רוס לוין כבר הורגל בניהול מלחמות מול נהלים וביורוקרטיה, אשר ליוו את דרכו ליצירת חיים נורמליים במדינה בה גדל ואותה שירת. אחרי תהליך ארוך של פונדקאות בחו"ל שהסתיים בלידה מוקדמת של זוג תאומים בן ובת, הטסות רפואיות ואשפוזים ארוכים, במהלכם נפטרה בתו, רוס היה בטוח שהחלק הקשה מאחוריו.
אך כשהכיר את בן זוגו בדרום אמריקה וביקש להקים איתו בית בישראל, התברר לו כי זו רק ההתחלה.
"אני מרגיש כאילו מדובר כאן בהתנכלות של הרשויות", אומר לוין, "שגורמות לכך שנתמוטט כלכלית, תוך הוצאת כספים להוצאות משפטיות וטיסות סרק. מדובר בעוול שנגרם לנו וכל זאת בתקופה הקשה בחיי. אנחנו מגדלים ילד לאחר ששהה 110 יום בפגיה וסובל מבעיות רפואיות רבות, ומדינת ישראל, במקום לסייע ולהקל על המצב, רק מקשה תוך הצגת דרישות בלתי אפשריות חסרות כל הגיון ורציונל אנושי".
לוין הכיר את בן זוגו אנתוני לפני שנה, במהלך טיול בדרום אמריקה.
"אנתוני לא יצא מראשי והייתי איתו בקשר בכל רגע אפשרי עד לחזרתי ארצה", מספר לוין, "לאחר שחזרתי ארצה, המשכנו בקשר רציף והצעתי לו להגיע אליי, להכיר אותי טוב יותר, את החיים שלי ואת המדינה שלי על מנת שיחליט האם ירצה לחיות איתי ועם ילדיי. דאגתי להעביר לו כספים לביצוע כל סידורי הנסיעה ורכשתי לו כרטיס טיסה הלוך ושוב, מפני שלא ידעתי בוודאות האם הוא ירצה שנגור יחד לאחר הביקור בישראל".
בסוף יולי הגיע אנתוני לישראל. בתחקיר של רשויות ההגירה הצהיר כי בא לחבר (בחור שהוא אוהב) ולשאלה האם מתכוון להשתקע בארץ ענה שבא להכיר וההחלטה תתקבל בהמשך.
"היה ברור לי מהרגע הראשון שמדובר בבחור שאני אוהב וכמו בכל קשר יש להכיר טוב יותר על מנת לקבל החלטה לגבי מיסוד הקשר וזה בדיוק מה שעשינו. בילינו יחד ונסענו בכל רחבי הארץ. הכרתי את אנתוני לכל חבריי ולהוריי".
אנתוני שהה לצדי כאשר בתי נפטרה
בזמן ביקורו של אנתוני בארץ היה לוין נמצא בעיצומו של תהליך פונדקאות בגיאורגיה, יחד עם אישה ישראלית אותה הכיר. "החלום הגדול שלי היה להקים משפחה ולגדל את ילדיי", מסביר לוין, "בראשית שנת 2014 התחלתי הליך פונדקאות בגיאורגיה יחד עם ע', בחורה ישראלית, כאשר התכנון היה לגדל יחד ילד אשר מבחינה ביולוגית הוא שלי".
כיצד האישה עמה בחרת להביא ילדים קיבלה את אנתוני?
"ע' ידעה מכל הסיפור ועודכנה כי אנתוני מגיע לישראל ואף הכירה אותו אישית כשהגיע. לאחר שתהליך הפונדקאות החל יחסינו התקררו מאוד וסיכמנו שלאחר הלידה, ע' תסייע לי בגידול הילדים ושנינו נהיה פתוחים למצוא אהבה חדשה".
את החדשות על הלידה קיבל רוס כאשר נפש עם אנטוני בים המלח.
"כאשר היינו בנופש בים המלח, קיבלתי טלפון כי ההיריון, שנחשב כבר אז להריון בסיכון, הסתיים והפונדקאית ילדה תאומים חיים בניתוח קיסרי. מיד התארגנתי, ביצעתי את כל הסידורים הנדרשים וטסתי לטביליסי לעשות את הסידורים לקראת הבאת הילדים ארצה. ע' לא נסעה איתי וכמעט ולא היינו בקשר, מלבד הדאגה שלה לילדים ולי. היה ברור כבר אז, כי דרכנו נפרדו".
לאחר מאמצים עזים, מתח אדיר לשלומם של הילדים והוצאת כספים רבים, הביא רוס את ילדיו הקטנטנים בטיסה רפואית פרטית לישראל. לאחר 3 ימים נפטרה הבת גל מזיהום במערכת הדם ומשטף מוחי והבן עילאי אושפז בפגיה למשך 3.5 חודשים.
"לאחר מספר שבועות ע' הפסיקה אפילו לבקר אותי ואת הילד בבית החולים ורק אנתוני נשאר לצדי, חיזק אותי ואת הילד".
לא מבקשים דבר, רק את האפשרות להיות יחד
לפני סיום אשרת התייר של אנתוני בסוף חודש ספטמבר, ניגשו בני הזוג למשרד הפנים בחדרה על מנת לבקש את הארכת אשרת התייר של אנתוני.
"זה היה בשיא תקופת הלחץ, כאשר עילאי היה בסכנת חיים, לאחר שעבר ניתוח סגירת עורק בלב ורק ימים אחדים לאחר מות הילדה. זה לא היה זמן מתאים לטיפול בהסדרת מעמד ותחילת הליכים ארוכים ומסובכים מול הרשויות. בשלב זה רציתי רק שהוא ימשיך לשהות בישראל באופן חוקי ופעלתי על פי הנחיות שקיבלתי מפקידת ההגירה".
לאחר שהילד יצא מכלל סכנה, החל רוס בהליכים להסדרת מעמדו של אנתוני על מנת שיוכל להמשיך ולהתגורר בישראל. "פניתי למשרד הפנים על מנת לטפל בהסדרת המעמד. לאורך כל הדרך פעלנו בהתאם להנחיות משרד הפנים, הגשנו את כל ההוכחות הנדרשות לקיום קשר ומסמכים הנדרשים על פי הנוהל מקולומביה ואף קיבלתי התרשמות, כי הדברים הולכים בצורה תקינה. בראיון שהתקיים בחודש ינואר, נאמר לי על ידי פקידת ההגירה, כי הראיון עבר בהצלחה וללא שום בעיה".
אלא שמשרד הפנים החליט שלא לאשר את שהותו של אנתוני בישראל, ובהחלטה שנשלחה לבני הזוג נקבע כי עליו לעזוב את ישראל תוך 14 יום. גם הערעור שהגישו בני הזוג באמצעות עורך הדין מתן חודורוב לא צלח, והחלטת הפקידים נשארה על כנה, בטענה כי בני הזוג לא הוכיחו במידה מספקת את כנות הקשר ביניהם.
האם יש בסיס לטענת משרד הפנים כי לא הוכחתם את כנות הקשר ביניכם?
"הבאנו תמונות מאירועים משפחתיים, העברות בנקאיות, ועדיין אומרים לנו שלא הוכחנו את כנות הקשר. אנחנו חיים יחד, מגדלים את הילד וזו האמת. אין פה הוכחות. אני ואנתוני חיים יחד ומגדלים יחד את התינוק. עילאי קשור מאוד לאנתוני ואוהב אותו מאוד. אנחנו יוצאים לכל המפגשים החברתיים והאירועים יחד ויוצאים לחופשות וטיולים יחד. לצורך הוכחת כנות הקשר ועובדה כי אנתוני הוא בן זוגי, אני מוכן לוותר על אשרת עבודה ומוכן להמשיך ולכלכל את המשפחה בכוחות עצמי".
לאחרונה הגיש הזוג ערעור מנהלי לבית המשפט, אך בית המשפט החליט לא להתערב בהחלטת הרשויות והשאיר את ההחלטה לשר הפנים סילבן שלום שלא שינה את החלטתו. "בפסק הדין נרשם, כי יש לנו זכות להקים משפחה, אך משרד הפנים מסרב לאפשר לנו לפתוח תיק חדש ומבקש שוב ושוב שאנתוני ייצא מישראל וזאת למרות שאנתוני גר איתי בביתי ומגדל איתי את הילד".
מה אתם דורשים ממשרד הפנים?
"הם מבקשים מאנתוני שקודם ייצא מהארץ ואז יפתח התיק מחדש וידונו בו, ואנחנו לא מבינים מדוע אי אפשר לעשות זאת עכשיו, בלי שנאלץ להוציא כסף רב על טיסות הלוך ושוב לקולומביה. אנחנו לא נאבקים לקבל משהו שלא מגיע לנו, בסך הכול רוצים שיתייחסו לטענות שלנו, ויאפשרו את פתיחת התיק עכשיו ויחליטו על אישור השהיה שלו מבלי שיצטרך לצאת מהארץ בשביל זה".
עורך דינם של בני הזוג ביקש לעכב את גירושו של אנתוני מהארץ, ובית המשפט נאות להוציא צו מניעה עד לסוף חודש יוני, כאשר בזמן זה נדרש משרד הפנים להגיב לטענותיהם של בני הזוג לגבי הטיפול במקרה שלהם.
אתה מרגיש שנעשה לך עוול?
"אני אדם נורמטיבי, בעל תואר שני, שירתי 4 שנים בצבא בחיל האוויר כולל שירות בצבא קבע. אני עושה מילואים מאז שחרורי ומשלם מיסים למדינת ישראל כחוק. אין לי עבר פלילי ושום סכסוך אחר לא ברשויות המדינה, לא בהוצל"פ ולא אף תביעה אזרחית לא עומדת נגדי בבית משפט בישראל. אני בסך הכול רוצה לחיות במדינה שלי עם אדם שאני אוהב ולגדל איתו את הילד".
מרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים נמסר בתגובה:
"ככלל, מדובר בבקשה שגרתית לקבלת מעמד מתוקף זוגיות, של בני אותו מין. אולם, כבכל הבקשות על הפונים להוכיח כי הינם מנהלים משק בית משותף ולא קיימת כל החרגה מכך, שהרי המעמד שניתן-אם ניתן- הינו מכוח משק בית משותף.
מראיון שעשו בלשכת רשות האוכלוסין ומבדיקת כלל הנתונים, התעוררו שאלות בנוגע לקיום משק בית משותף ומשלא השתכנעו נציגי הרשות כי אכן מדובר בזוג החי חיים משותפים, התבקש מר קברקס לצאת מהארץ. עתירתם לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי, אליו פנה בא כוחו של העותר, הבהיר מפורשות כי לאחר שעתירתו של מר קרסקל קברקס נדחתה, עליו לצאת מהארץ ורק לאחר מכן יוכל להגיש בקשה חדשה לקבלת מעמד מכוח זוגיות. החלטתו לעיכוב הביצוע היא רק עד לקבלת תשובה ואין היא מעידה על כל החלטה אחרת. אנו משוכנעים שאין בכוונת בא כוח מר קברקס לעקוף את בית המשפט, בניסיון לקבל את תשובת המדינה בדרכים אחרות, מלבד בבית המשפט כמקובל".