זאת מאחר ומועצת הקולנוע עתידה לשנות את הקריטריונים לתמיכה בפסטיבלי קולנוע ולהותיר את הפסטיבל מחוץ למשחק. כעת יוצא מנהל הפסטיבל, יאיר הוכנר, למלחמה על פרוייקט חייו והעלה עצומה לרשת, במטרה לשנות את רוע הגזרה.
פסטיבל מצליח ומוכר בעולם כבר שש שנים
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה המוכר בחו"ל כ TLVFest מתקיים מדי שנה מאז שנת 2006. בחגיגות יום ההולדת השישי בשנה שעברה נכחו בו כ 10,000 צופים, הוקרנו במהלך 8 ימי הפסטיבל מעל ל 120 סרטים ארוכים וקצרים ב-60 מסגרות שונות, והתארחו בו מעל ל-30 אורחים מחו"ל בין היתר מיפן, הודו, נורבגיה, שבדיה, יוון, צרפת, גרמניה, אנגליה וארה"ב.
הפסטיבל מעודד את היציאה הגאה הישראלית ובין היתר מציג מעל ל 30% יצירה ישראלית. בנוסף, מארח פאנל שופטים בינלאומי מקצועי ומכובד. "אנחנו מקיימים גם תחרות תסריטים קצרים ישראלים. בשנת 2012 אנחנו מתכננים לקיים לראשונה תחרות סרטים קצרים העוסקת באספקטים שונים של המאבק במגיפת האיידס".
פרומו לפסטיבל הקולנוע הגאה ב- 2011
יוצרים בינלאומיים זוכי פרסים בקאן, ונציה וברלין התארחו במסגרת הפסטיבל. גם אנשי אמנות ותרבות בינלאומיים מובילים. אין יוצר ישראלי אחד או יוצר בינלאומי אחד שהציג סרט בפסטיבל והתאכזב. אנחנו זוכים לתשבוחות ממנהלי פסטיבלי קולנוע מחו"ל אם זה מנהל הפנורמה בפסטיבל הבינלאומי של ברלין, מנהל הפסטיבל באוסלו או מנהלת הפסטיבל באתונה. ובכל זאת, לאור ההמלצות של מועצת התקשורת, עתידו של הפסטיבל בסכנה מיידית.
עיקר העבודה בהתנדבות
"הקריטריון היחיד מבין הקריטריוטנים החדשים המתוכננים שמונע מאיתנו מלקבל את תמיכת מועצת הקולנוע היא שהתקציב של הפסטיבל עומד על 350 אלף ₪ ולא מעל חצי מיליון", אומר יאיר הוכנר, מנהל הפסטיבל ויוזמו. "לדעתנו, זהו אבסורד שהמועצה תתמוך בפסטיבלים שבין כה וכה זוכים לתמיכה הרחבה ביותר, ותמוטט את הנועזים יותר, האמיצים יותר, שזקוקים יותר מכולם לתמיכה".
על אף התקציב הקטן של הפסטיבל, עומד הפסטיבל בחלקו בחלק מהקריטריונים של פסטיבל גדול, אומר הוכנר. "בעוד שמנהלי פסטיבלים אחרים מרוויחים סכום של 5 ספרות מדי חודש, הפסטיבל שלנו נעשה מתוך שליחות וברוב המקרים בהתנדבות. לשם ההשוואה, משכורתי הכוללת על עבודתי בכל השנה על הפסטיבל עמדה על 20,000 ₪ (כלומר כ -1700 ש"ח בחודש) וזאת רק כדי לא להיכנס לגירעון".
הפסטיבל עומד בקריטריונים של איכות רק כתוצאה של עבודה מאומצת במהלך כל השנה. זו גם לא עבודה של איש אחד. המפיקה בפועל של הפסטיבל והצוות הבכיר עושה עבודה מרשימה לאורך כל השנה תמורת אלפים בודדים".
ככה זה כשישראל הופכת לאואזיס של חוקים קיצוניים
"אני מנסה לחשוב לעצמי מה גרם לאותם אנשים שישבו שם לקבוע שכסף הוא בכלל סוגיה", אומר בכאב הוכנר. "הפסטיבל שלנו נאבק מדי שנה כדי להשיג חסויות מעסקים מסחריים. חברות אופנה שנהנות מקהל של גייז פוחדות למתג את עצמן בתוכנייה של הפסטיבל, חברות תעופה שמאוד מעוניינות בשיתוף פעולה חוששות להיות מזוהות אתנו, מסעדות פוחדות לפרסם כי הם לא רוצים שסטרייטים ידעו שגם הומואים אוכלים אצלם. ככה זה שישראל הופכת לאואזיס של חוקים הזויים, קיצוניים, שכל מטרתם היא לפגוע בדמוקרטיה".
"באופן אבסורדי התמיכה של מועצת הקולנוע היא זו שמחזיקה אותנו בחיים. אבל כאשר אותם אנשים יושבים סביב השולחן של מועצת הקולנוע ולא מכירים את החשיבות של הפסטיבל לאותם אנשים שהוא עבורם אירוע שהם מצפים לו כל השנה, אין פלא שאנחנו הקורבן הראשון".
יו"ר מועצת הקולנוע: יתקיים שימוע, מזמין את כולם לבוא
פרופ' דוד אלכנסדר, נשיא המוסד האקדמי לחיוך ועיצוב ויצ"ו חיפה ויו"ר מועצת הקולנוע, מאשר בתגובה כי אלה אכן ההמלצות, אך מדגיש כי עליהן לעבור אישור בשתי רמות. "ראשית, יעברו ההמלצות עיון של משפטן ממשרד המשפטים ולאחר מכן אישור של שרת המשפטים. בדרך יתקיים שימוע, אליו מוזמנים כל הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם שעלולים לעזור בשינוי החלטת המועצה".
אלכנסדר מסביר כי ההחלטה לקיים אתה שימוע נובעת ממחויבות מוסרית, אך גם מרצון כן לשמוע את טענות מנהלי הפסטיבל, אליהם הוזמן הוכנר באופן אישי. "להוכנר נודע על ההמלצות בעקבות הזמנה אישית שלו לשימוע. לא מן הנמנע שהחלטות המועצה יישתנו לאור השימוע. אני ממליץ לכל הנוגעים בדבר להגיע".
מטרתם השינויים עליהם ממליצה המועצה, היא לקדם את הקולנוע הישראלי, אומר אלכנסדר. "המועצה לא ישבה כשלנגד עיניה רשימת הפסטיבלים בישראל. לא ירינו חיצים וסימנו מטרות. אין למועצה כוונה לפגוע בפסטיבל או באירועי הגאווה. המלצות הוועדה הן להגדיל את התקציב הזעום שעומד על 3,000,000 מיליון ש"ח ל- 3,750,000 ש"ח ולחלקו בין הפסטיבלים הגדולים כאשר 60% יילך לשלושה פסטיבלים גדולים (ובעתיד אף ארבעה) וה- 40 אחוז הנותר יילך לפסטיבלים אחרים.
"לא כל פסטיבל קטן ואיזוטרי צריך לקבל את תמיכת המועצה", אומר אלכנסדר. "פסטיבלים קטנים יכולים לבחון שיתופי פעולה ולהתאחד יחד על מנת להגדיל את הסיכויים שלהם לקבל תקציב".
בין היתר ממליץ הפרופ' לפסטיבל לסבית קטלנית ולפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה לאחד כוחות. "מתבקש סוג של שיתוף פעולה בין פסטיבלים קטנים. הסיבה היחידה שאין שיתוף פעולה בין הפסטיבלים הקטנים היא בעייה של אגו".
הוכנר מציין כי הם כבר מקבלים תגובות מצופי הפסטיבל ואנשים שהפסטיבל יקר לליבם מהארץ ומחו"ל. "הם יעזרו לנו במאבק נגד סגירת הפסטיבל ואנו נעשה כל שביכולתנו לבטל את הגזרה הזו".
"לסבית קטלנית" מופלה לרעה כבר שנים
בעוד הוכנר מצביע על השינוי הכואב עמו הוא נאלץ להתמודד כעת, מצב הפסטיבל המקביל ללסביות "לסבית קטלנית" נמצא אף במצב גרוע מזה. "בכל ארבע שנות פעילותנו, עירית ת"א תומכת בנו כפרויקט תרבות לקהילת הלהט"ב. לעומת זאת, קרנות הקולנוע אינן תומכות בפסטיבל", אומרת ליאור אלפנט, המנהלת האמנותית של הפסטיבל.
אלפנט מדגישה את ההצלחה של הפסטיבל ואת העובדה כי סרטים בפסטיבל מצליחים בעולם ומעודדים את היציאה המקומית. "כבר ארבע שנים שהפסטיבל זוכה להיענות מטורפת, בשנה שעברה הצגנו את הפיצ'ר הלסבי הראשון, ג'ו ובל, שמאז זכה בפסטיבל רחובות ובעוד הרבה פסטיבלים בעולם. אנחנו מוכרות כרטיסים מראש וצוברות קהל נאמן שלא רק מגיע לאירוע, אלא גם יוצר סרטים בשבילו. פיתחנו קהילה קטנה של יוצרות שעובדות יחדיו - אם זה לא תורם לקולנוע הישראלי - קשה לי לדעת מה כן.
"אחד הקריטריונים לתמיכה בפסטיבלי קולנוע בישראל הוא שהפסטיבל יקרין אחוז גבוה של סרטים מחו"ל. הקריטריון הזה יוצר מצב אבסורדי בו פסטיבלים המעוניינים להציג קולנוע ישראלי בלבד, כמו "לסבית קטלנית" אינם מקבלים תמיכה ממסדית כיוון שאינם עומדים בכל הקריטריונים מראש. "לסבית קטלנית" הוא הפסטיבל היחיד(!) בארץ שמציג רק קולנוע ישראלי ותומך רק בקולנוע ישראלי, זה לא הגיוני שלא נקבל תמיכה מקרן שקוראת לעצמה "הקרן לעידוד קולנוע ישראלי".
"התעשיה בארץ מנסה למסד את כל עשיית הקולנוע והפסטיבלים", אומרת אלפנט, "ולגרום לכך שלא יהיה כאן שום קולנוע עצמאי, שום פסטיבלים עצמאיים, והכל יעבור דרך הקרנות הגדולות. אם זה נכון, הלוואי ובקרוב תצמח כאן מחתרת ונעבור לעשות קולנוע גרילה".
גם ענת ניר, מנהלת הפסטיבל, חוששת ממה שמתארת אלפנט כ"קולנוע גרילה. "לא יתכן שפסטיבלי קולנוע חשובים כמו הTLVFest ולסבית קטלנית לא זוכים לתמיכה בעוד הם מהווים סמל תרבותי חשוב ומצעידים קדימה הלכה למעשה את הקולנוע הישראלי".
לא שוללות שיתוף פעולה בין הפסטיבלים
נראה כי בעוד בעולם מבינים את החשיבות של הקולנוע הגאה לתרומת היצירה הקולנועית ככלל, בארץ רואים בקולנוע העצמאי הגאה כאיום. "קולנוע באופן כללי כתחום נתמך יותר בעולם מאשר בארץ ובהתאמה גם קולנוע גאה", אומרת ניר.
"באירופה מבינים שפסטיבלי קולנוע גאים הם חדשניים ומהווים מוקד משיכה תרבותי ובית ליצירה חשובה. בארץ הפריחה של הקולנוע הגאה כפי הנראה מאיימת על קרנות הקולנוע במקום לשמח אותן. קרנות הקולנוע יכולות וצריכות לקחת חלק במיזמי הקולנוע הגאים בישראל ולתמוך בהם כפליים ממה שהם עושות כיום במקום לקצץ להם את הכנפיים".
בתעשייה קטנה כשלנו, עולה לא פעם השאלה האם יש צורך בשני פסטיבלים נפרדים, במיוחד לאור המצב הבעייתי שנוצר. "פסטיבל לסבית קטלנית הוקם מתוך צורך לתת מענה לקולנוע לסבי ישראלי בפרט ואכן הצורך הזה מוכיח עצמו שנה אחר שנה בקופות הקולנוע ובכך שהפסטיבל נמכר במכירה מוקדמת בכל שנה", אומרת ניר.
יחד עם זאת, מנהלות הפסטיבל שוקלות את הרעיון שמעלה אלכנסדר בדבר איחוד כוחות. "יש לנו הערכה רבה לצוות המנהל של הטי אל וי פסט ובראשו יאיר הוכנר וחן אריאלי שמאז שהיא נכנסה לתפקיד ניהול ההפקה ניתן לראות את הפסטיבל צועד קדימה גם בפרמטרים שחשובים לנו כצוות של פסטיבל לקולנוע לסבי. כולנו תקווה ששני הפסטיבלים האלו יוכלו לשתף פעולה עד כמה שניתן כדי לקדם את הקולנוע הגאה יחדיו".
>> פסטיבל הקולנוע הגאה בשיתוף פעולה עם הוועד למלחמה באיידס