אזורי קרוזינג הם לא אזורים תמימים במיוחד, אבל גם המבקרים בהם אמורים לדעת את משמעות המילה "לא". רועי (שם בדוי, 28), מתמודד נפש דתי בארון, שחי לבדו ונמצא בקשר רופף עם משפחתו, סיפר ל-mako כי לפני שנה הגיע לאתר קרוזינג מוכר היטב, שם פגש בגבר שניסה לשכנע אותו פעם אחר פעם לשכב איתו, למרות סירובו המתמשך.
רועי מספר כי הגבר שלח ידיים, נגע בו בצורה לא הולמת ואגרסיבית ודיבר רבות על איבר מינו, גם לאחר שהבהיר כי הוא אינו מעוניין בכך. "זה לא התאים והוא המשיך וניסה", מתאר רועי. "הוא ניסה למשוך את הידיים שלי לאיבר המין שלו וגם הוציא את שלו בפניי. הוא ניסה במשך 20 דקות, עד שהלכתי משם. פחדתי להסתכל אם הוא מאחורי". כשההטרדות לא פסקו, הוא החליט לעזוב את המקום, וכשחזר לשם אחרי חצי שעה, ראה את הגבר שוכב עם גבר אחר. אבל גם אז, רועי טוען, ניסה הגבר לשכנע אותו להצטרף.
חודשים לפני כן, החל רועי תהליך מול משרד הבריאות, עבור קליטתו בעמותת אנוש, הפועלת למען רווחת וזכויות מתמודדי הנפש ומעסיקה מאות אנשי מקצוע ברחבי הארץ. זמן לא רב אחרי התקרית, בקשתו אושרה וכשהגיע לסניף העמותה בה הוצב, גילה כי אחד העובדים הסוציאלים במקום, עובד ותיק אשר אחראי בין היתר על מפגשים עם חוסים וחניכים חדשים, הוא הגבר שהטריד אותו מינית.
לטענת רועי, הוא הביע את סלידתו ממעשיו של העובד בשיחה עמו באפליקציית דייטינג, במהלכה הודה העובד כי הוא מודע להתנהגותו המטרידה וכי "ילך לטיפול". לאחר התלבטות ארוכה, שבסופה הבין כי תהיה משמעות הדבר יציאה מהארון, החליט רועי להציף את האירוע מול גורמים בעמותה.
לאחר התייעצות עם שתי עובדות בעמותה, אשר עובדות לצידו של העובד הסוציאלי, הוסבר לרועי כי יוכל להגיש תלונה במשטרה או להגיש בקשה רשמית לבירור המקרה בעמותה, לצד הבטחה כי העניין יטופל. בשל מצבו הנפשי הרגיש, חשש מחשיפה או הליך משפיל, רועי מעולם לא התכוון להגיש תלונה במשטרה. יותר מכך, הוא עצמו ביקש כי עבודתו של העו"ס לא תפגע, אך ציפה לבירור המקרה, בהתחשב בעובדה שאותו אדם עוסק בעבודה מול אוכלוסיה רגישה.
"החלטתי לספר לעובדת הסוציאלית שלי באנוש, ובעידוד שלה ושל עובדת נוספת השתכנעתי להגיש תלונה פנימית. הם הבטיחו שיטפלו בזה ושיעשו בירור", סיפר רועי ל-mako. "אני בארון עמוק והיה לי קשה לספר את כל מה שקרה עם כל הפרטים, אבל הייתי בטוח שיטפלו בזה כמו שהבטיחו לי. בינתיים, עברו חודשים והם דאגו שלא אפגש עם העובד. הרבה פעמים גם נמנעתי להגיע למקום ולקבל טיפול כי חששתי שאני אפגוש אותו".
במשך חודשים, רועי התחבט, עד שלבסוף הגיש תלונה רשמית במשרדה של מנהלת משאבי האנוש של העמותה במרץ 2021. "שמעתי שבסוף השנה שעברה מנהלת משאבי אנוש הסבירה לעובד שיש נגדו איזו תלונה על הטרדה מינית, אבל לא הסבירו לו בדיוק מה קרה ורק רמזו לו להפסיק עם ההתנהגות הזאת", טוען רועי. "אני לא אפנה למשטרה כי זה דורש ממני כוחות נפשיים שאין לי. אם באנוש לא טיפלו בזה, למה ללכת להתלונן, לספר את כל מה שקרה. במשטרה ירצו עדים וישאלו המון שאלות, ואז הכל יהיה מתועד במשטרה, כולל זה שאני הומו. אני לא רוצה את זה".
לפני כשבועיים, כמעט חצי שנה אחרי הגשת התלונה הרשמית, הודיעה מנהלת הסניף של עמותת אנוש לרועי כי לא ימשיכו לטפל במקרה. רועי הרגיש נטוש וכי לא נעשה דבר לבירור המקרה, לכן החליט לעזוב את העמותה, למרות שהוא זקוק נואשות לטיפול נפשי.
"עם פניית מקבל השירות, בוצעה בדיקה על ידי הגורם המוסמך", נמסר ל-mako מהעמותה בתגובה המובאת במלואה בסוף הכתבה. "האירוע הנטען אירע קודם לתחילת קבלת השירותים ובנסיבות שאינן קשורות לאנוש. הובהר למקבל השירות כי אין בסמכותנו לטפל בנושא, וכי הוא יכול לפנות למשטרה".
המקרה של רועי מעלה לא מעט תהיות. מצד אחד, מקרה ההטרדה אכן לא אירע במסגרת פעילות העמותה ולא קשור באופן ישיר ליחסי מטפל ומטופל, אך קשה שלא לשאול - האם הגיוני שעובד סוציאלי, אשר עלתה נגדו טענה בדבר הטרדה מינית ואף הודה כי הוא מודע למעשיו, ימשיך בעבודה טיפולית מול אוכלוסיית קצה עד אשר יובהר המקרה לעומקו?
עמותת אנוש חרטה על דגלה סיוע לנפגעי נפש ורבות דובר על תרומתה הרבה לחברה, אך כשהגיע אליה פגוע נפש עם תלונה מטרידה על אחד העובדים, נדמה היה שגלגלה את מלוא כובד האחריות על המתלונן, בידיעה שלעולם לא תוגש תלונה במשטרה. יותר מכך, עמותת אנוש לא פירטה בשקיפות מלאה כיצד נהגה לאחר הגשת התלונה ואילו צעדים אכן נקטה, אם בכלל, בנוגע לנושא.
"הם מכירים את הסיפור הרבה לפני שהגשתי תלונה, עוד מנובמבר", מסביר רועי. "הבנתי ממנהלת הסניף שהם לא ימשיכו לטפל בתלונה. אמרתי לה שאני עוזב את העמותה והיא אמרה 'בסדר'. לא היה לה אכפת בכלל. שנה של שיקום נפשי הלכה לפח, התעסקתי רק בזה ואני מצטער שבכלל הלכתי לעמותה. חיכיתי חודשים ברשימת המתנה אחרי שקיבלתי סל שיקום ממשרד הבריאות, וכנראה שזה היה סימן לא ללכת לשם".
רועי הגדיל לעשות ופנה בבקשה דומה למשרד הבריאות, אך גם שם הפנו אותו להגיש תלונה במשטרה והודיעו כי אין בסמכותם לבדוק את המקרה. "עובד סוציאלי בכיר דיבר איתי והסביר שבלי תלונה במשטרה אין לו איך לעזור", מספר רועי. "זה הזוי שמשרד הבריאות אחראי על העמותה ועל מה שקורה שם, אבל הם שלחו אותי למשטרה בלי לבדוק את המקרה בכלל".
זו הסיבה שבגללה אתה משתף את הסיפור שלך איתנו?
"אני מתוסכל ומיואש. אני לא מבין למה עד היום לא ביררו עם העובד הסוציאלי את המקרה. אני מצפה מאדם שעובד בעמותה כזו, עם פגועי נפש, שידע מה ההשלכות של הטרדה מינית ושלא יעשה את זה. אם לא היו ממליצים לי ומעודדים אותי להגיש תלונה, לא בטוח שהייתי יוצא מהארון ועושה את זה. גם לא הייתי פונה לתקשורת אם היה בירור מולו. זה לא כדי שיפטרו אותו, אלא פשוט שידברו איתו, יסבירו לו את הסיטואציה. אולי אם מישהו היה בודק, היו מגלים עוד מקרים של אנשים שהוא הטריד".
תגובת עמותת אנוש: "טענות מקבל השירות הובאו לידיעתנו וטופלו ברגישות רבה, תוך שמירה על פרטיותם של כל המעורבים.
מתוך שמירה על צנעת הפרט נבקש לציין כי עם קבלת פנייתו של מקבל השירות, בוצעה בדיקה על ידי הגורם המוסמך, וממנה עלה כי האירוע הנטען אירע קודם לתחילת קבלת השירותים על ידי מקבל השירות באנוש וכן כי המפגש האמור אירע בנסיבות שאינן קשורות לאנוש או לאיזו פעילות של אנוש ולכן אנו מנועים מלנקוט בצעדים או הליכים כלשהם בעניין.
הובהר למקבל השירות, כי אין בסמכותנו או בסמכות הממונה על הטרדה מינית מטעמה לטפל בנושא, וכי הוא יכול לפנות למשטרה וכי אנו נלווה אותו בתהליך זה בפן השיקומי. גם לאחר עדכון וברור עם נציגי משרד הבריאות, אישרו גם אלו כי אין לנו סמכות לטפל בתלונה.
למקבל השירות הובהר כי בכל מקרה, אנו נפעל לכך שהטיפול והליווי בו יבוצעו על ידי אנשי מקצוע אחרים, וכי נימנע מכל פעילות או מפגש מקצועי של המתמודד עם אותו עובד סוציאלי, וכך נעשה בפועל.
אנו מצרים על החלטת מקבל השירות לחדול מלקבל שירותים אצלנו".
תגובת משרד הבריאות: "מפאת סודיות רפואית, לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה. באופן כללי כל תלונה מעין זו נבדקת באופן מעמיק הן במשרד והן ע"י היזם וכך נעשה גם במקרה זה"
יש לכם משהו לספר? צריכים אוזן קשבת?
mako גאווה כאן כדי להקשיב - דיסקרטיות מובטחת.
ניתן לשלוח מייל לכתובת - idan.yamin@mako.co.il
או לשלוח הודעה לעורכי הערוץ בעמוד הפייסבוק