אפליה במקום העבודה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. רוב מקרי האפליה עליהם אנחנו שומעים מסתכמים באפליה גלויה, בהם ברור כי המעסיק אינו מעוניין לקבל את העובד לעבודה בגלל נטייתו המינית, אך ישנם מקרים רבים נוספים של אפליה סמויה, בהם לא ערים מספיק לכך.
דוגמא לאפליה מסוג זה היא המקרה של מ', אשר במהלך חיפושיו אחר עבודה חדשה נתקל במודעת דרושים המציעה משרה בחנות במתחם בילוי בירושלים. מ' פנה לטלפון במודעה והבחורה שענתה לו ביקשה ממנו לצלם את קורות החיים ולשלוח אותם אליה בווטסאפ.
אחרי מספר דקות קיבל מ' הודעה בווטסאפ מאותה מעסיקה, יחד עם תמונה שלו והטקסט: 'זה בעל קורות החיים, והוא הומו'.
"לא הבנתי מה קרה פה, הסתכלתי טוב טוב כדי לוודא שההודעה הזו אכן נשלחה מהבחורה לה שלחתי את קורות החיים שלי, ומיד כתבתי לה בתגובה שאני דורש הסבר".
המעסיקה התנצלה, וכתבה למ' שהוא נמצא בעדיפות עליונה בקבלה לעבודה. אך מ' החליט לוותר על התענוג והודיע לה כי הוא לא מעוניין במשרה.
כאשר ניסה לברר עם המעסיקה למי התכוונה לשלוח את התמונה, היא ענתה שהתכוונה לשלוח אותה לחברה. "אין לי מושג למי היא התכוונה לשלוח את ההודעה ומה הייתה המטרה של ציון נטייתי המינית בהקשר של קורות החיים, אבל זה היה מעשה ממש מכוער. לא ברור לי מדוע הנטייה המינית היא קריטריון בקבלה לעבודה".
חובתו של המעסיק לדאוג לסביבה בטוחה
"לאפליה במקום העבודה יש שני היבטים: גלוי וסמוי", מסביר גיל פישהוף ממרכז הדיווח ע"ש ניר כץ, "בהיבט הגלוי אנו נתקלים במקרים של פונים שניגשו לראיונות עבודה ונאמר להם בצורה חד משמעית על ידי המעסיקים כי הם לא מעוניינים להעסיק להט"בים או שמבקשים 'להצניע את הזהות הלהט"בית'. כמו לדוגמא מקרה של בחורה לסבית שהבוסית שלה אמרה לה כי היא מקבלת אותה ואוהבת אותה, רק ביקשה ממנה שלא לשים על השולחן את התמונה עם בת הזוג, מחשש מה הלקוחות יגידו ויחשבו.
"אבל ישנה גם אפליה סמויה, והיא באה לידי ביטוי באווירה עוינת ללהט"בים במקום העבודה, הכוללת אמירות מבזות, פוגעניות ושליליות כלפי להט"ב. אמירות שעלולות לגרום לו להרגיש שהוא חייב להישאר בארון, ושלא יקבלו אותו ולא יכבדו אותו כמו שהוא".
האם ניתן להאשים מעסיק באפלייה, גם אם הוא לא ידע שהעובד הוא להט"ב?
"מעסיק חייב לדאוג באופן אקטיבי שסביבת העבודה תהיה סביבה שלא יוצרת הבדל בהתייחסות בין עובד סטרייט ללהט"ב, גם אם הוא לא יודע אם יש לו עובד להט"ב. מעסיק חייב להיות גורם אקטיבי, כך שבמידה ויש עובדים היוצרים אווירה מבזה כלפי להט"בים, מחובתו למנוע התנהגות כזו"
לא רק במקום העבודה
"יש אנשים, שבגלל נראות או פרופיל מסוים, מסומנים כלהט"בים ואז הם חשופים לכל מיני ביטויים בין אם להט"בים ובין אם לא. מה שגורם להרבה להט"בים לחוות חוויה מתמשכת בשל ריבוי פגיעות גם במקומות עבודה שונים, גם במרחב הציבורי, וזה מצטבר.
"אבל כולנו חשופים ללהט"בופוביה כל הזמן, בתקשורת, בפוליטיקה, במרחב הציבורי, והתבטאויות להט"בופוביות של אנשי ציבור ופוליטיקאים מתחברות במישור האישי אל הפגיעה במקום העבודה ויוצרות תחושה כללית שהמרחב בו אתה חי על כל ההיבטים שלו הוא מרחב לא בטוח.
הניסיון שלנו מראה שההשפעה של אירועים כאלו היא גדולה כי הם מתחברים לזיכרונות של אירועים אחרים מבית הספר או הצבא. כך שהאירועים האלו יכולים להיתפס על ידי אדם מבחוץ כקלים, אך עבור הלהט"ב הם יוצרים סביבה לא בטוחה מבחינתו שמחזירה אותו לטראומות ולתחושות קשות מתקופות אחרות בחיים".
ניתן לדווח על מקרים באמצעות "יש עם מי לדבר" – קו הקשב המידע והתמיכה של האגודה בטלפון 03-6205591, בימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30, במייל yesh@glbt.org.il, או בטופס הדיווח באתר האגודה.