>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
זאת הייתה התגשמות חלום. לא, זה היה הרבה יותר מזה – כי בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי כזאת הצלחה למצעד הגאווה והסובלנות הראשון אצלי בבית, באשדוד. האופוריה שנכנסנו בה לאחר מכן, אני ושאר המארגנות והמארגנים, היא משהו שלא ניתן לתאר במילים. הטלפונים המפרגנים שקיבלנו, אפילו מהתל אביבים, המורגלים באירועים המוניים הרבה יותר, רק מאשררים את ההצלחה המסחררת של המצעד הראשון בתולדות ישראל שיזם וארגן הנוער הגאה. וואו, עשינו היסטוריה. אשכרה עשינו היסטוריה.
אחרי ההכנות של הבוקר, אני לוקח מונית הביתה, להתקלח, להתגלח ולהתארגן להנחיית המצעד. בדרך חזרה, כשאני עם הדגל, אומרת לי מישהי: "אתה תתאכזב, יש חמישה איש שם". חשבתי שאני מקבל התקף לב במקום. אחרי דקה שיחה איתה, התברר לי שהיא שלחה את חבריה לגן העיר, איזור של בתי קפה מול העירייה, במקום לפארק הסיטי הענקי – שם חיכו כ-600 איש.
מאוחר יותר התברר לנו שעם התחלת הצעידה הצטרפו עוד כ-500 צועדות וצועדים, חלקם סטרייטים שצפו במצעד והצטרפו באופן ספונטני אל המפגן הצבעוני של גאווה וסובלנות. וואו! 1,100 צועדים במצעד ראשון! עשינו את זה – עברנו את רף אלף הצועדים שהצבנו לעצמנו.
באמצע המצעד הספקתי להתעלף, אחרי שכמו דביל לא שמרתי על עצמי בשמש. ביקור קצרצר באמבולנס לקבלת נוזלים בעירוי – ומשם המשכתי כמו אישה חזקה אל מסיבת האפטר גאווה בחוף, שארגן לנו הפאב החברתי "זה", התומך ביוזמות חברתיות באשדוד, כאשר על העמדה לא אחר מאשר די.ג'יי דניאל מריומה.
תודה לכל מי שתרמו להצלחת המצעד – ובעיקר לנערות ולנערים שיזמו אותו. עכשיו מסתכלים קדימה: אל בניית הסצנה הגאה בעיר הנמל הראשית של המדינה!
נתראה ביום חמישי אצל אחותנו הדרומית, באר שבע – וביום שישי בחדרה!