>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בחודשים האחרונים הוצבו חברי הקהילה הגאה במרכז הדיון הפוליטי בישראל. המציאות החדשה בה הדרישה לשיוויון של קהילת הלהט"ב היא כבר לא גימיק של מפלגות נישה אלא נושא מרכזי על סדר היום של נבחרינו, גרמה לחברי הקהילה להתעניין במשחק הפוליטי ולהחשף לאופן הפעולה של הכנסת.
מונחים חדשים נכנסו ללקסיקון של הקהילה, וכשמישהו שואל "כבר עלתה?" לא ברור האם הוא מתכוון לעופר ניסים או להצעת חוק.
בעקבות מבול הצעות החוק בנושאים להט"בים, המלוות בספינים ומאבקים, הצבעות ושינויים, mako גאווה עושה לכם סדר ומגיש לכם את כל הצעות החוק בנושאי הקהילה הלהט"בית העומדים על הפרק. איזו הצעת חוק צפויה לעבור, ואיזו תגנז? איזו הצעה רלוונטית ואיזו הוגשה סתם כדי לייצר כותרות?
שיעור באזרחות: מהו תהליך הגשת הצעת חוק?
על מנת להבין את המשמעות של כל הצבעה, יש להכיר את התהליך אותו עוברת כל הצעת חוק מרגע הגשתה ועד לאישורה הסופי.
יש שני סוגים של הצעות חוק - הצעת חוק פרטית המוגשת על ידי ח"כ שאינו שר או סגן שר, או קבוצת ח"כים, דוגמת תיקון לחוק הפרשנות של ח"כ עופר שלח, והצעת חוק ממשלתית המוגשת על ידי שר בממשלה. דוגמת הצעת חוק הפונדקאות של שרת הבריאות גרמן.
כל הצעות החוק מגיעות לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה, שקובעת את עמדת הממשלה בנוגע להצעה. במקרים של הצעת חוק פרטית ועדת השרים יכולה להחליט לתמוך בהצעה, להתנגד לה או להתנות את תמיכתה בעריכת שינויים בנוסח ההצעה.
הצעות חוק פרטיות מועברות לקריאה טרומית על מנת לקבל אישור מקדמי של הכנסת להמשך תהליך החקיקה. הכנסת רשאית לבחור האם להסיר את ההצעה מסדר היום או להעבירה לוועדת כנסת מתאימה להכנה לקריאה ראשונה. הצעה שהוסרה מסדר היום תוכל לעלות פעם נוספת רק לאחר שישה חודשים. הצעה שעברה בקריאה טרומית עוברת לדיון מקדמי בוועדה, בו משתתפים מומחים שמציעים שיפורים בהצעת החוק והכנתו לקריאה ראשונה. קבלת שינויים בהצעת החוק מותנית בהסכמתו של מגיש הצעת החוק.
שאר הליך הדיונים בכנסת זהה להצעות חוק פרטיות וממשלתיות, והוא כולל מספר שלבים: קריאה ראשונה - בה מוצגת ההצעה לפני המליאה ומתקיים דיון בעניינה בסופו הכנסת רשאית להחליט האם לדחות את ההצעה או להעבירה לועדה להכנת החוק לקריאה שנייה.
במידה והצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, היא מועברת לועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה, המכינה את ההצעה לקריאה שניה ושלישית. הועדה רשאית להכניס בהצעה שינויים, לאחד או לפצל הצעת חוק וכן לצרף הסתייגות לסעיפים שונים בהצעה.
בקריאה השנייה מוצגת הצעת החוק על ידי הועדה שדנה בה, ומתקיימת ההצבעה על כל סעיף ועל כל הסתייגות בנפרד. בקריאה השלישית נערכת הצבעה על נוסח הצעה ככללותו, כולל ההסתייגויות, במידה והתקבלו.
מלחמת ההצעות
מכיוון שאין הגבלה על מספר הצעות חוק המועלות בנושא מסוים, נוצרים מקרים של הצעות חוק מקבילות. (כמו הצעות תיקון חוק הפרשנות של עופר שלח וניצן הורוביץ).
חברי הכנסת יכולים להגיש אין סוף הצעות חוק, (מתחילת פעילות הכנסת ה-19 במרץ 2013 הוגשו מעל 2000 הצעות חוק) אך מכיוון שלכל סיעה יש מספר חוקים מוגבל שהיא יכולה להעלות בפני ועדת השרים לחקיקה, חברי הסיעה צריכים לבחור אילו הצעות הם רוצים לקדם, ורק אותן להעלות לדיון בועדה.
לפי תקנון הממשלה רשאי כל שר להגיש ערר על החלטת ועדת השרים. ניתן להגיש על כל החלטה ערר אחד ומי שמגיש את הערר שולט מתי ידונו בו. סיעות רבות מנצלות את שיטת הערר על מנת לקבוע בעצמן את זמן הדיון בהצעת החוק שלהן, ולעיתים אף מעדיפות להפיל הצעת חוק בדיון הראשון, על מנת להגיש ערר בתנאים שלהן ולדאוג שיעבור בוועדה בפעם השניה.
על סדר היום הלהט"בי בכנסת
הצעות חוק בחצי הדרך
מספר הצעות חוק שזכו לדחיפה וקידום על ידי חברי הכנסת, העלו את השיח בנוגע לזכויות הקהילה הלהט"בית לתוככי הכנסת והעבירו אותו מהאופוזיציה לקואליציה. הצעות אלו צפויות להמשיך ולהיות מקודמות בשל ההד התקשורתי שניתן להן ובשל הבטחות הפוליטיקאים:
חוק הפרשנות תיקון - הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית
יוזמים: חברי הכנסת עפר שלח, בועז טופורובסקי, עליזה לביא, אלעזר שטרן, ראובן ריבלין, רוברט אילטוב, פנינה תמנו-שטה, אורלי לוי אבקסיס, מאיר שטרית, דוד צור, מירי רגב
אל הצעת חוק זו צורפה הצעה דומה של ח"כ ניצן הורוביץ, שהוגשה בכנסת הקודמת.
עיקרי ההצעה: בהצעת חוק זו מוצע כי בכל מקום בספר החוקים ותקנות המינהל בו יש התייחסות לאיסור הפליה, יתווסף האיסור על הפליה מנימוקים של נטייה מינית או זהות מגדרית. בנוסף, חוק זה יהווה כלי פרשני לבתי משפט בכל סוגיה הקשורה להפליה ואף הצהרה חינוכית בנוגע לשוויון הזכויות בחברה הישראלית.
סטטוס: שתי הצעות החוק אושרו בקריה טרומית.54 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ שלח ו- 14 התנגדו לה.
48 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ הורוביץ ו-13 התנגדו לה. ההצעות יועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתן לקריאה ראשונה.
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מתן נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו המין
יוזמים: חברי הכנסת עדי קול, אלעזר שטרן, ניצן הורוביץ, מירי רגב, בועז טופורובסקי.
עיקרי ההצעה: לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע כי בני זוג בני אותו המין יהיו זכאים לנקודות זיכוי בעד ילדיהם בדומה לבני זוג הטרוסקסואליים. בני הזוג יודיעו לפקיד השומה מי מהם זכאי לנקודות זיכוי להם זכאי גבר בעד ילדיו ומי מהם זכאי לנקודת זיכוי להן זכאית האישה בעד ילדיה.
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. על פי פרסומים של סיעת הבית היהודי, כנראה תגנז והנושא יועבר לפתרון באמצעות תקנות.
חוק זכויות התלמיד תיקון מס' 4 איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית
יוזמים: חברי הכנסת דב חנין, עפר שלח, אורלי לוי אבקסיס, איציק שמולי, קארין אלהרר, סתיו שפיר, מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין, עדי קול, תמר זנדברג, דב ליפמן
עיקרי ההצעה: להוסיף בסעיף איסור האפליה בחוק זכויות התלמיד, איסור אפליה "מטעמים של נטייה מינית, זהות ומגדר".
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ברוב של 44 תומכים מול מתנגד 1 - אורית סטרוק (הבית היהודי). והועבר לעבודת הוועדה לקראת קריאות שניה ושלישית.
חוק ברית הזוגיות לבני ובנות אותו מין - חוק חדש
יוזמים: הצעת החוק גובשה על ידי חברות הכנסת עליזה לביא ורות קלדרון והשרה יעל גרמן.
עיקרי ההצעה: הצעת החוק "ברית הזוגיות האזרחית" נועדה לאפשר לזוגות שאינם יכולים לבוא בברית הנישואים הדתית להינשא באופן אזרחי. ההצעה קובעת מנגנונים אזרחיים בכל הנוגע לעריכת ברית הזוגיות, למילוי הבקשה לעריכת ברית זוגיות ולתנאי הכשירות שצריכים להתקיים אצל בני הזוג. כמו כן, קובעת ההצעה מנגנונים העוסקים בהתרה של ברית הזוגיות ומחיקתם של בני הזוג מהמרשם.
סטטוס: בפתיחת מושב החורף של הכנסת הודיע יו"ר סיעת יש עתיד השר יאיר לפיד, כי אחת ממטרותיו למושב הקרוב היא לקדם את חוק ברית הזוגיות.
חוקים דומים: חוק ברית הזוגיות של העבודה שנפל בועדת השרים, וחוק "חיים משותפים" של שרת המשפטים ציפי לבני.
הצעות חוק שממתינות לדחיפה:
מספר חוקים שהועלו על ידי חברי כנסת מהסיעות השונות, אך עדיין לא קודמו, כנראה בשל סדר עדיפויות של חבר הכנסת או הסיעה.
חוק מרשם האוכלוסין תיקון - ביטול סעיף המין בתעודת הזהות
יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, זהבה גלאון, מיכל רוזין, עיסאווי פריג'
עיקרי ההצעה: לבטל את החובה לציין את פריט המין בתעודת הזהות, וכך להקל על פלחים מסוימים אוכלוסיה, שציון המין בתעודת הזהות שלהם יכול לגרום להם לאי נוחות משום שהם אינם מוצאים את המין הביולוגי שלהם תואם את מגדרם.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת ביוני 2013
חוק מרשם האוכלוסין תיקון - רישום בת זוג או בן זוג כהורה
יוזמים: חברי הכנסת מרב מיכאלי, מיכל רוזין, איתן כבל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, קארין אלהרר, עפר שלח, רונן הופמן, עדי קול, תמר זנדברג, עמרם מצנע, יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, איציק שמולי
הרקע: גבר ואישה נשואים המביאים ילד לעולם נרשמים באופן אוטומטי כהוריו. במקרה של ילד הנולד לאישה פנויה, חוק מרשם האוכלוין קובע שאבי הילד יירשם על פי הודעת האב והאם כאחד, או על פי פסק דין של בית דין מוסמך, ללא כל דרישה להוכחת קשר ביולוגי בין הגבר הנרשם ובין הנולד. זוגות חד מיניים המביאים ילד לעולם נאלצים לבצע תהליך של אימוץ על מנת להירשם כהורי הילדים.
עיקרי ההצעה: להשוות את מעמדם של זוגות חד מיניים למצבם של זוגות הטרוסקסואלים בכל הנוגע לרישום בן/בת הזוג כהורה. כמו כן מוצעת הוראת מעבר שכל הזוגות החד מיניים שנמצאים בהליכי אימוץ שטרם הושלמו, יוכלו להירשם מיום פרסומו של חוק זה, ללא צורך בהשלמת הליך האימוץ.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת ביוני 2013
חוק הסיוע לנפגעי הירי בבר נוער - חוק חדש
יוזמים: ח"כ קארין אלהרר, פנינה תמנו-שטה, אורלי לוי אבקסיס, ניצן הורוביץ, דב חנין, יצחק הרצוג, מירי רגב, סתיו שפיר, אילן גילאון, נחמן שי, אבישי ברוורמן, מיכל רוזין, תמר זנדברג, דוד צור, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ', שמעון סולומון יאסו, איציק שמולי, מיכל בירן
הרקע: חוקי המדינה כיום אינם נותנים מענה למקרים של פגיעה באנשים בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. מטרת הצעת החוק היא לאפשר מתן סיוע על ידי המדינה לנפגעי הפיגוע בבר נוער באוגוסט 2009. חקיקה פרטית מעין זו מקובלת במקרים שבהם יש עניין ציבורי להעניק לנפגעים סיוע בהיעדר גורם אחר, כפי שנעשה בעבר לגבי קרבנות אסון ורסאי ונפגעי מגפת הפוליו.
סטטוס: הונחה על שולחן הכנסת 20.5.13
הצעות חוק מהכנסת הקודמת:
מספר גדול של הצעות חוק שהוגשו בכנסת הקודמת, הוגשו מחדש על ידי חברי הכנסת עם תחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית. אלו הצעות החוק שהוגשו שוב אך עדיין לא קודמו:
חוק בית המשפט לענייני משפחה תיקון - בני זוג מאותו המין
יוזמים: חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, מיכל רוזין, זהבה גלאון
עיקרי ההצעה: להוסיף בהגדרה "בן משפחה" שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, גם את המילים"בן זוגו מאותו המין"., וכך להחיל על בני זוג מאותו המין את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה.
חוק עבודת נשים תיקון - חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין
יוזמים: ח"כ זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג
עיקרי ההצעה: על פי החוק בישראל, גבר ואישה יכולים לחלוק חופשת לידה, ואילו בנות זוג מאותו המין - אישה ואישה אינן יכולות. מטרת ההצעה לקבוע בחוק כי גם בנות זוג מאותו המין יוכלו לפצל ביניהן את חופשת הלידה כפי שמתאפשר בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, לבני זוג מעורבים
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תיקון - פשעי שנאה
יוזמים: ח"כ ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, זהבה גלאון, דב חנין
הרקע: בעקבות התגברות עבירות האלימות שמקורן בגילויי שנאה כלפי קבוצות בחברה הישראלית, התקבל ב-8 בנובמבר 2004 התיקון לחוק העונשין, שהגדיר עבירת שנאה כעוינות כלפי ציבור "מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים", והכפיל את העונש בגינה. יוזמי הצעת החוק מבקשים לתקן גם את חוק התגמולים על מנת להבטיח סיוע בסיסי לקורבנות מקרב קבוצות אלו, אשר לרוב אינן מסוגלות להגן על עצמן.
עיקרי ההצעה: להוסיף את נפגעי פעולות ממניעי שנאה אל תוך הגדרת "פעולות איבה" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
חוק הלוואות לדיור תיקון - שוויון בזכאות לבני זוג מאותו המין
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', תמר זנדברג
הרקע: מדינת ישראל, באמצעות משרד הבינוי והשיכון, מסייעת לאזרחיה במהלך לקיחת משכנתא על ידי קביעת כללים לזכאות בדיור, המעניקים הנחות בהלוואות לדיור. בדיקת חישוב הזכאות נעשית על ידי מחשבון זכאות למשכנתאות, שמחשב את הזכאות לפי הכללים שקבע המשרד. מחשבונים אלה מבוססים על נתוני הזכאי הכוללים בין השאר, גיל, מצב משפחתי ושירות בצבא. בדרך זו, קבוצות כגון אימהות חד-הוריות, זוגות ותיקים ויחידים מעל גיל 30 צוברים נקודות זכאות, המקלות עליהם בתנאי הלוואת הדיור. זוגות בני אותו המין שאינם יכולים להיות מוכרים באופן רשמי כזוג נשוי, לא מקבלים נקודות זכאות כזוג, ונאלצים לקחת את המשכנתא כיחידים.
עיקרי ההצעה: הוספת סעיף שיוויון בקביעת תנאי כאות בחוק הלוואות לדיור, הקובע כי תנאי הזכאות יהיו על פי עקרון השוויון בין זוגות שאינם בני אותו המין לזוגות בני אותו המין.
הצעות דומות: הצעת החוק של ח"כ דב חנין הועלתה בפני וועדת השרים ונדחתה.
חוק העונשין תיקון - הסתה לגזענות
יוזמים: חברי הכנסת ניצן הורוביץ, רוזין מיכל, זנדברג תמר, אילן גילאון, עיסאווי פריג', זהבה גלאון
הרקע: הסתה נגד קבוצות וציבורים שונים בחברה עלולה להביא לגזענות ואף למעשי אלימות. לנוכח זאת אסר המחוקק על הסתה לגזענות, וקבע זאת בסעיף 144א לחוק העונשין; התשל"ז–1977. הגדרת "גזענות" בסעיף זה כוללת פעולות פוגעניות נגד ציבור בשל צבע עור, השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.
עיקרי ההצעה: ההצעה מבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות, ולהשוות אותה להגדרת עבירות שנאה שבחוק הקובע מפורשות כי בגדר פשעי שנאה יבואו בין היתר עבירות המבוצעות עקב עוינות כלפי ציבור גם מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, או היותם עובדים זרים.
מהפכת הפונדקאות
הצעת חוק נוספת היא הצעת החוק בנושא פונדקאות של שרת הבריאות יעל גרמן, שתופסת כותרות עוד לפני שהוגשה. ההצעה נמצאת בשלבי הכנה אחרונים ומתוכננת לעלות בחודש ינואר, אך שרת הבריאות כבר קיימה מסיבת עיתונאים בה הסבירה את עיקרי הצעת החוק, ביניהם שיוויון מוחלט בין הטרוסקוסאלים להומוסקסואלים מבחינת הזכאות, גילאי ההורים וכמות הילדים שניתן להביא בהליך פונדקאות, פיקוח על מחירי הפונדקאות על מנת למנוע מצב של פונדקאות לעשירים ועזרה לזוגות הבוחרים לבצע את את התהליך בחו"ל.
במידה והצעת החוק תעבור היא תנהיג מהפכה בנושא הפונדקאות בארץ, ותקל על זוגות חד מיניים המעוניינים להקים משפחה משלהם בישראל. יחד עם זאת הבהירה מנכ"לית משרד הבריאות כי ייתכן ויעבור זמן רק עד שההצעה הראשונית תהפוך לחוק.
הצעות חוק להצרת זכויות הקהילה:
מלבד הצעות החוק הועלו ע"י שרים וחברי כנסת חברי הקהילה, עלו גם הצעות חוק מהצד השני, שמטרתן למנוע את הזכויות עליהן אנחנו נלחמים. למזלנו נראה כי להצעות חוק אלו יש סיכוי נמוך לעבור בכנסת הנוכחית:
יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי, מיכאלי אברהם, וקנין יצחק
הרקע: הצעת חוק זו באה בעקבות החלטה שהתקבלה בשנת 2008 על ידי היועץ המשפטי לממשלה מר מני מזוז, המאפשרת לבני זוג מאותו המין לאמץ אחד את ילדו של השני.
יוזמי הצעת החוק טוענים שהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה עלולה להביא לפגיעה באותם ילדים מאומצים שכן נגזר עליהם לגדול בסביבה חריגה שבה הוריהם בני אותו המין; יש חשש כי הם עלולים לסבול מלעג והצקות מצד חבריהם ומכריהם לספסל הלימודים; מעבר לעובדה שאותם ילדים חוו פגיעה טראומטית בשל כך שאינם חיים עם שני הוריהם הביולוגים, עלולות להיגרם להם פגיעות נפשיות נוספות עקב האקלים שבו יחיו. לטענתם מטרת הצעת החוק לאפשר לאותם ילדים מאומצים לחיות באקלים סביבתי נורמטיבי ותומך.
עיקרי ההצעה: הוספת סעיף בחוק אימוץ ילדים הקובע אי כשירות בני זוג מאותו מין "לא יהיה כשיר אדם לאמץ את ילדו של אדם אחר אם היו שניהם בני אותו מין" והוספת לא ייתן בית המשפט צו אימוץ לבני זוג מאותו מין."
סטטוס: הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום 14.10.13