>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הרגע לו אנו מחכים שנה שלמה, יגיע מחר: מצעד הגאווה התל אביבי, הגדול, המרכזי והססגוני ביותר בישראל. רגע לפני שנפזז, נרקוד, נעלוז ונחגוג, לצד הפגנה ומחאה למען זכויות להט"ב, החלטנו לקחת אתכם למסע נוסטלגי בזמן, אל כמה מנקודות הציון ואבני הדרך שהביאו אותנו אל הרגע בו הקהילה קמה לצעוד. את המסע אנו עורכים בעזרתו של דן ינוביץ', רכז פרויקט סולם להנצחה ותיעוד של קהילת הלהט"ב בישראל.
1974: מצעד המסיכות
אחרי שנים בהם נאלצו להסתתר ולהסתפק בקרוזינג ובחיים במחתרת, להומואים בישראל נמאס להסתתר. אבל מכיוון שהמילה "גאווה" עוד לא עלתה על דל שפתיים עבריות, מתקיימת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב המחאה הראשונה למען זכויות ההומוסקסואלים בישראל ללא גאווה, בפחד רב ומאחורי מסיכות.
לצד עשרים ומשהו הומואים ונערה סטרייטית במסיכות, היחיד שהפגין ללא מסיכה הוא סיון מלכיאור, מי שיהפוך לאחר כשנה וחצי ליו"ר האגודה. סיון אף התראיין לטלוויזיה בנושא.
1977: העליזיאדה
במוצאי שבת, ה-17 בספטמבר, החליטה האגודה למען הלהט"ב, שרשמית נקראה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיוון שרשם העמותות לא הסכים להכניס לרשומות את המילים 'הומואים' ו'לסביות') לחגוג שנה להיווסדה. אז אחרי שנה של ליין "דיסקו סיפיליס" למסיבות בבתים פרטיים, מתקיימת לראשונה "העליזיאדה" בפארק הירקון. בחסות העצים המוצלים, מגיעים עשרות עליזים ועליזות כדי לציין את הקמת האגודה.
1979: כנס הגאווה הבינלאומי ו"המצעד הראשון בתל אביב"
אנשי בית הכנסת בית שמחת תורה בניו יורק, בית הכנסת הגאה הגדול ביותר בעולם, מקיימים בישראל את הכנס הרביעי הבינלאומי להומואים ולסביות יהודים. במסגרת הכנס, מתקיימת תהלוכה צנועה בכיכר דיזנגוף, המכונה בפי רבים "מצעד הגאווה הראשון בתל אביב", אף על פי שמדובר בכמה עשרות משתתפים שהקיפו את המזרקה של יעקב אגם מספר פעמים.
הדודים מאמריקה ניסו לעברת את המילים "הומו" ו"לסבית" ל"נעימים" ו"נעמות", על שם הביטוי המקראי "הנאהבים והנעימים". זה לא כל כך תפס.
1989: שבוע הגאווה הראשון
שנה לאחר ששולמית אלוני מצליחה לבטל את האיסור על משכב זכר, הגיעה שעת הכושר לקיים אירוע ישראלי לציון מהומות סטונוול, ההתקוממות הגדולה של הקהילה הגאה בניו יורק של 1969, שהולידה את תרבות מצעדי הגאווה בעולם. האירוע מתקיים בסימן עשרים שנה למהומות סטונוול, וה"הומוסכסואלים", כפי שכתבו עלינו עד אז בתקשורת, זוכים אפילו לסיקור אוהד בתקשורת.
מעניין לראות כי מהסיקור נעדרים הטרנסג'נדרים, הלסביות והביסקסואלים. התקשורת לא מכירה עוד את המונח "קהילה גאה" ובטח שלא את קהילת הלהט"ב.
1992: חנוכה בדיעבד של היער ההומו-לסבי בנגב
במהלך את הכנס הרביעי הבינלאומי להומואים ולסביות יהודים נטעה הקהילה כ-3,000 עצים ליד קיבוץ להב. אלא שהקרן הקיימת לישראל לא מוכנה להציב שלט המעיד על זהות התורמים. ב-29 ביוני, במסגרת אירועי שבוע הגאווה, מקיימת האגודה חנוכה בדיעבד, בטקס רב משתתפים – ומציבה במקום שלט באופן חד-צדדי.
1993: מצעד המכוניות – מניפים לראשונה את דגל הגאווה
יו"ר האגודה, אבי סופר ובן זוגו, אבי רובינשטיין, מחליטים כי הגיע הזמן לקיים גם בישראל מצעד גאווה. ב"מצעד" ממונע יצאו להן 14 מכוניות שנעו וצפרו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כשהם מניפים לראשונה את דגל הגאווה. האירוע מסתיים בהפנינג גדול בגינת שיינקין. בפעם הראשונה טועמת הקהילה הגאה בישראל את טעמה המתוק של הגאווה התל אביבית.
1998: מצעד הגאווה הראשון באמת
אחרי כמה שנים של מצעדי מכוניות ואירועים נקודתיים, מתחילה קהילת הלהט"ב את מה אחד האירועים שתוך שנים ספורות הפך למוקד משיכה לתיירים מכל העולם.
נצחונה של דנה אינטרנשיונל בתחרות הזמר של האירוויזיון גורם לעליית מודעוּת גדולה במה שקשור לנושא הלהט"בי, למשמעותו של דגל הגאווה ולמאבקה של הקהילה לשוויון ולסובלנות. גם העימות עם המשטרה באירוע הוויגסטוק הראשון הוסיף להתעניינות שעוררה הקהילה.
כשהיא רוכבת על הבאז התקשורתי ועל הבחירות המוניציפליות הקרבות, מצליחה קהילת הלהט"ב לקיים מצעד ססגוני ורב-משתתפים. את המצעד ארגנה האגודה מדי שנה, עד שבשנת 2007 החליטה עיריית תל אביב-יפו על מימון מלא של האירועים.
>> אירועי הגאווה 2012 – כל העדכונים
>> אירועי הגאווה בפריפריה: מי צריך את זה?