שחשבון הנפש הוא דבר פרטי. אי אפשר להכריח בן אדם לבקש סליחה על מעשיו ואי אפשר להכריח בן אדם לסלוח. אבל ניתן לאפשר לאנשים את ההזדמנות לעשות זאת, וזו בדיוק המשמעות של יום כיפור.
לקראת יום כיפור התשע"ה, החלטנו לאפשר לכמה אנשים שהתבטאו בצורה שפגעה בנו כקהילה, להתנצל. חלילה לא להכריח, אלא פשוט לייצר הזדמנות, להראות שאנחנו מוכנים לסלוח, אם הם רק יתנצלו באמת.
ד"ר ישראל שטבון: "ואהבת לרעך כמוך, לא משנה מה הוא ומי הוא"
לפני תחילת מבצע צוק איתן, כשמארגני מצעדי הגאווה ברחבי הארץ עוד עסקו במרץ בארגון המצעדים (שבסופו של דבר מרביתם התבטלו), התנהלה בעיריית נתניה ישיבה בנושא, בה ניסה חבר מועצת העיר, ד"ר ישראל שטבון, למנוע את קיומו של מצעד בעיר.
במהלך הישיבה התבטא ד"ר שטבון באופן הומופובי ואמר "אם יש אנשים עם בעיות רפואיות או פסיכיאטריות, יש דרכים לטפל בזה כמו בכל מחלה אחרת..."
בהתייחסו למצעד בנתניה טען כי "אבלי לפגוע באותם אנשים, צריך לעזור להם. מרוב שמדברים על הנושא הזה בימינו, ומדברים על זה כמובן מאליו, אז מי שהוא כזה הופך להיות בן אדם מכובד ומקבלים אותו. במקום להגיד שיש בעיה - הפכנו את היוצרות". לדבריו, "אין לי שום דבר נגד אותם אנשים. באותה מידה שבה אני כקרדיולוג לא אומר לחולה לב להתגאות בזה שהוא חולה לב, ואני אומר לו בוא נטפל בזה, אז זה אותו דבר במקרה הזה. היום יש לכאורה יותר אנשים מה שנקרא ש'יוצאים מהארון', זה בגלל שמעודדים את התופעה הזאת. כל המצעדים והאירועים מחזקים את האנשים האלה".
בעקבות הדברים הוגשה נגד שטבון תלונה לוועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית.
תפסנו את ד"ר שטבון לשיחה, שנייה לפני שנכנס לבצע צינתור בביה"ח מאיר בכפר סבא, בו הוא עובד, כדי לראות האם הוא חש צורך להתנצל על הדברים.
מתנצל על הדברים שאמרת נגד הקהילה הגאה?
"אמרתי את הדברים כאדם שומר תורה ומצוות. בשבילי זה כמו לראות מישהו שמחלל שבת, אני אוהב אותו, מחבב אותו, מטפל בו, הוא שייך לעם ישראל כמוני, אבל אני עדיין אקווה שהוא יחזור בתשובה.
ניסו להעביר את זה לפן האישי ולהגיד שאני לא אוהב, או שונא, או הומופוב, ואני לא מבין את הסיפור הזה. יש לי בבית חולים חברים ורופאים שהם כאלה ואנחנו חברים טובים ועובדים יחד. אני מתנגד למה שהם עושים, כמו שאני מתנגד לרופאים אחרים שלא אוכלים כשר, וכמו שהם מתנגדים לדברים שאני עושה. זה לא אומר שאני לא אוהב אותם. אני אוהב את כולם ברוך השם".
בשנה הבאה תתנגד שוב למצעד גאווה בעיר?
"ההתנגדות שלי היא לאירוע פומבי מסוג כזה בנתניה. לדעתי הוא לא מתאים לעיר ולערכים של עם ישראל, גם כשאני עושה דברים בבית אני לא מפרסם את זה בחוץ. אבל מה שאנשים עושים בחדרי חדרים ובביתם, מי אני שאבקר את זה? למרות שזה דבר שלפי דעתי האישית נוגד את ההלכה.
אם רוצים בכוח שאני אגיד שמה שקורה שם זה מותר, אני לא יכול, זה נוגד את האמונה שלי. אני איש שומר מצוות, לא צדיק ולא חסיד אבל עושה את המקסימום, וכשאני אומר שאני לא רוצה שהדבר הזה יתבצע ברבים, אני אומר את מה שאני מאמין בו. אבל אין לי שום דבר אישי נגד האנשים ונגד הבעיות שלהם, כמו שלי יש הרבה בעיות אחרות".
אז אתה לא הומופוב?
"אנשים חושבים שאני הומופוב, אבל אני לא הומופוב ורואה את כולם כשווים, וכרופא אוהב ומטפל בכולם, כל אחד והעבירות שלו.
הבסיס של עם ישראל הוא "ואהבת לרעך כמוך". והיום לקראת יום כיפור גם אני בודק איזה עבירות עשיתי, אם פגעתי במישהו, או חיללתי שבת בטעות, או לא בדקתי אם מה שאני אוכל הוא כשר, אז גם על זה אני צריך לחזור בתשובה. ומי שעושה דברים אחרים שנוגדים את התורה, אז גם הוא צריך לחזור בתשובה".
מבחינת ההומואים והלסביות מה שהם עושים הוא לא עבירה.
"יהיו כאלה שיגידו שזה לא עבירה, כמו שיש כאלה שאומרים שזו לא עבירה לנסוע בשבת, אבל עבורי כיהודי דתי זו עבירה. אם אלוהים היה רוצה הוא היה בורא מלאכים, אבל הוא ברא אותנו בני אדם, כל אחד עם מידת יצר הרע, הנטיות שלו והבעיות שלו, ונתן לנו את התורה כתרופה. אני חלילה לא שונא אף אחד, אני אשמח שיחזור לדרך התורה כיהודי".
מה האיחול שלך לשנה החדשה לקהילה הגאה?
"שנה טובה לכל עם ישראל ולכולנו. שנה של אחווה ורעות, ובעיקר של שלום.
ח"כ איילת שקד: "מאחלת לכם חיים של נחת"
בכל שנה יש את הפוליטיקאי התורן שאנחנו אוהבים לשנוא. זה שלא מוכן לתמוך בזכויות שלנו. זה אפילו מכעיס אותנו יותר אם מדובר בפוליטיקאי שתלינו בו תקוות, שהתבררו כתקוות שווא. השנה הייתה זו חברת הכנסת איילת שקד ממפלגת הבית היהודי. במהלך הבחירות הציגה שקד את עצמה כנציגת החילונים במפלגה, אך עם היבחרה הפכה לשליחת המפלגה במאבקה נגד הקהילה הלהט"בית. כך לפחות זה נראה לנו.
בחודש דצמבר הגישה חברת הכנסת עדי קול הצעת חוק להשוואת נקודות הזיכוי לילדים לזוגות חד מיניים. בעקרון חוק טכני לחלוטין המתייחס לשיטת המיסוי, וכמו שח"כ קול הגדירה אותו: "הצעת החוק שמבקשת לתקן עוול הסטורי ואפליה הנהוגה שנים כלפי בני זוגות מאותו מין. לא מדובר בהתרסה כי אם בסוגייה שמחייבת להיעשות בחקיקה. זאת מפני שפקודת המס לא מאפשרות לתקן את הנושא בתקנות".
ח"כ איילת שקד, מכוח תפקידה כיו"ר סיעת הבית היהודי, הגישה בקשה לווטו על הצעת החוק. במכתב שנכתב לראש הממשלה כתבה ח"כ שקד: "הצעת חוק זו מפרה את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה כפי שקיימים בישראל".
צעד זה של הבית היהודי קומם את רבים בקהילה הגאה, שהשתלחו בח"כ שקד מעל דפי הפייסבוק והכריזו "מלחמה". הווטו הזה היה הקש ששבר את גב הגמל והצית את המחאה הגאה שיצאה לרחובות בדרישה לדאוג לעיגון הזכויות בחוק. בסופו של דבר הוחלט על ידי השרים על הסדרת הנושא בתקנות. המחאה דעכה, וכך גם החוק.
ניסינו לברר האם ח"כ שקד מתנצלת על כך שפגעה בקהילה הגאה וגרמה לה להרגיש נבגדת לאחר שראתה בשקד עד לאותו הרגע כנציגה של החילוניות הליברלית במפלגת הבית היהודי.
מתנצלת?
"מעולם לא פעלתי על מנת לפגוע בקהילה הגאה. להיפך. במקרה של הצעת החוק הזו מטרתנו לא הייתה למנוע מההורים הגאים את קבלת הזכויות, אלא לדאוג שהנושא יעוגן בתקנות ולא בחקיקה ראשית, כפי שזה נעשה עד היום בנושאים אחרים כמו משכנתאות למשל. אין כיום חקיקה המכירה בזוגות חד מיניים אך ההטבות ניתנות בתקנות, וניתן לעשות זאת גם במקרה של נקודות זיכוי למס".
מה עם העובדה שהקהילה הגאה רואה בכם כגורם שמטרפד כל חוק שנועד להסדיר את זכויות הקהילה?
"אין לי שום דבר נגד הקהילה הלהט"בית. יש לי חברים מהקהילה ואני מאחלת להם שיחיו את חייהם בנחת. במקרה של החוק הזה אף הצעתי לחוקק את החוק מחדש כך שכל זוג יחליט מי מבני הזוג מקבל את נקודות הזכות".
צבא ההגנה לישראל: "שמים דגש על תחומי האתיקה והמוסר"
מכתב הסרבנות של חיילי יחידת 8200 של צה"ל, שפורסם עם סיום מבצע צוק איתן, חשף כי במסגרת הפעילות לגיוס משת"פים פלסטינים, אוספת היחידה מידע על נטיותיהם המיניות של צעירים פלסטינים ומאיימת לחשוף אותו בפני קרוביהם אם לא ישתפו פעולה.
"במהלך השירות אספתי, בין היתר, מידע על חפים מפשע, שכל חטאם היה שהם מעניינים מסיבות שונות את מערכת הביטחון הישראלית", כתב אחד החיילים, "אם אתה הומוסקסואל שמכיר מישהו שמכיר מבוקש, ישראל תהפוך את החיים שלך לאומללים. כל מקרה שבו עולה בחכה אדם חף מפשע שניתן לסחוט אותו בתמורה למידע או כדי לגייסו כמשת"פ, היה זהב עבורנו ועבור כל קהילת המודיעין הישראלית. בקורס ההכשרה ממש לומדים ומשננים מילים שונות להומו בערבית".
הגילוי הביא לגינויים נרחבים של שיטת הפעולה, אשר סוחטת הומואים פלסטינים באיומים, רודפת אותם על רקע נטייתם המינית, מאלצת אותם לחיות בסוד כדי שגם צה"ל לא יגלה עליהם ואולי אף מתירה את דמם במידה ולא יסכימו לשתף פעולה.
במקרה הזה, יותר מאשר חשובה ההתנצלות, חשוב לדאוג שמעשים אלו יופסקו לאלתר. האם זו גם עמדת צבא ההגנה לישראל?
מתנצלים?
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "יחידה 8200 פועלת מיום הקמתה לאיסוף מודיעין, המאפשר לצה"ל ולגופי הביטחון למלא את משימותיהם ומסייע מדי יום בהגנה על אזרחי מדינת ישראל. היחידה פועלת באמצעים מגוונים ובזירות רבות, תוך הפעלת שיטות וכללים המכוונים לצורכי המודיעין ולצרכיו בלבד. המשרתים ביחידה מוכשרים לאחר תהליך איתור קפדני, בהכשרה שאין לה אח ורע בקהילת המודיעין בארץ ובעולם, ובמהלכה מוטמע בתכנים הנלמדים דגש מיוחד על תחומי האתיקה, המוסר ונוהלי העבודה. הללו מיושמים הלכה למעשה במהלך שירותם של החיילים והקצינים ביחידה, ואלו זוכים לבקרה מתמדת של מפקדים בדרגות שונות. טענות אלו אינן מוכרות באגף המודיעין".
שר החינוך שי פירון: "מאמין בלב שלם שיש לאפשר זוגיות לכל אדם"
בראיון מקיף של שר החינוך שי פירון לערוץ 7, נשאל בין השאר השר על קו החקיקיה החילוני שמובילה יש עתיד. פירון התייחס בתשובתו לברית הזוגיות ואמר: ״קח למשל את ברית הזוגיות, אני חושב שזכותה של מדינה יהודית, אולי אפילו חובתה, לומר לזוגות חד מיניים שמחליטים לחיות את חייהם - 'זה לא משפחה'. אולי לשנות לזה את השם ל'ברית השותפים' או למשהו שלא יביא לידי ביטוי את המילה זוג או את המילה משפחה״.
דבריו של השר פירון הכעיסו את הקהילה הגאה, בעיקר מפני שהם הגיעו מכיוון בלתי צפוי - מספר 2 במפלגה שנחשבת לאחת מידידותיה הטובות של הקהילה הגאה בכנסת.
מתנצל?
"התראיינתי לעיתון "בשבע" בנושא המתח הקיים בין דת ומדינה בכל הנוגע לזכויות של הקהילה הגאה. ניתן לחלוק על הניסוח של דבריי, אך עם זאת הם משקפים את המציאות בישראל ואת הקשיים של הקהילה הדתית עם השינויים במבנה המשפחה. כל ימיי אני מנסה לבנות גשר בין קבוצות וקהילות שונות, השלב הראשון של הגשר הוא לקבל ולהבין. אני מאמין בלב שלם שיש לאפשר זוגיות לכל אדם. אני מתנצל אם דבריי הובנו שלא כהלכה".
התנצלויות שעדיין לא קיבלנו
כמעט כל מי שפנינו אליו התנצל במידה כזו או אחרת על דבריו. אולי זו תחושת הפיוס שעוטפת את כולם לקראת יום כיפור, ואולי זה החשש מהתדמית התקשורתית. אך ישנם עוד כמה דברים משמעותיים שקרו השנה, שגם אם הם קשורים בבסיסם לקהילה הגאה, התנצלות עליהם מגיעה לכולם.
משרד הבריאות: סליחה שלא פעלנו להצלת חייהם של מאות בני אדם
מאז שנות השמונים מנועים גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מלתרום דם. בכל פעם ששר בריאות חדש נכנס לתפקיד, מועלות הבטחות לשינוי התקנות, אך דבר עדיין לא נעשה.
מחקר של אוניברסיטת פלורידה מאשר את המובן מאליו - אם הומואים וביסקסואלים בארצות הברית היו רשאים לתרום דם, מאגר מנות הדם של בנק הדם האמריקאי היה גדל בצורה משמעותית, מה שהיה מאפשר את הצלת חייהם של מיליונים רבים.
הדבר נכון גם לישראל, שבכל שנה יוצאת בקמפיין חירום הקורא לאזרחים לתרום דם, אך עדיין מסרבת לשנות את התקנות המונעות מחלק מהאוכלוסייה להשתתף במאמץ.
החברה הישראלית: סליחה שהתייחסנו לנטייה מינית כסיבה לרצח
הרצח של הנער מוחמד אבו-חד'יר זעזע את המדינה כולה וחשף שבר עמוק במרקם היחסים בין החברה היהודית לחברה הערבית. הזעזוע מהרצח גרם לתגובה אוטומטית בחברה הישראלית, שהתקשתה לקבל את העובדה שיהודי מסוגל לבצע רצח אכזרי שכזה.
מראהו העדין של הנער הצית מיד את הדמיון והוליד מניע חדש למותו של הנער – "הוא היה הומוסקסואל". השמועות על כך שאבו-חד'יר נרצח על ידי ערבים, לאחר שגילו כי הוא היה הומו, העניקו לחברה הישראלית "קרש הצלה" - זה לא אנחנו, זה הם. בחסות ההומופוביה הערבית יכולנו להמשיך ולשנוא את הערבים, ועכשיו הייתה לנו עוד סיבה.
מאז התבררו העובדות, אבו-חד'יר נרצח על ידי שלושה צעירים יהודים שחיפשו נקמה. הוא הוכה, נחנק ונשרף בעודו בחיים, ועל כך אין שום דרך לסלוח.
אבל על המהירות בה תלינו את הנטייה המינית שלו כסיבה לרצח, והפכנו אותו ל"נוראי פחות" אנחנו צריכים לבקש סליחה, אם לא מאבו-חד'יר אז לפחות מעצמנו.
ישראל 1998 - חיים יבין לא מאחל לנו שנה טובה
הניסיונות לחלץ התנצלויות מגופים ואישי ציבור שפגעו בהתבטאויותיהם בקהילה גאה, מוכיח כי בכל זאת עברנו כברת דרך בשנים האחרונות. על פי רוב מגיעות ההתבטאויות מצד חברי כנסת מהצד הימני של המפה הפוליטית ואישי ציבור חרדים. גם אלו שמאמינים באמת ובתמים בדבריהם נגד הקהילה הגאה, חורקים שיניים ומסבירים את עצמם על מנת לנסות ולכפר על דבריהם. קפיצה של 16 שנה אחורה בזמן, מוכיחה שלא תמיד זה היה המצב.
השנה: 1998. שנת מהפך בהיסטוריה הלהט"בית בישראל. דנה אינטרנשיונל זוכה באירוויזיון, ארועי הוויגסטוק של אותה שנה מופסקים על ידי המשטרה והופכים להפגנה אלימה, וחודש אחרי זה מביאים לקיומו של מצעד הגאווה הראשון בישראל.
באותה שנה מחליט מגזין הזמן הוורוד לפנות לאושיות תרבות בישראל, ולבקש מהם לאחל ברכת שנה טובה לקהילה הגאה לקראת השנה החדשה.
רובם מקדימים את זמנם ומפתיעים בברכות חיוביות, אך ישנם גם כאלה המסרבים לאחל שנה טובה לקהילה הגאה.
מר טלוויזיה חיים יבין פוטר את הכתב בתשובה "אני לא מאחל לכם שנה טובה"; הזמרת שושנה דמארי ז"ל מסתפקת ב"לא רוצה לאחל לכם כלום" והפזמונאית נעמי שמר מתחמקת ב"אני לא משתתפת בפרויקטים מסוג זה".
סיבותיהן של שמר ודמארי לכך שלא הסכימו לאחל שנה טובה לקהילה הגאה יישארו לנצח עמן. אבל מר טלוויזיה עדיין יכול לנסות ולהסביר לנו את תגובתו. 16 שנים אחר כך, יבין מתקשה לזכור את הכתבה המדוברת. בשיחה עם mako גאווה טוען יבין כי הוא אינו זוכר את המקרה. למרות שתמונתו התנוססה על שער המגזין עם הציטוט שלו, הוא עדיין מתעקש שלא היו דברים מעולם: " לא זכור לי שפנו אלי בעניין הזה. לא זוכר שום דבר כזה".
ואם היום היינו פונים אליך ומבקשים ממך לאחל שנה טובה לקהילה הגאה?
"אז הייתי מאחל שנה טובה וכל טוב לכולם".
שאר הנשאלים הקדימו את זמנם ובאומץ רב איחלו שנה טובה לקהילה הגאה.
הסופר רם אורן שאיחל "שתהיה פשוט שנה של אהבה" עומד גם היום מאחורי הדברים: "אני לא מרגיש שהקדמתי את זמני. חשבתי שמן הנכון לציין איחולים גם לחלק גדול מעם ישראל ועשיתי את זה. לא ראיתי בזה דבר יוצא דופן. אני מאחל לכולם שתהיה להם שנה טובה, אף פעם לא הפליתי במחשבות שלי בין קבוצה כזו או אחרת ולכן חשבתי שגם להם מגיע".
גם העיתונאית כרמלה מנשה, שאיחלה "שנה טובה ונפלאה. שנת פתיחות וליברליות לכל בית ישראל", לא זוכרת את הברכה, אבל לא מבינה איך היו כאלו שניסו להתחמק ולא לאחל שנה טובה לקהילה. "אם היית אומר לי שאני מאלו שלא הסכימו הייתי אומרת 'לא יכול להיות'. תפיסת העולם שלי מאוד מוגדרת ומאוד ברורה ונחרצת של פתיחות וקבלה של כולנו. היום זה בכלל לא סיפור וגם אז מבחינתי זה לא היה סיפור. אני אוהבת את הגאים ואת הגאות, ואת הלא גאים והלא גאות. זו תפיסת העולם שלי וככה אני מחנכת את הבת שלי, וככה צריכים לחנך את הדור".
ומה איתנו?
יום כיפור הוא הזדמנות עבורנו כקהילה לעשות חשבון נפש ולנסות ולחשוב במי אנחנו פגענו השנה, וממי אנחנו צריכים לבקש סליחה?
סליחה מחברי קהילת הלהט"ב במדינות ואזורים אחרים שחיים תחת דיכוי, שחוץ מלקרוא על מצבם ולצקצק בלשוננו, אנחנו לא עושים די כדי לעזור להם; סליחה מחברי הקבוצות המוחלשות בקהילה הלהט"בית, על שלא הענקנו להם את תשומת הלב הראויה ולא השכלנו לחלק את הכוח שלנו כקהילה בדרך שתיטיב גם עמם, סליחה מבני מיעוטים נוספים במדינה שלנו, שלפעמים אנחנו שוכחים שגם אנחנו כאלה ומתייחסים אליהם כמו שלא היינו רוצים שיתייחסו אלינו; סליחה מכל האנשים שעומדים מאחורי הפרופילים באתרי ההיכרויות, שדחינו בגסות בלי להסביר; סליחה מחברי הקהילה שהותקפו באלימות בלי שאנחנו נקום ונעשה את הכול כדי שמקרים כאלה לא יקרו; וסליחה מעצמנו, שלא התאמצנו מספיק, וגם השנה עדיין לא השגנו את כל ההישגים שאיחלנו לעצמנו לשנה הזו. אולי בשנה הבאה.