>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אנו מסיימים עם ארבעה מועמדים נוספים ועם הקריאה המסורתית המגיעה מכולם: צאו להצביע!
אם לא נכנס לפוליטיקה נאלץ להמשיך להסתפק בפירורים
אסף זגריזק, בן 23, חייל משוחרר וסטודנט למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, שימש כחבר בוועד "אוהל אברהם" של הקהילה הרפורמית בחיפה, והיה יו"ר מועצת התלמידים בליאו באק. זגריזק הוא שותף בליין האוברקיטש בחיפה עם קובי אביטל, ויחד הם מנסים להביא תרבות גאה לחיפה, שבוודאי תעזור בהישארותם של להט"בים בעיר.
מאיפה הגיע הרעיון להכנס לפוליטיקה?
"מגיל צעיר נמשכתי לעשייה ציבורית ולפעילות חברתית. כיושב הראש של מועצת התלמידים נלחמתי כדי להגן על בית הפורום החיפאי מפני סגירה, שאז היה תחת חסותו של מרכז חינוך ליאו באק. בסופו של דבר הבנתי שהפוליטיקה היא זו שמחלקת את העוגה התקציבית על פי סדרי העדיפויות הערכיים של האנשים הלוקחים בה חלק. קל מאוד להיגעל מפוליטיקה אך בלעדיה נמשיך רק לקבל פרורים ואם נשאיר אותה בידי אותם אנשים שמהם אנו סולדים, נמשיך לא להיות שותפים לקביעת סדרי העדיפויות".
כיצד התחברת לרשימה בה אתה רץ?
"הצטרפתי לרשימת 'הירוקים של חיפה' בבחירות הקודמות כתלמיד תיכון, כי הבנתי שהתנועה היחידה שמדברת עלינו- הצעירים, דור העתיד בחיפה – היא רשימת הירוקים ושהדרך להפוך את חיפה לעיר תוססת, נקייה, מגוונת, עיר של תקווה ומקום לכולם היא להפוך אותה לעיר בת קיימא. מיד עם הצטרפותי נפגשנו עם מנהיגי הפורום החיפאי שהייתי בן חברי הועד שלו והצגנו לציבור כבר אז את המצע שלנו לקהילה.
רשימת הירוקים של חיפה קמה לפני 18 שנה כדי לשים על סדר היום הציבורי את המאבק הסביבתי במקום הכי מזוהם, נפיץ ודליק במזרח התיכון. עם השנים התנועה הפכה לתו תקן של איכות שלטון ויושרה ציבורית ושל אוזן קשבת לכל התושבים והקהילות".
האם אתה חושב שלציון הנטייה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"מעולם לא הייתי בארון והייתי המועמד הראשון שנטייתו המינית פורסמה בתקשורת המקומית. אני מאמין שמועמד שלא מציג את נטייתו המינית, ויש כאלו גם בחיפה, חוטא לקהילה ולקידום מטרותיה. עיניהם של בני נוער נשואות לאישי ציבור ותרבות ומהם מצופה לתת גב לבני נוער שפעמים רבות מקבלים כתף קרה במשפחה, בקרב חבריהם ובבית הספר. גם השיח הציבורי מושפע ממועמדים שמזוהים עם הקהילה ואנחנו רואים את זה בחיפה בצורה מאוד בולטת במערכת הבחירות הזו גם בכלי התקשורת וגם ברחוב".
מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"הקהילה שלנו תמיד התאפיינה באקטיביזם חברתי ואני חושב שהבחירות האלו הן אמירה- שנמאס לנו רק לקבל פרורים ואנחנו רוצים להיות חלק ממקבלי ההחלטות. לשמחתי, בעקבותינו חלק ניכר מהמפלגות בעיר מציגות ומקדמות גם מועמדים להט"ב אחרים".
אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"התכנית היא להפוך את הקהילה מקהילה מוחלשת שהממסד מתעמר בה, לא מתקצב אותה ורואה אותה כקלה למשחקים פוליטיים על גבה לקהילה חזקה ומובילה בעיר. כסמן לשאיפתה של חיפה להיות עיר פלורליסטית ושוויונית, כהבנת העירייה את כוחה הכלכלי, התיירותי, התרבותי בעיר ואת יכולתה לתרום לשגשוגה הן הערכי והן הכלכלי של חיפה לצד הבנת צרכיה הבסיסיים והמידיים: הגדלה משמעותית של תקציב התמיכות בארגוני הקהילה ובהם בראש ובראשונה לארגונים שמסייעים לבני נוער, הקמת בית לקהילה הגאה באחד מנכסי העירייה, הכנסת ארגון חוש״ן לכל כיתות הלימוד בעיר, הקמת מעון לבני נוער בסיכון כתוצאה מנטייתם המינית והמגדרית, ותמיכת העירייה במצעד הגאווה כפי שעושות ערים רבות בארץ ובעולם מברלין ועד באר שבע."
"אנחנו האנשים שלהם חיכינו"
ברוך אורן (35) מתגורר בחמש השנים האחרונות בגבעת עדה עם בן הזוג בנצי ועם שלושה חתולים. אורן, מהנדס מחשבים במקצועו, עומד בראש רשימת ירוק לכולנו ומתמודד לראשות מועצת בנימינה-גבעת עדה. בעברו הקים את עמותת ששה צבעים ושימש כמנהל מטה המאבק באלימות נגד להט"ב וחבר בוועד המנהל של האגודה. כמו כן הוא אחד ממקימי עמותת המשמר החברתי העוסקת בפיקוח על הכנסת ופעיל גם בעמותה לדמוקרטיה מתקדמת שנלחמת בקשרי הון-שלטון-עיתונות בישראל.
"ב-12 השנה האחרונות הייתי מעורב מאד ביוזמות חברתיות ובעיקר בנושא בניית קהילה וחיבור בין האנשים, שזו ההתמחות של עמותת ששה צבעים: להתמודד עם תחושה של בדידות שקיימת בקהילה, ולנסות לעזור לקהילות בכל רחבי הארץ. מאד חשוב לי לחבר בין אנשים וליצור קהילות. אחד ההישגים שלנו בשנה האחרונה הוא הכמות העצומה של מצעדי הגאווה שצעדו בכל רחבי הארץ, והרגשתי שכאן באזור יש מחסור בחיבור בין אנשים, יש תסכול מהמערכת המוניציפלית שלא מקשיבה לתושבים ואני רוצה לעזור עם המומחיות שאיתה אני בא".
"ירוק לכולנו" היא רשימה עצמאית חדשה שהוקמה במיוחד לבחירות. "השיטה אותה אני מביא לבנימינה-גבעת עדה נקראת האג'נדה הירוקה, היא מגיעה ממפלגות ירוקות באירופה ומדברת על הקפדה על ערכי איכות הסביבה, קיימות ומחזור, וגם הקפדה על הסביבה חברתית, הקהילות המקומיות והיכולת של כל תושב לקחת חלק במשחק הדמוקרטי".
האם אתה חושב שלציון הנטייה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"אני חושב שלציון הנטייה המינית יש מקום קריטי. חשוב מאד שהבוחרים ידעו שישנן דמויות בזירה הציבורית שמקיימות אורח חיים שונה וזה לגיטימי ומקובל. קיומן של דמויות שיכולות להוות דוגמא מאפשר בטחון רב לבני נוער שמרגישים לבד ומוכיח להם שהם לא בודדים במערכה. במקרה שלי זה חשוב גם לתושבי המקום, בתור מועצה קטנה יחסית ההיכרות שלי עם התושבים כאן היא בלתי נמנעת וחשוב לי שיכירו את המשפחה שלי, ובן זוגי הוא חלק בלתי נפרד ממנה. הרבה יותר כיף לחיות שהדברים גלויים והם על השולחן.
הקמפיין שלי הוא לגמרי מחוץ לארון. בכל המקומות בהן ישנה התייחסות לביוגרפיה שלי אני מדגיש שאני מתגורר עם בן זוגי. התושבים כאן מאד נאורים ומקבלים את זה באופן שיוויוני ואני בהחלט מרוצה מהגישה שלהם כלפי".
מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"בספר 'שדה האוהלים' שכתבתי בעקבות המחאה החברתית ומתייחס לתהליכי עומק בחברה הישראלית בעקבות המחאה, התייחסתי גם לנושא הזה. בשלוש השנים האחרונות יצא לי לקחת תפקיד מאד פעיל במחאת האוהלים במסגרת עמותת ששה צבעים. החל מלהגיע למקום ולתלות דגל גאווה גדול כדי שידעו שיש גם להט"בים במחאת הדיור וכלה בהטמעת ערכים להט"בים בערכי המחאה.
אני חושב שהתפיסה של המחאה החברתית שמדברת על שילוב בין מאבקים, מציאת הטוב המשותף והמאבק עליו וסולידריות בין פעילים חברתיים, בשילוב עם הקפדה על נראות גאה היא מה שמביא בסופו של דבר את האנשים להבין שאנחנו האנשים להם חיכינו, ושזה בסדר לדרוש מקום במרחב הציבורי ובעשייה הציבורית. זה בסדר לדרוש את המקום שלנו כקהילה הגאה, ולהבין שגם להט"בים ראויים לקחת אחריות ולהנהיג בחברה הישראלית".
מה דעתך על מועמדים מהקהילה שלא יוצאים מהארון?
"הבחירה להסתיר את זהותך המינית כמועמד למשרה ציבורית היא בחירה שיש לה מחירים ציבוריים ואני באופן אישי מתקשה לקבל נבחרי ציבור שמעדיפים להשיט את המחיר הזה על החברה שלנו. ראו לדוגמא את סיפורו של חבר הכנסת X".
אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"אני אקיים ב5 השנים הקרובות אספות שכונה בכל שכונה לפחות פעם בחודש, האספות האלו יהיו משמעותיות עבור התושבים ויאפשרו לשפר את רמת החיים כאן.
עדיין נדרשת כאן מעורבות של המועצה המקומית בנושא של חינוך לסובלנות וקבלה חברתית. צריך לקדם את זה גם כחלק מהחינוך הפורמלי בבתי הספר כמו סדנאות חושן, וגם בחינוך הבלתי פורמלי כמו פעילויות שונות של ששה צבעים דוגמת הפיצ' בחיפה, ופתרונות נוספים כמו פעילות איגי, מטבחון, בר נוער, אותם נקדם ונשלב במערכת החינוך.
נפעל גם להבטחת תקצוב שוויוני והולם לפעילות להטבא"ק במועצה האזורית וגם במועצות מקומיות השונות באזור".
להשמיע את קולנו בקול רם ודורש
אורי שמילוביץ (30), המועמד ברשימת מרצ למועצת העיר חיפה, היה פעיל כשבע שנים בעמותת הפורום החיפאי, מתוכן ארבע שנים כחבר בוועד המנהל ושנה אחת כיושב ראש. בשנת 2008 הפיק את מצעד הגאווה בחיפה ובעקבות פעילותו מול העירייה, לראשונה זו תמכה כלכלית במצעד.
מאיפה הגיע הרעיון להכנס לפוליטיקה?
"בתקופה בה ניהלתי את עמותת הפורום החיפאי, שהיווה את הבית של הקהילה בעיר, נוכחתי כי עלי להאבק על כל פירור של תקציב, של זכויות, של יחס, של נראות ציבורית מהשלטונות והמוסדות והבנתי שהדרך הכי משפיעה היא פשוט להיות שם, איפה שמחליטים".
כיצד התחברת לרשימה בה אתה רץ?
"אני פעיל חברתית ופוליטית מזה שנים. עיקר פעילותי התמקדה לאורך השנים במאבק של הקהילה שלנו, קהילת להטבא"ק, לחירות ולשיוויון זכויות.
את הבית הפוליטי שלי בחרתי לפני שנים רבות. מרצ היא מפלגת זכויות האדם והאזרח של ישראל, והזכויות שלי כהומו הן חלק אינטגרלי מהאג'נדה שמרצ מקדמת ובשבילה היא קיימת. אני פעיל במרצ שנים רבות, חבר ועידת המפלגה ורכזתי פעילויות בפורום גאות, הפורום הגאה של המפלגה שהוקם בשנת 1996 והיה הפורום הגאה הראשון שהוקם במפלגה בישראל. כל נציג של מרצ אשר נבחר מחויב לקהילה. אין עוד מפלגה כזו בפוליטיקה הישראלית, ברמה ארצית ומקומית".
האם אתה חושב שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"נראות ציבורית ויציאה מהארון חשובה בכל מקום וזמן בחברה ובוודאי בפוליטיקה. החברה ההטרונורמטיבית משדרת מסר ומחנכת שזהויות של מיעוטים מיניים ומגדריים אינן רצויות ולכן הדרך לשנות זאת מתחילה ממקבלי ההחלטות. החשיבות היא הן ברמת המסר הכללי והמודל פנים קהילתי, בפרט לנוער, והחוץ קהילתי- להטרוסקסואלים, והן ברמת המחוייבות של מועמד גאה גלוי למאבק של קהילתו, כנבחר ציבור".
מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"בתהליך טבעי הגיוני ומבורך, ככל שהקהילה יוצאת יותר מהארון היא גם מודעת יותר פוליטית, לזכויות שלה וללגיטימציה לעצב את החברה. בדיוק כשם שבעבר נשים הודרו לחלוטין מהפוליטיקה וקולן הושתק וברבות השנים מתרחש תהליך פמניסטי של יותר יצוג וקול נשי גם ברמה הפוליטית".
מה דעתך על מועמדים מהקהילה שלא יוצאים מהארון?
"השאלה היא בעצם האם להטבא"ק צריכים לחיות בארון והתשובה שלי היא כמובן שלא. לאדם פרטי הזכות להחליט לעצמו האם מסוכן עבורו בשלב זה בחיו לצאת מהארון ועלי מוטלת החובה כאיש ציבור, לאחר שאבחר, ליצור עבורו חברה שתאפשר לו להיות מי שהוא ללא חשש.
לאדם המתיימר להיות איש ציבור, להוביל והחליט עבור התושבים ולשנות- אין את הזכות לשדר מסר שלהיות הומו זו זהות שיש להתבייש בה. ארוניזם ציבורי מהווה נזק לקהילה ולמאבקיה והוא פסול. מי שלא יכול להתמודד עם האומץ ובעיקר עם האחריות להשלכות מעשיו, שישאר אדם פרטי. ארוניזם ציבורי זהו מסר הומופובי ולא אשתף איתו פעולה".
אילו שינויים אתה מתכוון לעשות בעיר למען הקהילה?
"המחוייבות העקרית והראשונה שלי היא לאינטרס הגאה ולחברי וחברות לקהילה. אהיה נציג ואקדם את צרכיה של קהילה שלי בכל המישורים. להטבא"ק חווים דיכוי חוקי וחברתי וברמה המקומית אפעל בכל החזיתות האפשריות, כולל בהסתייעות חברי הכנסת של מרצ שמחוייבים לנושא.
אפעל להקמת מרכז קהילתי במימון העירייה ובהקצאת מבנה שיספק את הבסיס לקהילה ולארגוניה בעיר, ובפרט לפעילות של קבוצות חברתיות לנוער ובוגרים. נכון להיום למיטב ידיעתי ארגון הנוער הגאה מתקשה לפתוח את שנת פעילותו בעיר מפאת חוסר מיקום וזהו מצב בלתי נסבל. העירייה לא יכולה עוד להתנער מאחריותה לעשירית מהתושבים.
אפעל להגדלה של תקציבים לטובת הקהילה, שנכון להיום מדובר בסכומים מגוחכים ומעליבים. אוודא כי מצעדי הגאווה בעיר יצעדו ברחובות ראשיים והיכן שהקהילה מוצאת לנכון, ובסיוע העירייה. ארגון ההסברה של הקהילה, חוש"ן, חייב להכנס ליותר בתי ספר, אקים במועצת העיר שדולה גאה ואזום את ציון חודש הגאווה במועצה ובעירייה, בדיוק כשם שהנציג הגאה של מרצ הארצית, ח"כ ניצן הורוביץ, יזם בכנסת.
"כעקרון, בכל מוסדות ושלוחות העירייה, בפרט ברווחה וחינוך, בשירותיים סוציאלים ופסיכולוגיים, אפעל ליצוג וקידום הצרכים הגאים. כשאהיה חבר מועצת העיר חיפה- קולנו לא יושתק יותר, אלא יושמע בקול רם ודורש".
האישי הוא הפוליטי
אנו מסיימים את המסע שלנו בעיר שהרבה אוהבים לצחוק על זה שהיא לא באמת קיימת, אבל בשנים האחרונות היא מוכיחה שהיא חיה, נושמת וגאה, עם מצעד גאווה שהתקיים בעיר השנה בפעם השניה, עם מועדון נוער שמתוכנן להפתח בעיר, ועכשיו עם נציגה גאה בבחירות למועצת העיר.
מרינה משל (29) מתגוררת בפ"ת מאז שעלתה לארץ לפני 13 שנה. כחניכה באיגי לקחה חלק בפרויקט סקירת עמדות של חברי וחברות כנסת בנושאים שעל סדר היום הלהט"בי ובפגישה עם ברני פרנק – פוליטיקאי גאה ממוצא יהודי-אמריקאי. משל היא הטרנסג'נדרית הראשונה בארץ שקיבלה מימון מלא לניתוח שינוי מין בחו"ל על חשבון ביטוח משלים של קופות החולים.
משל נמצאת במרכזו של מאבק משפטי ותקשורתי, לאחר שבמשך 3 שנים בהן שימשה כחונכת מצטיינת למתמטיקה בפרויקט חניכה והוראה מרחוק, פוטרה בשל אפליה.
"תביעתי כנגד המעסיק לשעבר, אשר הוגשה על ידי אגדות הלהט"ב ועורכי הדין הדר פלד-טל ומשה שוחטמן, מתנהלת ללא חיסיון על זהות הצדדים הובילה לעמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כי דרישה מעובדים שלא לספר על היותם טרנסג'נדרים מהווה הטרוסקסיזם, וכי טרנסג'נדרים מוגנים מפני אפליה בתעסוקה מתוקף חוק שוויון הזדמנוית בעבודה. חשוב לציין שעד כה לא קיים פסק דין מנומק בסוגיית אפליית טרנסג'נדרים במקומות עבודה, אם כי ידוע על מספר פשרות, כאשר זהות התובעים והנתבעים בתיק חסויה".
מאיפה הגיע הרעיון להכנס לפוליטיקה?
"תמיד האמנתי כי 'האישי הוא הפוליטי' ונמניתי עם מצביעי מרצ. בעקבות המאבק התקשורתי והמשפטי נגד אפליית אנשים להט"בים הוזמנתי ע"י אורון מאירי, ראש רשימת מרצ פתח תקווה, לנאום במצעד גאווה בעיר שאורגן ע"י הרשימה. הסכמתי בלי לחשוב פעמיים, התפקדתי למפלגת מרצ והצטרפתי לרשימת מרצ פתח תקווה כמקום שביעי".
האם את חושבת שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"כן, מחד גיסא פוליטיקאים\ות להט"בים מחוץ לארון מוכיחים\ות לחברי\ות הקהילה ולציבור הרחב כי ניתן לשבור את תקרת זכוכית הקיימת בחברה ישראלית, מאידך גיסא, הם מהווים כתובת לפניית חברי וחברות הקהילה ולא מתביישים בכך שיש להם אג'נדה פמיניסטית ו\או להט"בית".
מדוע לדעתך הבחירות הנוכחיות מציגות כל כך הרבה מועמדים גאים?
"אכן משמח שישנה התעוררות מסויימת בקהילה ושיותר ויותר חבריה וחברותיה מבינים\ות את החשיבות של מיצוי מלוא זכויות פוליטיות שלהם\ן כלהט"בים וכאזרחיה של מדינה דמוקרטית ויהודית. יחד עם זאת, למרות שיעד בבחירות המוניציפליות הקרובות הוא 1000 חברות מועצה, מס' המועמדים הלהט"בים מחוץ לארון קטן בכמה סדרי גודל, ואת המועמדים הטרנסג'נדרים\טרנסקסואלים ניתן לספור על יד אחת".
מה דעתך על מועמדים מהקהילה שלא יוצאים מהארון?
"אליבא דה טיילור סוויוט, 'יש מקום בגיהנום עבור נשים שלא עוזרות לנשים אחרות'. בטוחני שהדבר נכון גם לגבי להט"בים שלא עוזרים ללהט"בים אחרים, בלי קשר לענייני ארון".
מדוע לדעתך הנראות של נשים בקהילה קטנה משמותית מזו של ההומואים?
"כשמביטים על קהילה טרנסג'נדרית, רואים היטב את התפר שבין מיזוגיניה (שנאת נשים) לבין טרנספוביה: 'קוקסינל' כקללה היא מילה ששמורה לטרנסג'נדריות (שמגדירות את עצמן כנשים), אך לא לטרנסג'נדרים (שמגדירים את עצמם כגברים). לכן נראות של נשים טרנסג'נדריות אשר סובלות פעמיים – פעם אחד מטרנספוביה, ופעם שנייה ממיזוגיניה – חשובה כל כך".
אילו שינויים את מתכוונת לעשות בעיר למען הקהילה?
"במידה ואכנס לוועדת החינוך העירונית, אדאג להקמת מקום לבילוי ופעילות של להט"בים בעיר על מנת שלהט"בים תושבי העיר והסביבה לא יצטרכו לנסוע לבילויים בת"א, אכניס את פעילות חינוכית להט"בית לבתי ספר בעיר, אפעל לקידום מעמד נשים ולהט"בים בעיר, כולל שירות סוציאלי ומקלט בעיר לסובלים\ות מאלימות במשפחה ומהדרה ממשפחה על רקע מין, נטייה מינית וזהות מגדרית, ואפאל למיגור אפליית נשים ולהט"ב בעיר באמצעות קנסות".
>> סיפורם של מתמודדים גאים מרחבי הארץ
>> מה מבטיחים המועמדים התל אביביים בבחירות המקומיות לקהילה הגאה?