>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אחרי כמה שנים של הפסקה חזרו ארגוני זכויות הלהט"ב למסורת של הענקת אות יקיר הקהילה, אותו קטפה השנה החלוצה והלוחמת הבלתי מעורערת לזכויות הקהילה הטרנסג'נדרית, נורה גרינברג. "זה כבוד גדול, לא רק לי אישית", אמרה גרינברג ל-mako גאווה. "אני רואה את זה ככבוד לציבור הטרנסג'נדרי כולו".
בבחירתה של גרינברג השתתפו האגודה למען הלהט"ב, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, איגי – ארגון הנוער הגאה, תהל"ה – תמיכה להורי להט"בים, חושן – מרכז החינוך לסובלנות של הקהילה הגאה בישראל, חברותא – הומואים דתיים, בת קול – ארגון לסביות דתיות, אדם לאדם וארגון הבנ"ה.
"הגדוּלה שלה בעיניי זה שהיא ניהלה מאבקים מול ממסד מאוד מדכא, הממסדר הרפואי והפסיכיאטרי, בלי להישבר ובלי להתכופף", מסביר ידין ספיר מארגון הבנ"ה. "לפסיכיאטרים יש המון כח – הם יכולים לאשפז אדם על המקום. והיא התווכחה איתם בגובה העיניים, כדי להזיז דברים בצורה משמעותית. היא הלכה ונלחמה ממש על צלם האנוש של האדם. כי אנשים שהלכו לוועדות הושפלו השפלה עמוקה. עד היום הם מלאים בנהלים מיושנים".
הטרנסג'נדרית הראשונה בעולם שעמדה בראש ארגון כלל-להט"בי
נורה גרינברג נולדה בשנת 1950 בבואנוס איירס, ועלתה ארצה בצעירותה. היא למדה היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, ועבדה כעיתונאית. אולם, רוב חייה עסקה בתקשורת טכנית, תחום אותו עזבה לפני שנים כדי להקדיש עצמה לשירות ייעוץ ותמיכה בסוגיות זהות מגדר בקליניקה שהקימה בתל אביב.
בשנת 2003 נבחרה גרינברג ליו"ר האגודה למען הלהט"ב, והייתה לטרנסג'נדרית הראשונה בעולם שעומדת בראש ארגון כלל-להט"בי.
בין מאבקיה הרבים אותם היא ניהלה ומנהלת: שינוי נוהלי משרד הפנים, כך שיתאפשר לטרנסג'נדרים לבחור בכל שם בו יחפצו, ללא קשר לסעיף המין בתעודת הזהות; ביטול דרישת משרד הפנים לביצוע ניתוח לשינוי מין כתנאי לשינוי סעיף המין בתעודת הזהות; עבודה מול גורמי ממסד, צבא ומשטרה, לשינוי נהלים, יחס ודרכי טיפול באנשים טרנסג'נדרים;
הובלת מסע התמיכה הציבורית בחן אלקובי, גבר טרנסג'נדר שנרדף בגלל זהותו המגדרית; נלחמה בהצלחה נגד החלטת קופות החולים להפסיק את מימון הניתוחים לשינוי מין; עבודה מול אמצעי התקשורת נגד ייצוגים טרנספובים, במטרה להביא לשינוי תפיסות וגישות בסיקור העיתונאי של אנשים טרנסג'נדרים; פעילות סינגור וייצוג של אנשים טרנסג'נדרים המקופחים על ידי מערכת הבריאות וגורמי ממסד אחרים; סיוע לטרנסג'נדרים שקופחו בעבודה;
הייתה חברה בוועדה של משרד הבריאות לבחינת חוזר 39/86 – הנוהל לביצוע ניתוחים לשינוי מין, מאבק שנמשך עד היום; שימשה יועצת לפרויקט "ערים בלילה" של עמותת על"ם, בעבודה עם נוער טרנסג'נדר החי בשוליים; הקימה ומנחה קבוצת תמיכה לנוער ולמתבגרים טרנסג'נדרים; הקימה ומנחה, יחד עם נעמי הרניק, קבוצת תמיכה להורי טרנסג'נדרים בארגון תהל"ה.
ציפיות רבות משרת הבריאות החדשה
"לדעתי זה חשוב שחידשו את מסורת 'יקיר הקהילה', כי זה קול מאוחד של כל הארגונים", אומרת גרינברג. "זאת הכרה באנשים, אבל יש דברים שהם מעל ומעבר למאמצים היומיומיים והאינטרסים הארגוניים. יש דברים שהם חשובים לכל הקהילה. הפעם זה נפל בחלקי, וזה מאוד נוגע ללבי. באופן כללי, אני חושבת שחשוב שהקהילה תוקיר את מי שהיא רואה לנכון".
גרינברג עדיין לא נחה על זרי הדפנה, ונכונה לה שנה של עבודה קשה ומאומצת. "המאבקים לא מסתיימים", היא אומרת. "אני שקועה עד הצוואר במאבקים נגד העוולות הגדולות נגד הציבור הטרנסג'נדרי, בעיקר במה שנוגע למשרד הפנים ולמשרד הבריאות. צריך לזכור שמדינת ישראל היא במקום לא טוב, בהשוואה לעולם המערבי, בכל מה שקשור לזכויות טרנסג'נדרים".
גרינברג אומרת כי יש לה ציפיות רבות משרת הבריאות החדשה, יעל גרמן, הנחשבת לתומכת נלהבת של זכויות להט"ב. "אני מקווה שאנחנו נזכה ממנה לאוזן קשבת", הוא אומרת. "ישנן הרבה ציפיות ממנה. הבעיות בתקופה האחרונה נעשו חמורות מאוד, אחרי שמשרד הבריאות היה בהנהגת יהדות התורה והליכוד. אין ספק שליצמן גרם לנו הרבה נזק. נקווה שעכשיו נמצא אוזן קשבת, לב פתוח וראש פתוח".