>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם
"בתוך שלל הזוועות אותן ביצעו הנאצים ובראשם שואת יהודי אירופה, התלוותה לכך הגישה של להשמיד את האחר והשונה על היבטיו השונים", אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, "היד הזאת היא אותה יד שמזכירה לכולנו עד כמה חשוב לכבד את השונה והאחר – שבעצם, אינו שונה אלא הוא כמונו. אך טבעי הוא שאנדרטה כזו מוקמת כאן, בעיר תל אביב-יפו, מרכז הפלורליזם והסובלנות של ישראל. העיר הזו משמשת בית לכל קהילה ומיעוט, וכך גם לקהילה ההומו-לסבית. אחד מתפקידיה העיקריים של עירנו הוא להיות בית לכל אחד ולכל קהילה. תפקיד נוסף הוא להנחיל לילדינו ולכל הבאים בשערינו ערכים של שוויון ואחווה לכל אדם".
שגריר גרמניה בישראל שכיבד את הטקס בנוכחותו אמר כי "חברה חופשית היא חברה אשר מכבדת את האינדיבידואל, ללא כל קשר לגזע, מגדר, מוצא, דת או העדפה מינית. חשוב שנציב אנדרטאות ושמות לרחובות, במטרה לזכור את המאורעות שקרו בעבר, אך חשוב להבין שכל אלה הם בראש ובראשונה תזכורת לעתיד".
פרופסור משה צימרמן, ששימש כיועץ היסטורי לפרויקט ההנצחה, התייחס לעובדה שזו האנדרטה הראשונה בישראל שמנציחה קרבנות שאינם יהודים ואמר: "האנדרטה היא צעד גדול לישראל כיוון שהיא עוזרת לפטור את עצמה מהמונופול של היותה קורבן. אנחנו סוף סוף משילים את העומס של להיות הקורבן הבודד והאולטימטיבי ויכולים ללמוד מכך שעל ידי הכרה בקורבנותיהם של אחרים, אין הדבר מפחית את ייחודו של קורבן משלך".
אתר ראשון מסוגו בישראל וייחודי בעולם
האנדרטה בתל אביב הוקמה בעקבות בקשתו של עו"ד ערן לב ששימש כחבר מועצה בקדנציה היוצאת ובתמיכתו של ראש העיר רון חולדאי, והיא הראשונה מסוגה בישראל המנציחה קרבנות שאינם יהודים ומצטרפת לאנדרטאות דומות בעולם שהוצבו בערים אמסטרדם, ברלין, סן פרנסיסקו וסידני.
את הקמת האנדרטה ליוותה ועדת היגוי בראשותו של ערן לב שכללה את פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, איתי פנקס יו"ר המרכז הגאה, יובל אגרט מנכ"ל המרכז הגאה ואדיר שטיינר מנהל תחום המידע בעיריית תל-אביב יפו. את הפרויקט אף ליווה מקרוב יניב ויצמן, יועץ ראש העיר לענייני הקהילה.
"האנדרטה מבוססת על טלאי המשולש הוורוד שנכפה על ההומואים לענוד בשל נטייתם המינית" מסר יניב ויצמן ל-mako גאווה, "אותו המשולש הוורוד שמטרתו הייתה להטיל קלון על מי שנטייתו הייתה שונה ולהרחיקו מהחברה מהווה היום אות לזיכרון זוועות השואה, ולשנאת הזר והשונה יחד עם מסר חד וברור לגאווה ולניצחון השפיות. ניצחון האדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת, גזע, מין או נטייה מינית. אין מקום ראוי יותר לאנדרטה זו מהמקום הזה בליבה של תל אביב יפו, העיר שמסמלת לכלל תושבי ישראל והעולם כולו סמל לפתיחות, סבלנות וגאווה. כחבר מועצת העיר וכמחזיק תיק הקהילה הגאה בעירייה אני מודה לכל מי שיזם ועמל על הקמת האנדרטה הכל כך חשובה הזו".
"החשיבות של הקמת האנדרטה עצומה", מוסיף יובל אגרט מנכ"ל המרכז הגאה וחבר ועדת ההיגוי, "זהו אתר הנצחה יחיד בארץ לזכר קורבנות השואה שאינם יהודים וכן גודלו ומימדי השטח שלו הוא מבין הגדולים בעולם. חשוב מאד לציין שבמסגרת העבודה על הקמתו שערכה כ-8 חודשים חיפשנו לציין את הנושא באלמנט עיצובי מיוחד אבל שלא יהיה בולט ולא ישתלט על המרחב הצבורי, ולכן יש בו גם טקסט כתוב ומפורט על ההסטוריה של הנושא וגם ספסל ישיבה שמשמש מנוחה ופנאי לעוברים ושבים".
האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל אבי לוי ואדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה. היא בנויה משלושה ספסלים היוצרים משולש ורוד, זכר לטלאי הוורוד שנאלצו לענוד הומואים תחת המשטר הנאצי. עליהם כתוב המשפט: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית".
ממול לספסלים ניצב משולש בטון עליו הסבר היסטורי של מדיניות השלטון הנאצי כלפי להט"בים בשואה. בטקסט מוזכרים שני יהודים הומואים: ד"ר מגנוס הירשפלד, סקסולוג יהודי נודע ומחלוצי המאבק למען זכויות להט"ב וגד בק, פעיל ציוני שהיה לניצול השואה ההומו האחרון והלך לעולמו בשנת 2012.
"שלושת פאות האלמנט הם ספסלי ישיבה זהים אבל שונים", מסביר אגרט, "כאשר על כל אחד מהם מצויין משפט הזכרון בשפה העברית, האנגלית והגרמנית, אותן היה חשוב לשלב בפסל כיוון שמרבית קורבנות הקהילה היו תושבי גרמניה,נוצרים בני העם הגרמני שכל ״אשמתם״ הינה נטייתם מינית וזהותם המיגדרית.
הצלחת הפסל עבורי היא לראות שהוא בולט בשטח הגן בחזית המרכז הגאה ויחד עם זה ילדים אוהבים לנסוע בשביליו באופנים והורים לתינוקות מהקהילה מניחים עליו שמיכה ומשחקים עם התינוק. זהו בעיניי סמל לנצחון ותקומה מול הזוועה שהאנדרטה הזו מסמלת"