>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
שבוע אינטנסיבי
"צריך למצוא סדרנים, לשבץ אותם במקום שנוח להם, להודיע לכולם, שלכל בעלי התפקידים יהיו את הטלפונים של כולם, לתאם את ההפקה של המתחם הקהילתי בגן הפעמון ועוד ועוד", הוא אומר.
>> צריכים טרמפ למצעד? חפשו בעמוד הפייסבוק "זינוק בעלייה"
השבוע האחרון, מספר שחר, היה מאוד אינטנסיבי. "המון אנשים מגיעים פתאום לבית הפתוח", הוא אומר. "יש הרגשה שהמצעד מעורר אנשים, מזכיר להם שהם רוצים להשתייך לקהילה, מזכיר להם שהם רוצים לעשות, להיות פעילים, להתנדב.
"מגיעות אליי הרבה יותר פניות מבשבוע ממוצע בבקשה להצטרף לעשייה הקהילתית בבית הפתוח, לקחת חלק, לעזור. שואלים אותי: 'מה אפשר לעשות?', 'מתי לבוא?', 'במה צריך עזרה?'. זה כיף לראות שאנשים מרגישים מאוד בנוח פשוט להגיע".
>> הירושלמים הלוהטים: כי איכות היא לא מילה גסה
"בירושלים יש הכל, מכל הצבעים, מכל המינים"
שחר, בן 27, נזכר כיצד כאשר הוא היה בן 17, עדיין חשש להתבלט בציבור. "אמנם כבר הייתי מחוץ לארון בפני אמא, אבל הייתי עדיין מסובב את הראש לבדוק אם היא רואה אותי מביט בכתבה בטלויזיה על המצעד בתל אביב, המצעד הצבעוני הזה. מאוד חששתי להיות מזוהה, שישייכו את מה שרואים בטלויזיה אליי. מה, גם אני כזה?
"אני חייב להודות שלא דמיינתי שיבוא יום ואני אהיה בין המארגנים של המצעד בירושלים. בחודש יוני צעדתי בשם הבית הפתוח במצעדי הגאווה בחיפה, ולראשונה בפתח תקווה. זאת הייתה תחושה מאוד מיוחדת, לבוא ולהפגין סולידריות עם קהילות ברחבי הארץ".
לדבריו של שחר, "קהילת הלהט"ב בירושלים היא בבואה של הקהילה בישראל כולה, במיוחד של הפריפריה. בירושלים יש הכל, מכל הצבעים, מכל המינים, מכל השפות, מכל הדתות.
יש כאן אנשים שהגיעו כמוני, מהעמק, יש כאלה שהגיעו מהדרום, מהצפון, ממושבים, מערים וכאלה שנולדו וגדלו כאן. יש ממשפחות מקבלות, ממשפחות פחות מקבלות. יש אנשים דתיים יותר ופחות, יש פלסטינים, יש יוצאי ברית המועצות, יש יוצאי אתיופיה, יש תיירים, אוהו, יש מלא תיירים...".
>> כל ירושלים דגלים דגלים: תמונות של הבירה הצבעונית והגאה