>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אל mako גאווה פנה אלכס ז'דנוב, סטודנט המחפש בימים אלה דירה ברמת גן. כאשר מצא דירה שנראתה לו, כבר עמד לחתום על החוזה. אלא שבשלב מסוים, הודיע בעל הדירה לז'דנוב כי ישנו נספח נוסף לחוזה.
בין הסעיפים כלל גם התנאי לפיו השוכר לא יהיה בעל נטיות מיניות שאינן "כדת משה וישראל".
"זה הרגיז אותי", אמר ז'דנוב. "הרגשתי כאילו קיבלתי מכה לפנים. גם עזוב אותי באופן אישי. גם אם בן אדם שהוא לא הומו היה מקבל נספח כזה הוא לדעתי היה נפגע מזה. כבר נתקלתי בקטעים ממש קטנים של הומופוביה כלפיי, אבל בכזה דבר, שאתה נפגש עם בן אדם, סוגר עניין – ופתאום מקבל נספח עם סעיף כזה.
"אני כועס, לא רק כהומו שבא לשכור דירה, אלא כאזרח במדינת ישראל שנתקל בסוג כזה של אפליה. חשוב לי לפרסם את זה, כדי שאנשים יידעו. אני גם אשקול לפעול נגדו בדרכים נוספות".
"אסור לבעל הדירה לדרוש לחשוף נטייה מינית או זהות מגדרית"
נשאלת השאלה מהי המשמעות המשפטית של "נטיות מיניות כדת משה וישראל" – שכן התורה אוסרת על משכב זכר, לא על נטיות מיניות. ומבלי להתייחס לסוגייה הדתית, מסבירה עו"ד מיכל עדן, מהלוחמות הבולטות בזירה המשפטית למען קהילת הלהט"ב, את חוקיות הסעיף.
"כאשר חברי הקהילה הגאה נדרשים לחתום על חוזה שכירות, אסור לבעל דירה לדרוש מאיתנו לחשוף בפניו את נטייתנו המינית או את זהותנו המגדרית, שכן תהיה זו פגיעה בצנעת הפרט", מבהירה עדן. "לכן, אם אלכס לא גילה מראש את נטייתו המינית, יש להניח כי בעל הדירה לא יוכל לדרוש את ביטול חוזה השכירות.
"עם זאת, חשוב לדעת כי אדם פרטי שהוא בעל נכס אינו מחויב על פי החוק לכבד את עקרון השוויון, ולכן רשאי לסרב להשכיר את דירתו לאדם ללא מחויבות לעקרון איסור ההפליה".
עדן מבהירה: "לעומת אדם המשכיר דירה באופן פרטי, כאשר מדובר בגוף כמו חברה אשר עיסוקה הוא השכרת דירות, ניתן לטעון להפליה, האסורה על פי סעיף 3 (א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תשס"א-2000).
"הסעיף קובע: 'מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות".
עד לפרסום מועד הכתבה, לא התקבלה תגובת בעל הדירה.