טור הדעה של גל אוחובסקי, שקרא ליו"ר מפלגת העבודה יצחק בוז'י הרצוג 'לפטור אותנו מהארון' ולדאוג שבכנסת הבאה לא יהיה ח"כ בארון בשורות מפלגת העבודה, לא הביא לסילוקו של הח"כ משורות המפלגה על ידי יו"ר המפלגה, שאף סירב להתייחס לדברים, אך גרם לחברים רבים במפלגתו של הח"כ להביע את דעתם בנושא.
"אדם רשאי לשמור על פרטיותו וזהותו המינית, ככה ההיגיון והשכל הישר מחייבים", אמר ח"כ נחמן שי, "אם הוא/היא ירצו להודיע משהו אחר, שונה מהמצב הגלוי אז בבקשה, אבל אני לא חושב שיש מקום ללחץ ציבורי או לכפייה ובעיניי זה לא פוגע בשום אופן במעמד הציבורי שלו/שלה. אני מכבד מאוד את גל ואת הקהילה ואני תרמתי ואתרום כדי לחזק את מעמדם הציבורי. יחד עם זאת, ההחלטה אם לצאת מהארון נתונה להחלטתם האישית של אותם האנשים. במדינה שמכבדת זכויות אני חושב שזכותו של אותו אדם לשמור על ענייניו האישיים. אתה לא יכול למשוך אדם בכוח בתוך הארון. הקהילה נהנית מתמיכה ציבורית גדולה ביותר ואני מאוד גאה על כך, אבל אני חושב שזה עניין פרטי אישי וזה זכותו/ה לשמור עליו כך".
חבר הכנסת שי אינו לבד. "אני חושב שאוחובסקי פועל פה באופן מאוד וולגרי ויותר טוב שיעסוק בענייני הקהילה ולא יחלק לאחרים ציונים על התנהלותם שלהם בעולם", אמר ח"כ מיקי רוזנטל, "אני חושב שהוא באמת הגזים הפעם. רוב הטענות שלו בעיניי הן חסרות שחר".
היו גם מי שהבינו במפלגת העבודה את טענותיו של אוחובסקי. מלבד יו"ר התא הגאה בעבודה, גם ח"כ בירן סבורה כי איש לא צריך להיות בארון אך מתנגדת לאופן שבו הדברים נאמרו. "אני חושבת שיש ממש בטענה של אוחובסקי אבל האופן שבו זה נאמר לא מאפשר לאף אדם סביר כמוני לעמוד לצדו במחלוקת הזאת ושזה אפילו גורם נזק לטענה המרכזית", הוסיפה ח"כ מיכל בירן, "גם אני חושבת שמוטב היה שאנשים לא יהיו בארון, אבל יש הבדל בין לשכנע ולהסביר בעדינות ובין לפעול בבריונות ובאיומים. המאבק על זכויות הקהילה הגאה הוא חלק ממאבק יותר רחב של זכויות אדם , של סובלנות ושל אמפתיה לזולת. הבריונות של אוחובסקי היא ההפך המוחלט מכל הערכים שאני מאמינה בהם. אומנם יש לזה ממדים פוליטיים אבל אסור לשכוח שעומדים מאחורי זה גם אנשים".
לא רק חברי מפלגת העבודה הגיבו לטור של אוחובסקי. מיקי גיצין, מנכ"ל ומייסד עמותת ישראל חופשית, ביקש מהקוראים להתייחס לנושא עצמו ולא לכותב הטור: "הבון טון בפייסבוק שלי בסופ"ש היה לכתוש את גל אוחובסקי ואת המאמר שלו באתר מאקו (על ה-ח"כ בארון). אאוטינג זו תופעה מכוערת וגל הוא לא האדם הכי אלגנטי במדינת ישראל, אבל בעידן בו כולכם מדברים על כך שהאישי הוא הפוליטי ועל חשיבות הייצוג ראוי שנתייחס קצת יותר ברצינות להבדלים בין אדם פרטי לנבחר ציבור. כשנבחר ציבור מסתיר את זהותו המינית ואת השתייכותו לאחת הקהילות המוחלשות בישראל הוא אומר אמירה פוליטית קשה ולא משנה מה הסיבה שמובילה אותו לכך".
נדב בורנשטיין, הומו מנחה התוכנית "חי בלילה", כתב בעמוד הפייסבוק של התכנית: "אני לא מכיר את חבר/ת הכנסת בארון. ולא יודע למה הוא/היא בארון. אבל יש הבדל בין לצאת מהארון מול החברים כשאינך נבחר/ת ציבור, לבין לצאת מול כל המדינה כשאת/ה הופך/ת לאישיות ציבורית. צריך להיות מוכנים לזה. ולהגיד ליו״ר המפלגה - או שתכריח את האישיות לצאת מהארון או שתדיח אותה - זה לא מוסרי, בעיניי, לא דמוקרטי (וגם לא ממש אפשרי טכנית, אם האישיות תתמודד ותיבחר - אין אפשר ליו״ר המפלגה להגיד - את לא תהיי ח״כית שלי, כי את אישיות בארון).
"אני לא מכיר את חבר/ת הכנסת בארון. ולא יודע למה הוא/היא בארון - אבל אני כן מסכים עם דבר אחד. אם השיקול היחידי שלו/ה הוא פגיעה אלקטורלית; אם כל החברים, ההורים, המכרים יודעים; אם האישיות שלמה עם עצמה והסיבה היחידה שלה להישאר בארון היא חשש מהפסד מנדטים - זה מקומם. לזה אין תירוץ. אישיות כזאת לא ראויה לאמון הציבור, כי היא עצמה לא נותנת אמון בציבור - שירצה בה גם לאחר שיידע את נטיותיה המיניות. ובזה יש מסר מסוכן".
גם באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" התייחסו לסערה שנוצרה, שם כתב ד"ר יובל דרור כי "אלימות באה בצורות רבות ושונות. אחת מהן הודגמה על-ידי גל אוחובסקי, אולי הבריון הגדול ביותר בקהילה ההומו-לסבית בישראל. אוחובסקי שואב את כוחו מכך שחרף העובדה שהוא כותב בצורה אלימה, כותבים אחרים מהססים להתייצב מולו".
אושיית הרשת עמיר שיבי התייחס אף הוא בדרכו המיוחדת והמשעשעת לסוגיה, והעלה שורה של ממים הממחישים את דעתו על מעשיו של אוחובסקי.