>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשנים האחרונות הפכה תל אביב לגן עדן לגייז, כשהחותם האחרון התקבל בשנה שעברה כשנבחרה כ"עיר הגאה בעולם". עם רחובותיה הידידותיים, חיי הלילה התוססים, פסטיבלי הגאווה ואירועי התרבות מושכת תל אביב הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מהארץ, ובשנים האחרונות, יותר ויותר מהעולם.
אך האם העיר שנהנית מתרומת הקהילה הגאה במיתוגה כעיר בינלאומית תוססת, נותנת את תרומתה לעניין במידה הראויה? אין ספק, כי עיריית תל אביב והעומד בראשה, רון חולדאי, תומכים באג'נדה הלהט"בית, אך בקרב חברי הקהילה עולה שוב ושוב הטענה, כי גָדֵל הפער בין גודלם של האירועים והצלחתם אל מול התקציב, שאינו גדל בהתאם.
120 אלף לקהילה הגאה מתוך 4 מיליון?
לקראת אישור התקציב לשנת 2013, העלה יואב גולדרינג, יו"ר ועדת הביקורת בעיריית ת"א, קריאה להגדלת תקציב התמיכות של ארגוני הרווחה הגאים. "תקציב התמיכות לארגונים הגאים העומד על 120 אלף מתוך תמיכה עירונית של 4 מיליון בכולל. זה מגוחך", טוען גולדרינג שמכהן בעירייה מטעם מפלגת "עיר לכולנו", והחל משנת 2009 מעלה בקשה זו מדי שנה, "לא ניתן להשלים או לטעון כי לא קיימת כאן בעיה. נכון שבשנים האחרונות חלה מגמה חיובית ועלייה בתקציבי הגאווה, אך לצערי הדרך לפנינו עוד ארוכה".
בנוסף, מציין גולדרינג כי כספים רבים מועברים לקהילה הרחק מאור השמש (בר נוער), מה שמשאיר אותם למעשה בארון. "כך עוברים תקציבים בוועדת הכספים ובלחץ של חברי המועצה, אך הדבר אינו מופיע בספר התקציב ונותר בגדר חסד ולא כזכות. בסופו של דבר עדיין מדובר בתקצוב חסר. אני סמוך ובטוח שקהילות הלהט"ב ישלבו ידיים למען השגת המטרה של הגדלת תקציבי התמיכה בארגונים ולמען חלוקה צודקת שלהם".
בנוסף, מתייחס גולדרינג לעובדה כי חלקם של תקציבי הלהט"ב בעוגת התקציבים העירונית אינה משקפת את חלקן של הקהילות השונות בתוכה (לסביות, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים והומואים). המרכז העירוני הגאה מתוקצב פחות מכל מרכז עירוני אחר בסדר גודל דומה, וכך גם בנוגע למפעלי תרבות או מצעד הגאווה.
בדיקת התקציב של mako גאווה:
חשוב להבין: עיריית תל אביב תומכת באירועי הגאווה ובארגוניה בשלושה תחומים: תיירות גאה, מצעד הגאווה ובמרכז הגאה בגן מאיר. בנוסף, ניתנת תמיכה לפסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי ולאירועים שונים במהלך השנה שלא כחלק מתקצוב העירייה השנתי. חלק גדול מאותו תקציב מגיע לאחר מאבק לא פשוט של יניב ויצמן, נציג הקהילה בעיריית תל אביב ומי שנלחם עבורה לא מעט והגיע להישגים מרשימים בתקופת כהונתו כחבר מועצה וכיועץ ראש העירייה לענייני הקהילה הגאה.
מבדיקת התקציב שערכנו עולים הנתונים הבאים: מצעד הגאווה מתוקצב ב-177 אלף ₪ ובסכום נוסף של כ-100,000 ₪, המיועד להוצאות השיטור ונלקח מסעיף "ייעודי" בתוך ספר תקציב העירייה'.
נשאלת השאלה האם לא ניתן לראות במצעד סוג של הפגנה המשרתת את זכויותינו? בהפגנות ועצרות, העירייה איננה נדרשת לשלם עבור השיטור. למשל, "יום כדור הארץ" ( שהוא יום חשוב לכל הדעות) תוקצב בשנה שעברה בסכום שהוא פי 4 ממצעד הגאווה. "התקציב החסר על מנת להגיע אל הסכום הכולל הוא תוספת התקציב שמגיעה ממנהלת 'עיר עולם'", מסביר ויצמן.
"המשטרה היא לצערי זו שקובעת אם מדובר באירוע או הפגנה, לא העירייה. 'יום כדור הארץ' בוטל עקב קיצוצים בתקציב, בעוד תקציב הגאווה רק גדל. בניגוד לנטען, תקציב עיריית תל אביב-יפו לקהילה הגאה גדל משנה לשנה ועתיד לגדול גם בשנה הקרובה בתמיכות לארגוני הקהילה ובתקציב המרכז הגאה בפרט. לראייה, תקציב מצעד הגאווה עומד היום על 450,000 לעומת 80,000 שהוקצבו לו לפני 4 שנים".
המרכז הגאה מתוקצב נכון להיום ב-590 אלף ₪ לשנה, סכום סביר בהנחה שלא מחשבים את הוצאות התחזוקה השוטפות במהלך השנה כגון: מים, חשמל, ניקיון, משכורות לעובדים אשר אינם מתנדבים. רק על מנת לקבל פרופורציה נכונה, המרכז העירוני לשחמט מקבל בשנה 1,200,000 ₪.
ויצמן מסביר את הפערים בתקצוב בכך שלתקציב המרכז הגאה נוספים אלמנטים שאין במרכזים אחרים כמו הכנסות מבית הקפה. "לכן אין מקום להשוואה למרכזים אחרים. גם השנה, אני פועל להגדלת התקציב ב20%".
עוד עניין המטריד רבים בקהילה הוא עתידו של בית דרור – בית לצעירים להט"בים שנזרקו מבתיהם על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. הבית קיים מזה עשר שנים, ובשנתיים הראשונות לפעילותו קיבל את תמיכת העירייה, שלאחר מכן היא הופסקה. "בשנה שעברה הועבר סכום חד פעמי של 55,000 ₪", מסביר ויצמן, "מכיוון שבית דרור שוכר את המבנה מאדם פרטי, חלק מהוצאותיו נכללים בסכום השכירות, בשנה שעברה התחיל תהליך בעירייה למציאת נכס עירוני עבור בית דרור, אך התהליך איננו הסתיים עדיין".
בנוסף, מתייחס ויצמן להישגים נספים שהושגו: "מעבר לתמיכות הכספיות ל'בית דרור', נוספו תמיכות לעצרת הזיכרון לרצח בבר נוער ולפסטיבלים גאים בעלות כוללת של 150,000. בנוסף, הוקצו כ-90,000 לפעילות הסברה בבתי הספר, ולראשונה העירייה מממנת כ-225,000 לקידום התיירות הגאה בעיר. מעבר לכך העירייה מקדמת הקמת מרכז נוער (מנ"ש) שיוקם בעיר לטובת הנוער הגאה".
מבדיקתנו עולה, כי טקס הזיכרון לרצח בבר נוער איננו מופיע בספר התקציב, וכי התקציב מועבר מדי שנה לאחר שמבקשים אותו במיוחד מהנהלת העירייה. "תקציב עצרת הזיכרון מתקבל מדי שנה מרזרבת מנכ"ל העיריה, בזכות פנייתי, לאור חשיבותו הגדולה של האירוע. התקציב ימשיך להגיע עד שיכנס האירוע לספר התקציב", מציין ויצמן.
אם כן, אין ספק כי לקהילה הגאה יש ביטוי בתוך תקציב העירייה, אז האם יש בעיה? "אין לי ספק שהקהילה איננה מתוקצבת מספיק - לא בהתאם לצרכים שלה וודאי שלא בהתאם לכמות שלה", אומר שי דויטש, יו"ר האגודה למען קהילת הלהט"ב בישראל. "מדי שנה מקבלים הארגונים את אותו הסכום, 120 אלף שקלים. בעבר סכום זה אולי היה מספיק, אך כפי כידוע התווספו ארגונים נוספים חשובים לא פחות, ובכל זאת לא הגדילו את הסכום".
"הכסף חוזר לעירייה"
בהתייחסו לכך שהאגודה שוכרת חדר בתוך המרכז הגאה מעיריית ת"א ומשלמת ארנונה, אומר דויטש כי מדובר באבסורד. "מה שקורה הוא שחלק נכבד מהכסף אותו אנו מקבלים מהעירייה בעצם חוזר אליהם מבלי שנעשה בו שימוש לרווחת הקהילה. חשוב להדגיש שהעירייה אכן הרחיבה את המשאבים ועל כך מגיע כל הכבוד ליניב ויצמן ולכל הנוגעים בדבר. היא מסייעת במימון לטקס הזיכרון לנרצחים בבר הנוער, תקציב התיירות קיבל נפח שונה לגמרי, ומצעד הגאווה עומד היום על כ-400 אלף ₪ כשבעבר הוקצבו לו הרבה פחות משאבים, אך בתחומים אחרים חשובים לא פחות ואף יותר כמו רווחה, בריאות ותמיכה - בארגונים אין שום שינוי וצריכה להיעשות יותר עבודה".
דויטש מציין, כי העמותות נותנות שירותים לתושבי העיר אשר העירייה אמורה לספק, ולא מקבלות גיבוי. "הארגון זקוק היום לעוד חדר בתוך המרכז ואין לנו יכולת לספק את זה. האגודה מתקצבת שירותים פסיכו-סוציאליים חשובים בעזרת המדינה בלבד, העירייה לא תומכת בנו בכמה היבטים שהם קריטיים עבורנו. לא מפריע שיגיע מימון מתקציב אחר בעירייה ולא מתקציב התמיכות, העיקר שיגיע".
ענת ניר, אחת הפעילות הוותיקות בקהילה הגאה ומייסדת פסטיבל לסבית קטלנית, טוענת כי "אין ספק שהתקציב איננו תואם את החלק שלנו בעיר. זה נכון שאי אפשר לערוך מפקד אוכלוסין, אך רק מהליכה יום יומית רגילה ברחובות העיר ניתן לראות עד כמה אנו משמעותיים ורבים כאן. על הפקת מצעד הגאווה עמלים לא מעט אנשי קהילה כמוני, אך לצערי העירייה משתמשת בו כדי להעלות את הערך שלה בכל העולם מבלי לתקצב אותו בהתאם לגודל ולצרכים שלו. היא מגדירה אותו כאחד משלושת אירועי העוגן שלה, אבל משקיעה הרבה יותר באירועים אחרים. בשבילנו זה סוג של מצעד לזכויות אדם, כשהתקציב לוקה בחסר הדבר הראשון שעלול להיעלם הוא המסר אותו באנו להעביר הלאה".
"לא רק לגברים הומואים"
ניר מעלה את הסוגיה המטרידה רבים בקהילה, והיא אופן חלוקת התקציבים בתוך הקהילה. "חשוב לי מאוד לציין שכשכבר יגדל תקציב התמיכות לארגונים, צריך להבחין כיצד הוא מתחלק באופן שווה בין כל קהילות הלהט"ב, ולא בעיקר לגברים הומואים. בנוסף, ההפרדה בין העלייה החדה בתקציב התיירות לבין תקציב התמיכות חשובה גם היא, אותם ארגונים הפועלים ללא כל מטרת רווח הם הלחם והחמאה של הקהילה שלנו, ויש להפרידם בתכלית מתקציב התיירות הגאה המכניס לא מעט כסף למדינה".
איתי פנקס, יו"ר המועצה הציבורית של המרכז הגאה, אומר כי צריך לזכור שהעירייה היא שהקימה את המרכז הגאה. "זו הייתה החלטה לא קטנה, זהו המוסד היחיד בעולם המופעל כגורם עירוני לכל דבר. דווקא משום שהמרכז מצליח ויש המון פעילויות והמון אוכלוסיות שמגיעות, אנו זקוקים ליותר תקציב. אז נכון שישנן הכנסות מגורמים אחרים ומבית הקפה הממוקם מתחת, אבל הבסיס פשוט לא מספק. הוא נמוך בהרבה ממרכזים עירוניים אחרים עם היקף פעילות דומה, היעדר תקציבים מכביד ומעכב את פיתוח המרכז הגאה. בסופו של יום זוהי החלטה של מועצת העירייה, שראוי לשבח ולציין שהיא אחת מהמתקדמות בעולם בכל נושא הגאווה, אך כאן היא לוקה בחסר".