בנות זוג החיות יחד מזה 3 שנים ומנהלות משק בית משותף, החליטו להביא ילד לעולם, כשאחת מהן נשאה את ההיריון. לאחר שנולד להן הילד, פנו השתיים לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על מנת להסדיר את ההורות, כך שהאם שלא נשאה את ההיריון תיחשב גם היא אמו של הילד על פי חוק. המדינה דרשה מהן לעבור תסקיר, הליך שבו נבחנת מסוגלותו של האדם לשמש כהורה.
השתיים התנגדו וביקשו צו הורות ללא עריכת תסקיר, בטענה כי עריכת תסקיר על מנת לקבל צו הורות יהווה אפליה וכי הדבר מנוגד לעמדת המדינה, שכבר הבהירה כי ב-95 אחוז מהמקרים איננה דורשת תסקיר כתנאי לקבלת צו הורות.
המדינה התנגדה לבקשת בנות הזוג ודרשה מהן להביא הוכחות לקשר הזוגי ביניהן. בתגובה טענו בנות הזוג באמצעות עו"ד איריס שינפלד בפני בית המשפט כי "מדובר בדרישה מקוממת ומשפילה שיש בה משום אפליה. כפי שלא יעלה על הדעת לשאול גבר שנרשם כבר בבית החולים כאב היילוד על טיב הקשר הזוגי שלו עם היולדת או משכו, כך לא ייתכן להערים קשיים מיותרים וחסרי שחר על בנות הזוג ולהסתפק בהצהרותיהן כפי שהובאו בבקשתן".
למרות טענות אלו, דחה בית המשפט את בקשת בנות הזוג וקיבל את טענת המדינה, לפיה קשר זוגי של 3 שנים הינו קשר קצר שנים. "מדובר בזוגיות שהינה, כך על פי הנטען קצרת שנים. לא נפרשו בפניי טענות עובדתיות שיש בכוחן להסיט את המהלך המשפטי מדרך המלך של עריכת תסקיר, לשביל צדדי המייתר זאת. אף מצאתי טעם בטענת המשיב כי המבקשות לא צרפו כל מסמך המלמד על חיים משותפים כדוגמת הסכם הורות, הסכם חיים משותפים, תמונות משותפות ואף לא חשבונות חשמל וארנונה וכדומה".
>> אנחנו יכולים לדעת עם כמה גברים שכבת
>> "הטיפול הגדיל את איבר המין שלי ב-5 ס"מ"
עו"ד איריס שינפלד, מומחית בדיני משפחה, שייצגה את בנות הזוג: "הדרישה לבדוק זוגיות של שתי נשים שהחליטו להביא יחדיו ילד לעולם, לא רק שהיא דרישה מפלה ומתנשאת המתייחסת להורות שאינה גנטית כנחותה, אלא שהיא דרישה שאין לה מקום, קל וחומר כאשר היום בתי המשפט מכירים בהורות של שתי אימהות כבר בשלב ההיריון. מה גם שהתסקירים להורים בני אותו מין ממליצים באופן גורף על הכרה בהורות. לא ייתכן שהמדינה תמשיך להתעקש על עריכתם, המהווה אפליה והשפלה, תוך בזבוז משאבים של המשפחות והמערכת כולה רק כדי לקבוע את המובן מאליו".
בעקבות ההחלטה, ערערו השתיים לבית המשפט המחוזי.