> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשבוע שעבר פסק בג"ץ כי בחלק מהמקרים בהם זוגות מאותו המין מביאים את ילדיהם לעולם באמצעות פונדקאות בחו"ל, הם יוכלו להירשם בישראל כשני אבות באופן אוטומטי, ללא צורך בהליך שיפוטי. פסק הדין מעורר שאלות מעשיות רבות, שעל חלקן ננסה להשיב:
מי יהנה מפסק הדין?
מפסק הדין יכולים להנות זוגות שילדיהם נולדו באמצעות הליך פונדקאות בחוץ לארץ, ובמדינה הזרה הם קיבלו מסמכים רשמיים בהם שניהם רשומים כאבות (תעודת לידה וצו של בית המשפט בחו"ל). אבות אלה יוכלו להירשם בישראל כשני אבות, מתוקף המסמכים הזרים ללא צורך בהליך משפטי נוסף בארץ. לעומת זאת, אבות שאין בידיהם מסמך רשמי מחו"ל שקובע ששניהם אבות, עדיין יאלצו לעבור הליך שיפוטי (צו אימוץ או צו הורות) לשם הכרה במעמד האב הלא ביולוגי.
מה עוד צריך לעשות כדי להסדיר את הרישום בישראל?
כדי שהילדים שנולדו בחו"ל יקבלו מעמד בארץ וירשמו אצל שני הוריהם, יש להוכיח תחילה שאחד מבני הזוג הינו האב הגנטי. הוכחה כזו ניתן להציג באמצעות בדיקת רקמות שנערכה בישראל או באמצעות ראיות מהימנות אחרות כגון: תצהיר הרופא המטפל בחו"ל, ואולי אף בדיקת רקמות שנעשתה במכון מהימן בחו"ל.
חשוב לציין כי באותו פסק דין בית המשפט דחה עתירה של זוג אבות אשר סרבו לערוך בדיקת רקמות וסירבו לחשוף מי מהם האב הגנטי. בית המשפט קבע כי בירור זהות ההורה הגנטי מהווה תנאי למתן המעמד לילד בישראל ולביצוע הרישום של שני ההורים במרשם האוכלוסין.
האם פסק הדין מסייע גם לזוג הורים שרק אחד מהם רשום במסמכים הזרים?
כן. בפסק הדין קבע בג"ץ כי יש להקל על כל ההורים שערכו הליכי פונדקאות בחו"ל, וליעל את הליך ההכרה בהורה הלא גנטי. בין ההקלות שנקבעו – הסתפקות בצו הורות פסיקתי במקום צו אימוץ, האפשרות להתחיל בהליכי ההכרה בהורה הלא גנטי מיד לאחר הלידה, ואף לפני הלידה. בית המשפט העלה ספק אם במסגרת ההליכים בישראל הכרחי לקבל תסקיר של עובד/ת סוציאלי/ת, והעלה את האפשרות כי ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים למתן הצווים המשפטיים יערכו עוד לפני הלידה, על מנת שהצו ינתן מוקדם ככל הניתן.
מה בעצם נותן הרישום להורה הלא-הגנטי? האם הרישום מבטיח את מעמדו ההורי?
למרות שפסק הדין מאפשר רישום מלא של שני האבות במרשם האוכלוסין, השופטת נאור המליצה לאבות שלא להסתפק ברישום של ההורה הלא גנטי, אלא להסדיר את מעמדו ההורי באמצעות צו שיפוטי (צו אימוץ או צו הורות). השופטת ציינה כי רק צווים שיפוטיים יביאו להכרה מלאה בהורה הלא גנטי כלפי הילדים, ויבטיחו את זכויותיו. במקרים בהם האבות יסתפקו ברישום בלבד, מעמד ההורה הלא גנטי עלול להיות בספק במיוחד אם בעתיד יתעוררו סכסוכים בין בני המשפחה. למשל, סכסוכי ירושה, או סכסוכים בעת פרידה בהקשר למשמורת או מזונות.
המידע במאמר זה הינו כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
עו"ד מיכל עדן ועו"ד עירא הדר, בעלות משרד המתמחה בזכויות הקהילה הגאה