>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
נכון, אתם עשויים להיות חלק מהרוב, בצד הקובע והשולט, אך בחמישים האחוזים הנותרים יתכן כי תהיו בצד הנשלט, כחלק ממיעוט. אתם יכולים לזכות ולהיות באולימפוס, ואז ביום אחד להתרסק. אתם לא בדיוק יודעים מי תהיו במארג החברתי, לאיזה צד תהיו שייכים.
עכשיו תחשבו טוב: את מי אתם מוציאים מחוץ לחוק? מה איננו מוסרי? למי אין זכות קיום? על מי אתם כותבים פוסט פוגעני בפייסבוק? פתאום הכללים והחוקים לא כל כך ברורים.
ה"מבוא" הנ"ל מתבסס על התרגיל של הפילוסוף האנגלי ג'ון רולס, שעסק במשנתו התיאורטית באופן בו ניתן יהיה להקים חברה שוויונית והוגנת כחלק מצדק חברתי. בניגוד לקודמיו, שהתייחסו למצב החברתי הנתון של האנשים בחברה כאבן שאין לה הופכין, החליט רולס על ניסוי מחשבתי, לפיו אותם חברים בקבוצה שמבקשים ליצור חברה הוגנת ושווה, חוזרים למצבם המקורי, לפני ש"חולקו הקלפים".
בהגותו, ביקש כי הדיון בדבר חלוקת המשאבים יתבצעו מעבר ל"מסך הבערות". רק לאחר שיסוכמו החוקים וכללי הבסיס שעליהם תיבנה החברה, יוסר אותו "מסך" ואנשים ידעו את מצבם והאם אותו מסך שיפר את מעמדם או לא.
ההנחה פשוטה: אנשים יהיו זהירים בהגבלת האחר. הרי מעבר לאותו מסך, אותו "אחר" יכול להיות הם. לפי רולס, אדם רציונאלי ועצמאי, שידאג לאינטרס האישי שלו, יבחר באופציה שנזקה הפוטנציאלי הוא הקטן ביותר, גם אם יתכן כי הוא מפסיד בכך סיכוי לרווח גדול.
אז אמנם מדובר בניסוי תיאורטי בלבד, אבל כזה שגורם לך בהחלט לחשוב.
שיעור 1: הומואים אינם פדופילים
שמונה חודשים אחרי עלייתו לאוויר של ערוץ הגאווה ב-mako, הגיעה ההתנגדות הראשונה הרשמית לערוץ. אפרים שמיר העלה בעמוד הפייסבוק שלו קישור ל-mako גאווה, הכולל את תיאור הערוץ ומטרותיו, אליו הוסיף הערה הומופובית, ששמה את ההומוסקסואליות בכפיפה אחת עם סטיות מיניות: "ומה עם הפדופילים והנקרופילים, למה הם לא כלולים?", שאל.
שיעור 2: "הומו" זה לא קללה, אז צאו מהסרט
ועדיין, הפוסט של שמיר לא מפתיע אותי. בחברה בה הקללה הפופולארית היא "יא הומו", כאשר מעיפים צעירים מביתם רק בשל נטיית המינית, כאשר עדיין לא ניתן לאמץ ילדים בארץ, כשצריך להילחם בבית המשפט כדי לקבל זכות לרשת את בת הזוג, כאשר טרנסג'נדרים עוברים מסכת השפלות ופגיעות במשרד הפנים, בשעה שלא מסדירים את חוק הפונדקאות כך שיכלול גם זוגות גאים ועלותו של ילד מאמירה עד 300,000 ₪ וכרוכה בנסיעות מסביב לעולם וכאשר רוצחים צעירים גאים במרכז שאמור להגן עליהם ועדיין לא מוצאים את הרוצח, כנראה שיש צורך בערוץ גאווה שיכתוב על כל זה.
שיעור 3: להט"בים לא "מנפנפים"
בדבריו תהה שמיר גם לשם מה הקהילה הגאה צריכה לנפנף בנטייתם המינית. עצוב היה לי לשמוע כי תחומי העניין שלי, הבעיות, הצרכים והתרבות שלי נתפסים בעיניו כנפנוף. מעבר לזה, שיום העצמאות מאחורינו ואם אז לא נפנפתי בשום דבר, אני לא מתכוון להתחיל עכשיו.
אמירתו של שמיר בעיקר הזכירה לי את האמירה השנתית שנשמעת לקראת מצעד הגאווה: מה אתם מנפנפים בגאווה? בשביל מה מצעד? השגתם כבר הכל!. חלק מסבירים יפה כי הם מקבלים הומואים ולסביות ואפילו חלק מחבריהם הטובים ביותר משחקים בנבחרת, רק "עדיף שתעשו את זה בבית, בשקט, בחושך".
שיעור 4: יש סיבה לגאווה
ערוץ הגאווה כמו מצעד הגאווה, כמו מסיבות של גייז והתרבות הגאה כמו כל דבר שמעלה על ראש שמחתנו את הגאווה, בא לעשות בדיוק את ההפך. הערוץ קם, בין היתר, כדי לתת צ'אנס לחברי הקהילה הגאה לבטא את עצמם, את מי שהם. ולא, לא רק בערוצי נישה קטנים. העידן הזה נגמר: כשחברות גדולות כמו וודקה וגוגל מפרסמות לקהילה הגאה, כשהנשיא אובמה וראש ממשלת בריטניה דויד קמרון נואמים בעד הומואים ולסביות, כשיותר ויותר מדינות בארה"ב מאפשרות לזוגות גאים להתחתן – אנחנו לא מתכוונים להישאר מאחור.
בדיוק לשם כך קם לו ערוץ שחוגג את הגאווה ומביא משלל הסיפורים, התמונות, הפרצופים והמורכבות של קהילה שת'כלס, אני גאה להיות חלק ממנה.
>> אני אוהב את הבן ההומו שלכם. למה אתם לא?
שיעור 5: מי שלא רצה אותנו מאחור, קיבל אותנו מקדימה
שנים התעללו בהומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. בחלקנו עדיין מתעללים: בבית, במקום העבודה, בבית ספר, ברחוב. שנים הגדירו אותנו סוטים, חולים. בגרמניה הנאצית ניסו לחסל הומואים בדיוק כמו שביקשו לחסל את היהודים – רק בשל מי שהיו. אמצעי התקשורת ציירו במשך השנים דמויות סטריאוטיפיות מעליבות ופוגעניות. במקרה הטוב הפכו את הגאה לבדיחה, במקרה הרע הגדירו אותו כמסוכן לציבור, כרעה חולה שמאיימת על הסדר החברתי.
ערוץ הגאווה קם מתוך מטרה לתת מענה לחברי הקהילה הגאה שאינם מוצאים את עצמם בערוצים אחרים. לאותם פרטים וקהילה שנמאס להם לחכות 364 ימים בשנה כדי לחגוג יום אחד של גאווה.
שיעור 6: הומוסקסואליות או טרנסג'נדריות אינה רק נטייה מינית או זהות מגדרית
בעידן בו כל קבוצה מקבלת ערוץ משלה, מין הראוי שיהיה מקום לקהילה, שעל פי כל המחקרים מונה בין 7 ל-14 אחוזים מהאוכלוסייה. שלא לדבר על חברים, קרובים, בני משפחה וסקרנים.
תפיסתם של אנשים, כי ערוץ הגאווה הנו ערוץ של נטייה מינית בלבד, יסודה בטעות ובבורות. הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים הם כבר מזמן לא רק נטייה מינית או זהות מגדרית. מדובר בתרבות, בשפה, בסלנג, במנהגים, דפוסי התנהגות, קודים, תחומי עניין משותפים, מטרות משותפות וצרכים שונים. לכך מתווספים אג'נדות ומאבקים משותפים, שלמרות מה שרבים חושבים, טרם הגיעו ליעדם.
כשם שיש לימודים הומו-לסביים, תיאוריות קוויריות, פסטיבלי קולנוע גאים, ארגונים להט"ביים, קבוצות גאות בפייסבוק, תיאטרון הומו-לסבי, מצעדי גאווה, נופש ותיירות ללסביות ולגייז, טיולים לטרנסג'נדרים, קבוצות של ביסקסואלים – מין הראוי שיהיה ערוץ תוכן שידווח על אותם אירועים, יגביר את המודעות לקשיי הקהילה, ייתן מענה לאנשים שמשוועים לתוכן שמדבר אליהם ועליהם בגובה העיניים.
לא עוד דיווח למטרות רייטינג על "הומו מחמד" שמתבל את העיתון בדף הפנימי בעמוד 12 בחלקו התחתון של העמוד, אלא כתבה ראשית ועניינית שמגיעה לקהל של גאים, גאות וגם של סטרייטים שאט אט נחשפים לקהילה הגאה.
שיעור 7: בשביל מה באמת ערוץ גאווה?
רק ערוץ שמתעסק באופן אקסקלוסיבי בהומוסקסואליות, לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות, יצליח עם הזמן לנפץ את הסטריאוטיפים. רק ערוץ גאווה שמדבר בגובה העיניים, ברגישות, שמקשיב לקהל הגאה ואכפת לו – יכול ליצור שינוי גם בתוך הקהילה. כמובן השינוי ייבחן לאורך זמן ויש עוד דרך ארוכה לפנינו, אבל למה לבאס?
שיעור 8: חיה ותן לחיות
שיעור 9: קצת היסטוריה
אז מה היה לנו עד עכשיו? העלנו על סדר היום נושאים חשובים ומהותיים לקהילה הגאה ולחברה הישראלית בכלל. נושאים שאילולא ערוץ המתמקד בתכנים של הקהילה הגאה, ספק אם היו מגיעים לאתר מרכזי.
עסקנו בעולמן של לסביות חרדיות, הבאנו ממכתבו של צעיר בן 14 שמספר על הקשיים שלו בהתמודדות עם נטייתו המינית, סיפורה של סבתא שרוצה שיתנו גם לבנה ההומו להיות אבא ודיווחנו על הומו שפוטר מעבודתו בעקבות נטייתו המינית.
ענינו על אינספור שאלות של הורים לילדים גאים, קראנו בשקיקה את טורה האישי של צעירה לסבית, הנעזרת בתרומת זרע בדרך להורות, התרגשנו מסיפורו של הומו ערבי שכבר לא חושש לדבר באומץ על חייו ובהומואים ולסביות שהחליטו לצאת מהארון בפייסבוק, עסקנו בעניין הפונדקאות והאפשרויות העומדות בפני זוגות גאים שרוצים להביא ילדים לעולם וחשפנו נשא HIV שהחליט בטור אישי וחושפני לצאת מהארון.
בין היתר, המלצנו על אתרים וחופשים להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים מסביב לעולם במדור תיירות ונופש גאה והבאנו מחיי הלילה הגאים בתל אביב ובפריפיה, בהם מסיבות ובילויים. כמו כן, על בסיס יומי עולים כתבות, חדשות ועדכונים אשר עוסקים בענייני הקהילה הגאה בארץ ובעולם.
הערוץ מצליח מדי יום לשבור סטריאוטיפים הקשורים לקהילה, מחדיר לפריים טיים הקיברנטי ולדיון הציבורי את הלהט"ב והופך אותה לטבעית ונגישה לכולם. כך, בין היתר, רבים למדו לראשונה כי הרבה לפני שהייתה מילת גנאי, "קוקסינל" הייתה זמרת צרפתייה שכבשה את ישראל בשנות השישים, הבינו קצת על השפה ההומואית והסלנג הגאה, התוודעו לכך שיש גברים הומואים גבריים ולמדו לראשונה מדוע בכלל אנחנו צועדים מדי שנה במצעד הגאווה.
בין היתר וכחלק מהתפתחותה של הקהילה הגאה, מעלה ערוץ הגאווה תכנים הומוריסטיים, קלילים שמבקשים לראשונה אולי לתת מענה לקהל הגאה, בשפה מוכרת ואישית, מבלי לפחד או להתבייש. מדורים כמו "הוט קיי טור", קומיקס גאה, פינת מערכונים גאים, הפקות אופנה גיי פרנדליות ועוד היד נטויה.
שיעור 10: צדק חברתי
כמות הפניות וההצעות מגופים רשמיים, מארגונים, מאנשים פרטיים, מצעירים ומצעירות, מוכיחה עד כמה ערוץ כזה היה חסר ועד כמה אנחנו עושים כאן משהו טוב. הימים בהם יכלו להעליב, לפגוע, לצחוק ולהשפיל אותנו, נגמרו. בכל פעם שיציקו לנו, יפטרו אותנו בגלל מי שאנחנו, יפגעו בנו בשל נטייתנו המינית, יזרקו הערה פוגעת, יזלזלו במי שאנחנו, נגיב.
מעטים האנשים שאינם חלק מקבוצת מיעוט: אם זה לא הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, אלו הן האימהות החד הוריות, הנכים, הסטודנטים, הלומי הקרב, עובדי הקבלן והעולים מאתיופיה. אם שפר מזלך והצלחת להילחץ מאותן קבוצות, סופך להיות זקן – ואז אתה באמת בקנטים.
ונחזור להתחלה: ערוץ הגאווה בעיקר מבקש לפזר את מסך הערפל ולהזכיר לכולם שמעבר למסך הבערות, המיעוט הבא יכול להיות אתה. אנחנו לא שווים פחות מאף אחד אחר. אנחנו כאן, אנחנו גאים, תתרגלו לזה.
שיעורי בית: להיכנס לערוץ הגאווה.