>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בראיון עם עמית, יו"ר עמותת כמוך, קראתי שכמוך היא נציגת הזרם המרכזי האורתודוקסי. מדוע? כי לדעת עמית, יישור קו עם אסכולת "טיפולי ההמרה" הופך אותך להלכתי יותר.
בכתבה מספר עמית כי הוא מעודד בני נוער וצעירים דתיים לצאת למסע טיפולי ארוך שנים, שבאופן מובנה תוצאות הטיפול שלו מבוססות על תחושות ומשיכה מינית ולכן בלתי מדידות ולא ניתנות להכרעה או הפרכה. זאת תוך ניסיון לדחוק באותם צעירים "לנסות להתחתן ולהקים משפחה", תוך טענה שדחיקה זו תואמת את ההלכה היהודית והזרם המרכזי באורתודוקסיה.
צר לי, אך דבריו של עמית מסולפים וחסרי בסיס, ואינם מציעים התמודדות במתח שבין זהות הומוסקסואלית להלכה היהודית, אלא עצימת עיניים והיתממות. אלה זרים לכל מי שקצת מכיר את הדיון ההלכתי והמורשת של המסורת היהודית.
בהלכה היהודית אין היתר להוביל הומואים צעירים, מבולבלים וחסרי אונים לתוך פרקטיקה טיפולית זוללת כסף, שנים וכוחות נפשיים, אשר אין לה ולו ביסוס מדעי אחד ראוי לשמו המצביע על "הצלחתו". בכלל, איני מכיר דפוס חשיבה הלכתי המנסה "להמיר" ולשנות נטיות של בני אדם, מחשבותיהם וזהותם.
ההלכה היהודית מבקשת מהיהודי להתמודד עם נטיותיו ורצונותיו ולשמור על הציווי ההלכתי ככל יכולתו אך היא אינה מבקשת להעלים את זהותו של האדם, להכחיש את שאיפותיו ורצונותי באמצעות קסמים ופתרונות אינסטנט. ההלכה היהודית הינה תורת חיים מורכבת, המיועדת לבני אנוש ואינה מחלקת שיווק למוצרים המבטיחים "תחושת שינוי ועולם הבא תוך 14 יום".
כל הקונספט של שינוי והמרה של האחר זר ליהדות
חשוב לזכור כי החובה והאחריות שמטילה ההלכה היהודית על יהודי מאמין היא כלפי עצמו וכלפי בוראו. אין שום דבר הלכתי במיסוד של פרקטיקה טיפולית כוזבת שכל תכליתה היא שינויו של האחר ו"המרתו". כל הקונספט של שינוי והמרה של האחר זר ליהדות, ומקורו בתפיסות של המרת דת ו"תיקון" בכפייה של כופרים, שליהדות אין עמן דבר וחצי דבר.
כל יהודי מאמין, בכל דקה ודקה, מתמודד עם סוגיות הלכתיות ואתגרים שמציבה בפניו תורת ישראל. אני מציע לעמית להתבונן בנוסח הווידוי היהודי של יום הכיפורים, ולראות שההכאה על חטא היא של הפרט על חזו שלו. היא אינה כוללת תפילה להפסקת אתגריו האישיים שהעניק הבורא לזולת.
איני זקוק לתעודות כשרות בנוגע להשתייכותי ליהדות ההלכתי
החברה הדתית קצת יותר מורכבת ממה שמתאר עמית. היא מכילה בתוכה גם את המשפחות והחברים הדתיים שלנו, שמקבלים אותנו. ויש בה אנשים ומחנכים רבים שמבינים שסוגיית ההומוסקסואליות בחברה הדתית היא דילמה ערכית כואבת, שלא ניתן להיפתר ממנה במשל הפשטני של "הוראות היצרן" – אותו משל, החביב כל כך על מחזירים בתשובה.
רב ידוע אחד, למשל, הזהיר בשבוע שעבר בטור באתר כיפה מפני טיפולי המרה, הפוגעים באנשים, ואילו רב אחר הזהיר מנישואים ללא אהבת איש לאישה.
כהומו דתי, בוגר ישיבה, המשתדל כמו כל יהודי מאמין להיות תמים עם אלוקיו, איני זקוק לתעודות כשרות בנוגע להשתייכותי ליהדות ההלכתית ממי שמטיף לזולת (לרוב, כאמור, לצעירים שאין להם את היכולת והמשאבים לברר על טיבם ומחירם של טיפולי ההמרה) את מה שאינו דורש מעצמו.
קבוצה גדולה של הומואים דתיים, השותפים לעיצובו של ארגון חבורתא, עוסקים באופן יומיומי בקידוש שם שמיים במגוון מישורים, יתכן שבדומה לעמית. אולם בניגוד לו, הם אינם מחפשים לשפוט את זולתם ולהוכיח כי אורח החיים שלהם נעלה משלו. להיפך, בחברותא מושרשת ההבנה שאורחות חייו של היהודי הם באחריותו שלו, ועליהם הוא עתיד לתת דין וחשבון.
"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"
בחברותא ישנם בני ישיבות, סטודנטים, חיילים וקצינים, אנשי חזון ומעש, פעילים חברתיים ובוני הארץ. בחברותא, אנו מנסים לייצר תפיסת עולם מורכבת יותר, המשתפת את ההומואים הדתיים עצמם, רבנים, אישי ציבור, מחנכים, בני משפחה, חברים והקהילה הדתית-לאומית והחרדית בתהליך התמודדות זה.
לפיכך, בניגוד לכמוך, חברותא דוגלת בשיח פתוח, כן ולעתים קשה ומאתגר, שבו אין תמימות דעים אוטומטית, לא בין רבים וחברי הארגון וגם לא בין חברי הארגון לבין עצמם. אולם, שיח זה בעיניי הוא אמיתי יותר, עמוק יותר בעל יכולת ליצור דיון משמעותי וארוך טווח יותר, מאשר פתרונות האינסטנט הפופוליטסטיים שמציעים רבנים מסוימים ויו"ר כמוך.
הפסקנות והפשטנות שבפתרונות ובמצע שמציע עמית, השרלטנות שבבסיסם, יחד עם הסבל העצום והידוע מראש שהם גורמים לזולת, מציבים בעיניי את כמוך במקום רחוק רחוק מההלכה היהודית ודרך החיים שהלכה זו מבקשת לייצר.
כה פטרוני הוא הניסיון להחליט ש"הם" לא בזרם המרכזי של היהדות ההלכתית וכה סותר את כל המהות של יהדות זאת, שבבסיסה האימרה: "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".
בעיקר עצוב הוא הניסיון הצבוע להטיף לפרקטיקה טיפולית נואלת ולהמליץ עליה לזולת אך להימנע מליישם אותה באופן אישי. כי הרי עמית, בניגוד למסקנות ההלכתיות שציינת, להן אין מקור, אני ממליץ לך לחפש במסכת בבא בתרא את האימרה: "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".
הכותב הוא הומו דתי, בוגר ישיבת ההסדר בשדמות מחולה, חוקר פוליטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז האוניברסיטאי אריאל וחבר הוועד המנהל של ארגון חברותא – הומואים דתיים.