אחת מהצעות החוק שהועלו בשבוע שעבר, במסגרת יום זכויות הלהט"ב בכנסת, היתה הצעתה של ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שקראה להשוואת התנאים במקרה של מות של בן או בת זוג בעת מילוי תפקידו בכוחות הביטחון. כשאר ההצעות, גם זו נפלה בשלב הוועדה, ולא הגיעה להצבעה במליאה.
יש מי שהחליטו למחות נגד זה. נוסף על ההפגנה שנערכה בשבת מול קריית הממשלה, נפתח אתמול בערב עמוד פייסבוק בשם "מילואימניקים ומילואימניקיות גאים דורשים שוויון", שעתידים לעלות בו פוסטים אישיים של להט"בים, שיספרו על שירותם בכוחות הביטחון, על השאיפה לשוויון בחוק הצבאי והאזרחי ועל האכזבה נוכח הכישלון להעביר חוקים פרו-להט"בים בכנסת.
את הפוסט הראשון כתב עומר נחמני, קצין משוחרר ("ממלצר בינתיים") בן 25. "אני ואבי בוסקילה עומדים מאחורי היוזמה", סיפר לנו נחמני, סמ"פ בחיל התותחנים שסיים לאחרונה חודש מילואים. "במצב כרגע, אם לבני או בנות הזוג אין ילדים ביולוגיים – המדינה לא מכירה בהם כמשפחה שכולה". נחמני מזכיר את בג"ץ שטיינר, שהיווה תקדים לשוויון זכויות להט"בי בישראל, והכיר לראשונה בהומו כאלמן צה"ל. "מקרה דומה היה באסון הכרמל", מציין נחמני, ומתכוון לרחל אלגבסי, שמעולם לא הוכרה על ידי המדינה ושירות בתי הסוהר כאלמנתה של פביולה בוהדנה ז"ל, צוערת שנהרגה בשריפת אוטובוס הסוהרים. הוריה של בוהדנה הוכרו כשיירי הבשר היחידים שלה, והם הגיעו להסדר פרטי עם אלגבסי, כדי שתוכל לכלכל את שלושת הילדים של בנות הזוג.
"אנחנו רוצים להגיד למילואימניקים להט"בים: אלה הזכויות שלכם", מסביר נחמני, ומוסיף: "קיבלנו המון תגובות תומכות עד כה". על הבחירה דווקא במאבק המילואימניקים ענה, "זה קונצנזוס, אין בית שאין בו חיילים, אז זה לא נושא שנוי במחלוקת. שוויון זכויות ללהט"בים עדיין נתפס כעניין סקטוריאלי, אבל למאבק הזה יש פוטנציאל ציבורי רחב... מאבקים להט"בים אחרים מנסים להיכנס ללבבות, ולא תמיד מצליחים".
שיטת הפעולה של נחמני, בוסקילה ותומכיהם בנויה על שיתוף אישי. "אנחנו רוצים ליצור עוד ועוד פוסטים – של נשים וגברים, מילואימניקים של צה"ל ומערכת כוחות הביטחון. חיילים בשירות סדיר לא יכולים להתבטא פוליטית ברשתות חברתיות, אבל אנחנו רוצים ליצור לחץ, ולקדם הצעה שתיצור שוויון גם למשרתים בסדיר ובקבע". כששאלנו אם די בדרך הפעולה המנומסת יחסית, ואם יוזמי העמוד שקלו צעדים קיצוניים יותר, נחמני ענה חד משמעית. "אנחנו לא קוראים לסרבנות. אני לא מעמיד בסימן שאלה את השירות. המדינה לא תגדיר לי – גם אם יגידו שלהומואים אסור להתגייס אני עדיין אלחם בשבילה כי אני אוהב אותה, אבל מגיעות לי זכויות שוות".
נחמני מודע למעמד המורכב ומעורר המחלוקת של סרבנות כאקט פוליטי. "קריאה לסרבנות תחליש את המסר ותהפוך את הקבוצה ללא לגיטימית", הוא אומר. "צריך לדעת להגיע לאנשים, לא להחריג את מי שמנהל את המאבק. סרבנות מתאימה למי שרוצה לסרב. אנחנו רוצים לפעול בכלים חיוביים: זה המצב, אנחנו חלק ממנו, ומגיעות לנו זכויות שוות". ואכן, נראה שמאבק המילואימניקים הגאים תופס תאוצה. הפוסט של נחמני כבר זכה לשיתוף בעמוד הפייסבוק של "הצינור", מה שמבטיח לו לכל הפחות חיי נצח ויראליים.