כבר הרבה שנים שתל אביב היא הבירה הלא רשמית של הקהילה הגאה בישראל, עכשיו אפשר להגיד בוודאות: תושבי תל אביב מפגינים עמדות פרו-להט"ביות מובהקות, כך עולה מהסקר השנתי לזכויות הלהט"ב לשנת 2014 שמתפרסם עכשיו ביוזמת סגנית ראש עיריית תל אביב מהרטה ברוך רון (מרצ).
67% מתושבי תל אביב תומכים בנישואים בין בני אותו מין לעומת 25% שמתנגדים. מעניין לגלות כי בקרב נשים אחוזי התמיכה גבוהים יותר מאשר בקרב הגברים. הנתונים דומים לנתונים שעלו במספר סקרים שנערכו בשנים האחרונות כדי לבחון את עמדות הציבור באשר לנישואים אזרחיים וכפי הנראה המאבק לנישואים יהיה אחד המרכזיים שתנהל הקהילה הגאה בכנסת ה-20. "תל אביב היא עיר פתוחה ומובילה הודות למדיניות שמוביל ראש העיר רון חולדאי", מסבירה ברוך רון, "ובמיוחד בנושאי קהילת הלהט"ב".
הסקר שערך מכון המחקר מאגר מוחות בניהול ובפיקוח פרופ' יצחק כץ, פרופ' ברוך מבורך וד"ר אמיר הורקין בסיוע אגודת הלהט"ב הקיף 413 משיבים מעל גיל 18, תושבי תל אביב יפו המייצגים את כל חתכי האוכלוסייה ובהם חרדים, דתיים, חילוניים, ערבים ועולים. באופן מעניין רק 47% מהנשאלים בתל אביב-יפו מכירים להט"ב בסביבתם הקרובה (בני משפחה וחברים) לעומת 52% שטענו כי אין בקרב משפחתם וחבריהם אפילו להט"ב אחד.
תא משפחתי גאה? 38% סבורים שזה פוגע בילד
38% מהנשאלים סבורים כי גידול ילד בתא משפחתי חד מיני פוגע בילד (לעומת 49% שסבורים אחרת) אבל בו בעת 68% מהנשאלים סבורים כי יש לאפשר לזוגות של הומואים להביא לעולם ילדים באמצעות פונדקאות לעומת 20% בלבד שמתנגדים לכך.
5% מהנשאלים הצהירו כי במידה וילדם יהיה באותו גן עם ילד להורים גאים, הם יוציאו את ילדם מהגן. 2% ישקלו להוציא את ילדם מהגן ן-9% השיבו כי הדבר "לא לרוחם" אך לא יוציאו את ילדיהם מהגן. הרוב המכריע, 82% לא רואים בכך כל בעיה.
לעומת זאת, כשמגיעים לגיל ההתבגרות, העמדות הופכות שמרניות יותר. 7% יאסרו על ילדיהם המתבגרים להיפגש עם חבר/ה קרוב/ה מחוץ לארון, 10% יזהירו את ילדיהם מפני קשר עם חברים הומואים ולסביות ו-17% הצהירו כי "יפקחו עין גם אם לא יגידו דבר". 62% מהנשאלים השיבו כי לא יתייחסו לחברים גאים של ילדיהם בצורה שונה.
ח"כ בארון? 52% סבורים שעליו לצאת
אחד הנושאים שהעסיקו את הקהילה בתקופה האחרונה היה כמובן פרשת הח"כ בארון. ובכן, רגע לפני שהוא מתמודד בפריימריז, אולי הוא ישמח לשמוע ש-69% מבעלי הדעה בסקר חושבים כי על נבחרי ציבור גאים לצאת מהארון לעומת 31% שסבורים אחרת. בקרב כלל הנשאלים היו אחוזי התמיכה ביציאה מהארון עמד על 52% לעומת 23% שהצהירו נגד.
עוד בשורה משמחת לאותו ח"כ היא שאפשר לצאת מהארון בלב שקט. רק 9% מהציבור אומרים כי אם ילדיהם ייצאו מהארון הם יסרבו לקבל זאת. 33% הצהירו כי למרות הקושי הם יתגברו על כך ו-48% הצהירו כי יקבלו את ילדיהם כפי שהם.
אבל הקהילה הטרנסג'נדרית סובלת מיחס פחות אוהד. 23% מההורים לא ישלימו בשום אופן עם ילד טרנסג'נדר, 36% יתגברו למרות הקושי ורק 24% יקבלו את ילדיהם כפי שהם.
תל אביב, כך סבורים, היא העיר שבה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של להט"בים בישראל. באופן לא מפתיע 90% מהנשאלים מצהירים כי יסכימו להעסיק עובדים להט"בים, מה שכן מפתיע הוא 9% שדווקא יסרבו.
77% מתושבי תל אביב מצהירים כי יסכימו להשכיר דירה ללהט"בים, 7% ישכירו להומואים ולסביות אבל לא לטרנסג'נדרים ו-10% יסרבו באופן גורף להשכיר את דירתם לקהילה הגאה.
אבל המצב מחמיר כשמדובר בשותפים לדירה. 48% בלבד מוכנים לגור עם להט"בים כשותפים לדירה ו-30% מסרבים באופן גורף לשותפים גאים. 3% מסרבים לחלוק דירה רק אם מדובר בהומו ו-4% מסרבים לחלוק דירה רק אם מדובר בטרנסג'נדר.
"אחד מכל עשרה משכירי דירה זה הרבה, מצד שני הנתונים האחרים מעודדים", מוסיפה ברוך רון. "לצערי, אין לנו כלים כעירייה לסנקציות מול אותם משכירים שלא מוכנים להשכיר לגייז או ליוצאי אתיופיה למשל. עדיין יש בחברה גזענות ואפליה".
בסך הכול ניתן להסיק מהסקר כי מצבה של הקהילה הגאה בתל אביב לא רע, אך הדרך עוד ארוכה. אולי כדאי לשים לב לנתונים שמתחבאים בסוף הסקר, 32% מהציבור נתקל בשנה החולפת בשימוש במילים "הומו" או "קוקסינל" כקללה או גידוף, ומוטב לזכור כי תושבי תל אביב חיים בעיר שמעודדת את התרבות הגאה, עיר שבה נתלים דגלי גאווה ברחובות ובאופן תדיר ניתן לראות בני זוג מאותו מין הולכים יד ביד ברחוב. לא מופרך להניח שבערים אחרות סקר דומה היה מעלה תוצאות שונות לחלוטין.
"למדתי מהסקר שיש פתיחות", מסכמת ברוך רון, "אבל עדיין ישנם קשיים איתם נתקלת הקהילה הטרנסג'נדרית, למשל. כמי שממונה על השירותים החברתיים אנחנו נדע לשים את הדגשים במקומות הנכונים, בלשכות הרווחה, בטיפות חלב ובמקומות נוספים, כדי לראות איפה אנחנו מקובעים ואיפה אפשר לתת שירות מותאם יותר לקהילה".
ומילה על פרישת ניצן הורוביץ?
"חבל שניצן הורוביץ פרש, הוא היה יכול להיות שר תרבות מצוין. יש לי תחושה שזו לא המילה האחרונה, ונזכה עוד ליהנות מתרומתו".