"אני בארון, ואם מישהו יראה אותי אני אצטרך לתת הסברים למה באתי להיבדק ל-HIV", מסביר מסביר א', צעיר ערבי מהצפון וסטודנט לרפואה בתל אביב שנמנע עד כה מללכת לבדיקה בגן מאיר בתל אביב, מעוז הקהילה הלהט"בית. "עד עכשיו לא היו לי אופציות, למרכז הגאה אני לא אלך כדי שלא יראו אותי; לקופת חולים בכפר שלי אני בטח לא אלך כי כולם יזהו אותי; ולבית חולים אני לא אלך מחשש שאפגוש שם מישהו שאני מכיר מהלימודים".
א' אינו היחיד. עבור רבים בדיקת HIV היא עניין שבשגרה, ויעיד על כך התור במרכז הגאה בגן מאיר. מדי רביעי בערב מגיעים נציגי בלה דואגת (הוועד למלחמה באיידס) ומרפאת לוינסקי לערוך בדיקות HIV ומחלות מין בחינם. אבל בעוד ההמלצה הרפואית היא להיבדק אחת לחצי שנה לגבר המקיים יחסים עם גברים, רבים חוששים לעשות זאת ומחפשים מקום הרחק מ"הבירה הלהט"בית". לשם כך הקים לאחרונה הוועד למלחמה באיידס מוקד נוסף בשכונת פלורנטין.
"גילוי מוקדם של הדבקה ב-HIV מציל חיים, מונע סיבוכים עתידיים ומונע הדבקות מיותרות בקהילה", אומר אדיר ינקו, רכז 'בלה דואגת', זרוע ההסברה והמניעה בקהילה הגאה של הוועד למלחמה באיידס, "אנחנו שואפים להגיע לגברים בארון ולגברים שאינם עושים את הבדיקה בשל החשש להגיע למקום המזוהה עם הקהילה. בין אם אתה הומו תל אביבי מחוץ לארון או גבר הנשוי לאישה ומקיים יחסי מין עם גברים – כולנו חשופים להדבקה ב-HIV ולכן על כולנו להיבדק".
"זה היה הרעיון מאחורי הקמת מוקד הבדיקות בפלורנטין. הבנו שיש קבוצה שאליה אנחנו לא מגיעים, של גייז ובי-סקסואלים המחפשים מקום אינטימי אשר אינו מזוהה בהכרח עם הקהילה".
בשיתוף פעולה עם המחלקה לשחפת ואיידס של משרד הבריאות ומרפאת לוינסקי, ובעזרתה של עיריית תל אביב-יפו וחבר מועצת העירייה יניב ויצמן שנרתם לפרויקט, נפתח המרכז החדש בלב שכונת פלורנטין, אותה שכונה ידועה שהכניסה את הקהילה הגאה למיינסטרים, והיום היא הסוהו הגאה של תל אביב. בשקט, בלי מיתוג, פרסום או שלטים, על מנת שכל אחד ירגיש בנוח להגיע אליו.
אנונימיות מלאה בלב הסוהו הגאה
"הבחירה בפלורנטין היא טבעית", מסביר ינקו, "מצד אחד זה מחוץ למרכז העיר ומצד שני בלב ריכוז גבוה של חברים מהקהילה הגאה".
כדי להבין כמה קל, נוח ואינטימי לעשות בדיקה במרכז החדש, הגעתי ביום ראשון לפלורנטין 43. שלט מודפס על דף מדפסת, שנבלע בין שאר השלטים שעל הקיר, הצליח להבהיר לי שהבדיקות מתבצעות בקומה הראשונה, בלי להסגיר את מטרת בואי או להלחיץ יותר מדי.
עליתי לקומה הראשונה ומצאתי שם כניסה למרכז לקשיש. לרגע הייתי בטוח שטעיתי במקום, אבל המוזיקה הצעירה יחסית שבקעה מהחדר גרמה לי להיכנס.
הגעתי למקום הנכון. המרכז אכן פועל בתוך אולם המשמש במהלך היום כמרכז לקשיש. תמונות הקשישים על הקירות והפוסטרים של הפעילויות התמימות כבר מרגיעות את האווירה ואת הלחץ. המפגש עם היועץ התחיל במספר שאלות פשוטות על הסיבות שהביאו אותי להיבדק, ומילוי טופס קצר ואנונימי תוך הסבר על סוגי הבדיקות הקיימות – בדיקה רגילה או בדיקה מהירה. לאחר מכן עברתי לאחות שלקחה דם תוך הסבר קצר על הבדיקה עצמה ועל האפשרויות לקבלת התוצאות, כי "הכי טוב לדעת", כפי שאומר הקמפיין של הוועד למלחמה באיידס.
וזהו. תוך כמה דקות אני שוב בחוץ, במרכז הרחוב ההומה, מסתכל על העוברים ושבים, ונזכר שוב שאני באמצע פלורנטין, מוקף בהומואים תל אביבים צעירים שיכולים גם הם ליהנות מהנגישות של מרכז הבדיקות החדש, ולעשות בדיקה בדרך למכולת.
מרכז הבדיקות – פלורנטין 43, קומה ראשונה. יום ראשון 19:00-21:30.
לבדיקות מהירות יש להגיע עד השעה 20:45.