>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
פעם בשנה נזכר עם ישראל כמה מסוכנת היא שנאת חינם. אישי ציבור, שרק אתמול הסיתו נגד כל מי שאינו מאמין בדרכם, מתראיינים בתשעה באב בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט ומדברים גבוהה גבוהה נגד שנאת חינם. אם יש קהילה שסבלה וסובלת משנאת חינם, הרי שמדובר בקהילה הגאה. בכתבה זו ננסה להתחקות אחרי סוגים שונים של שנאה בארץ ובעולם: שנאה בשם הדת, שנאה בשם המוסר, שנאה לשם שנאה.
>> ירושלים גאה להציג: שנאת חינם בעיר הקודש
שנאה פוליטית: אישי ציבור נגד הומואים
אנסטסיה מיכאלי היא דוגמה להומופוביה מתונה, לשנאה כלפי ההומוסקסואליוּת, שאינה מגיעה לכדי שנאה להומואים (או לפחות אינה מתבטאת בכך). מי שבכל זאת מככבים בהבעת שנאה ללא סייג את שנאתם להומואים הם ללא ספק חברי סיעת ש"ס.
השר לשעבר והאסיר המשוחרר שלמה בניזרי היה מי שהוביל את מסע הצלב נגד ייצוגה של דנה אינטרנשיונל בתחרות הזמר של האירוויזיון. כשהוא מתעקש לקרוא לה בשם "ירון כהן" ולדבר עליה בלשון זכר, הוא משווה אותה ל"מיסטר חתולה" ומוחה על "גודל הבושה". שנים לאחר מכן הוא מאשים את ההומואים ברעידות אדמה.
חבריו לסיעה, השר אלי ישי וח"כ נסים זאב, מצהירים ללא בושה: "הומואים הם אנשים חולים", "יש להם מום", "סוטים" ועוד שלל התבטאויות.
שנאה בשם הדת: ההומואים "מאחדים" בין יהודים, נוצרים ומוסלמים
הרב עובדיה יוסף, שאתמול הסית נגד קהילת הלהט"ב וקרא להם: "אנשים רשעים", יסביר היום כמה חשוב שלא לשנוא. גם עמיתיו, הספרדים והאשכנזים, מסיתים כל השנה נגד הומואים. אך בפרוש תשעה באב עלינו, הם מזכירים לכולם ששנאה היא "אינה דרכה של תורה. דרכיה דרכי נועם ונתיבותיה שלום".
גם באיסלאם לא חסרים אנשי דת שבשם האמונה קוראים להרוג הומואים. באיראן ובסעודיה מוציאים הומואים להורג. באינדונזיה מכניסים אותם ל"מוסדות גמילה". בישראל קורא השייח' ראאד סלאח להילחם בתופעה "המרגיזה את אלוהים".
וללא ספק, הכוכבים הגדולים ביותר של השנאה בעולם הם הכמרים הנוצרים. החל מהאפיפיור, שמזהיר כי נישואים בין בני אותו מין הם "איום על עתיד האנושות"; המטיף פרד פלפס שקרא לעבר אמו של מת'יו שפרד כי בנה "נרקב בגהנום", ומפגין חדשות לבקרים בקוראו: "אלוהים שונא מתרוממים"; וכלה בצ'ארלס וורלי, שקורא לכלוא את ההומואים במחנות ריכוז, במטרה להביא להכחדתם:
שנאה בשם המוסר: הצביעות המוחה על "ההחצנה המינית"
"אין לי בעיה עם הומואים" הוא פתיח של משפט הומופובי, המבקש להסתיר שנאה חבויה, שהשונאים מבקשים להסתיר. אחריו תבוא המילה "אבל" או צירוף המילים "כל עוד הם לא מפריעים לאף אחד אחר", כאילו שאנחנו צריכים ללכת על בהונות ולשים לב שלא נרגיז את השמרנים והשונאים.
דוגמה קלאסית היא האופן שבו הגיבו אברי גלעד ושות' לפרסומת שבה מיקי בוגנים מתלהב: "איזה גוף... תאורה" ואומר: "גם בשישים ותשעה אני מוכן". לא שמענו אותם כאשר ילדים נחשפו לשדיה של תפוזינה מבעד לגופיה לבנה רטובה או כאשר יהודה לוי תקף מינית את יעל בר זוהר בפרסומת לג'ינס בשעת צהרים מוקדמת.
אז אין כאן שנאה להומואים. אבל חוסר השנאה הזאת מותנה: אל תהיו מוחצנים, ואת הפגנת המיניות תשאירו לבנות שופעות שחושפות טפח וטפחיים.
>> שנאה באמריקה: התעללו באישה לסבית וניסו לרצוח אותה
שנאה מגיל צעיר: "ומשה ההומו, ומשה ההומו ומשה הבן זונה"
השם משה להמחשה בלבד. מדובר באחד השירים הנפוצים בכדורגל. בין הקללות הנפוצות, החל מהגן ומהיסודי ובמנות גדושות יותר בחטיבה ובתיכון: "יא הומו", "יא XXX בתחת" וגם הכינוי "מוצץ" שהושאל מהשפה האנגלית.
ואם התלמיד הנרדף מחוץ לארון, הרי שבבתי ספר רבים אנחנו שומעים על מורים המאשימים דווקא את הקורבן, בפשע ההחצנה כמובן. גם מורים ומורות עדיין מביעים שנאה להומואים, ולא עושים להם דבר.
שנאה בתוכנו: היזהרו משנאת דתיים וחרדים
אם יש משהו שדווקא בתשעה באב עלינו להיזהר ממנו הוא שנאה נגדית. יותר מדי אנשים במדינה בכלל ובקהילת הלהט"ב בפרט חשים שנאה כלפי חרדים ודתיים או לפחות כלפי "הרוב". הלוא כך מתחילה גזענות: "לא כולם חראות, רק הרוב".
מי שיידע להפריד בין אישי הציבור המטיפים לשנאה ושטנה לבין הציבור אותו הם מייצגים, ימצא שרבים מהדתיים והחרדים לא שונאים הומואים. הם אולי לא תומכים בתנועת המחאה הגאה, אבל הם לא יתנהגו אליכם בגסות או יחושו שנאה.
אם יש משהו שמלמדים בבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות: אל תסתכלו על מתנגדינו ושונאינו כעל "אויבים", אלא כעל "בעלי הדעה האחרת". לא נגיב להם בשנאה, אלא בנחישות ובמסר של: "אתה רוצה לשנוא – תשנא. אתה לא חייב לאהוב אותי. אבל אנחנו מציבים בפניך עובדה: אנחנו כאן, כדי להישאר".
הסרטון הבא מטריד. לצד הומופוביה מעוררת גועל, אנחנו שומעים גם דברי שנאה נגד חרדים. שבוע לפני מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, אנחנו מבקשים לקרוא לכולם: אהבת חינם!