>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
"אף אחד לא יכול לדעת איפה אנחנו נהיה בעוד עשר שנים מהיום וזה גם יהיה מאוד יומרני לנחש, אבל אנחנו כן רואים מה הכיוון, והוא בהחלט לשם. הומואים הם כיום הקבוצה המובילה בהדבקות ב-HIV בישראל, והשאלה היא אחת: האם אנחנו מוכנים לקבל את המציאות הזו, או להילחם בה. מבחינתי התשובה היא די ברורה".
"הומואים תמיד היו מזוהים עם המחלה"
ינקו, 26, הוא בוגר תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב, מתגורר בתל אביב בשבע השנים האחרונות, ובמקור מאשקלון. הוא בוגר גלי צה"ל ואת הפעילות החברתית שלו החל בגיל 14, כשנסע לארה"ב ולקח חלק במחנה הקיץ של הארגון האמריקני "זרעים של שלום", אליו מגיעים בני נוער ישראלים, פלסטינים, ירדנים, מצריים, כמו גם משאר אזורי קונפליקט בעולם, למפגש ושיחות על הסכסוך האזורי ממנו באו. "זו כנראה הייתה החוויה שעיצבה אותי והשפיעה עליי יותר מכל. משהו במפגש עם בני נוער מ-'הצד השני' פשוט פותח את הראש, ובדיעבד אני יכול להגיד שזו הייתה הכנה מצוינת לקראת תחנות אחרות בהן הייתי לאחר מכן, אשר דורשות את אותו 'ראש פתוח', כמו הוועד".
לאחר שחרורו מהצבא שימש כדובר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן עבד עם ילדים אוטיסטים בקייטנות של אלו"ט. בזמן לימודיו באוניברסיטה החל לעבוד בוועד למלחמה באיידס כמנחה סדנאות הסברה למין בטוח בבתי ספר ומסגרות לנוער בסיכון. "אחרי לא מעט שנים בהן תהיתי מה באמת בא לי לעשות, לראשונה הרגשתי שאני במקום שאני צריך להיות בו", הוא אומר.
במקביל לעבודתו בוועד למלחמה באיידס, החל להתנדב באיגי – ארגון הנוער הגאה, ובמשך שנתיים ריכז את הפעילות בנתניה וכפר סבא. "מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל, משום שהייתי חניך בקבוצה של איגי באשקלון. רציתי לתת מעצמי חזרה לארגון שכל כך עזר לי ותמך בי כשאני הייתי זקוק לזה". לתפקידו כרכז בל"ה דואגת נכנס לפני כארבעה חודשים.
מה אתה יודע להגיד היום על איידס שלא ידעת להגיד לפני שלוש שנים?
"איידס בעיניי זו קודם כל תופעה פוליטית מורכבת, והיא הייתה כזו עוד בראשית ימיה. רונלד רייגן, נשיא ארה"ב בזמן התפרצות המגיפה, סירב לגעת בנושא, סירב להמליץ על שימוש בקונדום בפומבי ועיכב העברת תקציבים למחקר, בעיקר משום שבתחילתה, זו הייתה מחלה שקבוצות מאוד מסוימות נפגעו ממנה: הומואים, עובדי ועובדות תעשיית המין ומשתמשים בסמים בהזרקה. בארץ טען שלמה בניזרי בזמן שהיה שר הבריאות כי הכנסת הקוקטייל לסל התרופות היא 'נטל כלכלי' ולולא מאבק '70 הימים' שהוביל בזמנו הוועד למלחמה באיידס, הקוקטייל היה נשאר בחוץ. אי אפשר לנתק את המחלה הזו מההקשר הפוליטי שלה, ולהתעלם מהעובדה שמאז מתמיד היינו אנחנו, גברים הומואים וטרנסג'נדרים, קבוצה המזוהה עם המחלה, ולאורך כל הדרך היה לדבר הזה משמעות".
אז מה בעצם מעמיד את הקבוצה הזו בסיכון לעומת קבוצות אחרות?
"יש כמה תשובות לשאלה הזו. אנחנו יודעים שהסיכוי להדבקה במין אנאלי הוא עד פי עשרה גבוה יותר מאשר במין וגינאלי. כמובן שעל מנת להימנע מהדבקה ב-HIV כולם צריכים להשתמש בקונדום, גם סטרייטים, אבל בגלל שמין אנאלי הוא מגע המערב כמות זעירה של דם, חשיבות הקונדום מקבלת משנה תוקף. ישנן גם סיבות נוספות כמו ריבוי פרנטרים ושימוש בסמים ואלכוהול אשר שכיח יותר בקהילה הגאה, אבל בעיניי מה שמעניין יותר זה הקשר ההדוק בין הומופוביה ואיידס".
מה זאת אומרת?
"מזה שנים מחקרים בינלאומיים בוחנים את הקשר בין דימוי עצמי נמוך, חוויות של דחייה ודכאון, אשר כולם הוכחו כנפוצים יותר בקהילה הגאה – להתנהגות סיכונית. כצפוי, הקשר הוא די ברור. במילים אחרות, בחור שכל החיים אמרו לו בבית הספר ובמשפחה שהוא דפוק, שונה ופחות טוב מהאחרים, עלול לפתח בחייו הבוגרים דימוי עצמי נמוך ואף תחושות של שנאה עצמית. משם הדרך להתנהגות סיכונית בכל המישורים קצרה מאוד. אותו בחור עלול להעמיד את עצמו בסכנה, בין אם במודע או לא, משום שהפנים היטב את מה שאמרו לו כל החיים.
"בנוסף, הוא גם ישאף באופן כמעט טבעי לרצות אחרים, כי הוא עלול להרגיש שאין לו הרבה להציע. במקרים רבים, קונדום יהיה הדבר הראשון שיוותר עליו כדי להביא לאותו ריצוי. לכן, בעיניי מניעה אפקטיבית יותר מתחילה כבר בבית הספר ואף בגן, בנקודה מה מקומו של כל ילדה ונער בעלי נטייה מינית או מגדרית שונה, מתחיל להתערער. ביום שנתחיל ללמד ילדים כבר בגן או בבית הספר על כך שיש יותר מסוג אחד של משפחה וגבר יכול לאהוב אישה, אישה יכולה לאהוב אישה וגבר יכול לאהוב גבר – הדברים ייראו אחרת. בעיניי הכל קשור אחד בשני וההפרדה היא מלאכותית ולא נכונה".
מה דעתך על איך שהקהילה מתמודדת עם הנושא כיום?
"אני חושב שאנחנו בורחים בקלות רבה מידי לנושאים שהרבה יותר קל לנו לדבר עליהם כמו למשל נישואים גאים והזכות להקים משפחה. אני כמובן לא מקל בחשיבות של שני הנושאים הללו, אבל מה עם הבריאות שלנו? לפני מספר שבועות ישבתי עם ד"ר איציק לוי, מנהל תחום האיידס בבית החולים תל השומר, וניסינו להעריך כמה הומואים בתל אביב הם חיוביים ל-HIV. התשובה הייתה שככל הנראה אחד מתוך עשרה. זה נתון מדהים בעיניי ועכשיו אנחנו רק צריכים להחליט מה אנחנו עושים איתו. אנחנו בוועד למלחמה באיידס נוביל בתקופה הקרובה קו מעט שונה, שמתחיל לדבר על הנושא הזה. כנס 'הקהילה לוקחת אחריות' שייערך לקראת יום האיידס העולמי, יהיה נקודת ההתחלה של התהליך הזה".
אתה לא חושש מהתגובות או מהתיוג המוכר והמסורתי של 'הומואים = איידס'?
"אני בעיקר חושב שהמחיר של השתיקה גבוה יותר. אני לא מקבל את זה שהעלאת הנושא הזה לסדר היום תביא לרגרסיה מבחינת ההישגים שצברנו בשנים האחרונות, ברמה המשפטית, החברתית והפוליטית. אני חושב שהקהילה היום מספיק חזקה כדי לעשות את בדק הבית הזה ולעורר דיון פנימי משמעותי אשר ינסה למצוא תשובה לשאלה הפשוטה: 'מה עושים?'. אנחנו חזקים יותר ואנחנו צריכים להתמודד עם הנושא הזה בצורה שהיא מעוררת השראה באופן יחסי לקבוצות אחרות בחברה הישראלית שלא מוכנות להתמודד עם הבעיות הפנימיות שלהן או שבוחרות בהתעלמות כהתמודדות. אנחנו מרגישים שהגיע הזמן להתקדם שלב".
מה לדעתך מאפיין גברים הומואים בישראל בכל הנוגע ל-HIV? שאננות?
"לא בטוח. לחלק מאתנו יש תפיסה מאוד לא נכונה לגבי הסיכוי שלנו להידבק ב-HIV. אנחנו מדמיינים מסיבות סקס המוניות בברלין או אורגיות בדירות פרטיות ומניחים שאנשים נדבקים בעיקר כך, בשעה שרבים נדבקים בכלל מבן הזוג שלהם, מסטוץ שמצאו באינטרנט או ממישהו שהם שוכבים אתו באופן קבוע. זה גם המקום להגיד: כשאנחנו נכנסים למיטה עם מישהו, המחשבה לא צריכה להיות 'אם הוא חיובי הוא יגיד לי' אלא 'יכול להיות שהוא בכלל לא יודע שהוא חיובי'. אנחנו יודעים שלא מעט מההדבקות נעשות ממש בסמוך למועד שמי שהדביק נדבק בעצמו. כלומר, אתמול נדבקת, כמובן שלא הספקת להיבדק וגם לו היית נבדק, תוצאת הבדיקה הייתה שלילית – ושבוע לאחר מכן כבר הדבקת מישהו אחר. קונדום כמובן הופך את כל הספקולציות הללו למיותרות, וצריך לזכור שהאחריות למין מוגן מוטלת על שני הצדדים".
מה קורה היום בעולם מבחינת מניעת התפשטות הנגיף?
"ביולי 2010 השיק נשיא ארה"ב ברק אובמה את התוכנית הלאומית למניעת התפשטות ה-HIV/ איידס בארה"ב. מדובר על תוכנית יסודית ופרטנית אשר בפעם הראשונה בתולדות ארה"ב נותנת מענה היקפי ונרחב, ומציעה כלים פרקטיים לטיפול בהתפשטות הנגיף ברחבי המדינה. מאחר ו-52% מהאנשים החיים עם HIV בארה"ב הם גייז, חלקים נרחבים מהתוכנית של אובמה מתייחסים לקבוצה זו ואני חושב שיש כמה דרכי פעולה, ובראשן עידוד בדיקות, שאנחנו בהחלט יכולים להשאיל ולהתאים לקהילה פה, בין אם במסגרת משרד הבריאות או במסגרת אזרחית, בעיקר בכל הנוגע לעידוד בדיקות בקהילה הגאה".
לאן היית רוצה להוביל את "בל"ה דואגת" בשנים הקרובות?
"מזה למעלה מעשור אנחנו רואים בעיקר בעולם המערבי שעידוד השימוש בקונדום נותן מענה חלקי בלבד למניעת התפשטות ה-HIV. בעיניי, בדיקות תקופתיות הן חלק בלתי נפרד ממניעה, ולכן על כולנו להיבדק תקופתית. ההמלצה שלנו כיום לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים היא להיבדק ל-HIV אחת לחצי שנה, וזה בדיוק הכיוון שהייתי רוצה לקחת אליו את בל"ה בשנים הקרובות: הנגשת הבדיקות לקהילה הגאה. במילים אחרות, להביא אותן 'עד הבית'. כלומר, להגדיל את מספר ניידות הבדיקה שלנו במסיבות ולנסות לבצע בדיקות גם במקומות אחרים שאנחנו כיום לא נמצאים בהם כמו חדרי כושר, אירועים גדולים של הקהילה ורעיונות נוספים שאנחנו חושבים עליהם.
ינקו מאמין כי על מנת להוריד את העומס הנגיפי הקהילתי חייבים להיבדק תקופתית, בעיקר משום שכל בן אדם המתגלה כחיובי ל-HIV ומתחיל בטיפול תרופתי, סיכויי העברת הנגיף לפרטנר אחר יורדים משמעותית. "בנוסף, אני רוצה שגם נצא מתל אביב ונגיע לקהלים אחרים, שצריכים אותנו לא פחות. למשל, הומואים דתיים. זו קבוצה עם אתגרים מורכבים שצריכה אותנו. אנחנו מתכננים בקרוב להשיק חוברת הסברה ראשונה מסוגה להומואים דתיים, וזו רק ההתחלה".
כנס "הקהילה לוקחת אחריות" יתקיים ביום חמישי, 28.11.13, בשעה 18:30 במרכז הגאה בגן מאיר