כל זוג הורים שחוו הריון ולידה יודעים להגיד שזו אחת התקופות המלחיצות והמרגשות ביותר שהם עברו בחייהם, עד לרגע שבו הם פגשו את בנם או בתם לראשונה, אלא שבמהלך השנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ מגפת הקורונה, אל הלחץ וההתרגשות נוספו גם חוסר ודאות וחרדה. אך מלחיצים ככל שיהיו הריון ולידה אשר מתרחשים בבית או בבית החולים הקרוב ביותר - כשהם קורים בגופה של אישה פונדקאית, הנמצאת בקצה השני של העולם, הם מלחיצים הרבה יותר.
זה לא סוד, במדינת ישראל בשנת 2021 זוגות גייז, כמו גם גברים יחידנים, שרוצים להפוך להורים עדיין לא יכולים להביא ילדים באמצעות הליכי פונדקאות במדינה. למעשה, המקום היחיד בו הם יכולים לעשות זאת על פי חוק ובבטחה הוא בצפון אמריקה: בארצות הברית או קנדה.
הליך הפונדקאות היה מורכב, סבוך ויקר עוד לפני פרוץ הקורונה, אבל מאז התפשטה המגיפה ברחבי העולם נוספו לו רבדים רבים ומורכבויות חדשות, כך מספרת עורכת הדין ויקטוריה גלפנד, בעלת משרד המלווה הליכי פונדקאות של ישראלים בארצות הברית ובקנדה. "זה אף פעם לא היה פשוט, בין היתר בכלל העלויות הנאמדות במאות אלפי שקלים, המרחק, ריבוי הגורמים המעורבים והאינטרסים, השעות ההפוכות וגם פערים מנטליים", מספרת גלפנד ל-mako. "אבל התקופה הבלתי צפויה וייחודית שעוברת על העולם מחייבת כל מי שמעוניין בפונדקאות לקחת בחשבון עניינים נוספים".
עניינים כמו גיוס פונדקאית?
"בדיוק. הליך פונדקאות בארצות הברית מוגן ומסודר עבור כל המעורבים בו וכל סוגי המשפחות מתקבלים בברכה - כולל זוגות גאים, יחידנים ושותפים להורות שאינם בני זוג. בימים שבשגרה, סוכנויות פונדקאות משקיעות משאבים רבים באיתור נשים שירצו ויתאימו לפונדקאות, כאלה שיעשו זאת בלי לחץ כלכלי, גורם שישפיע על הרצון החופשי שלהן או רקע רפואי שעלול לסכן את הבריאות שלהן. הקורונה טרפה את הקלפים והביאה סיכונים רבים בפן הבריאותי, התעסוקתי והנפשי. בימים אלה יש פחות נשים מתאימות ולכן זמן ההמתנה למציאת פונדקאית התארך משמעותית".
זה מהצד של הסוכנויות, אבל גם למעוניינים בפונדקאות יש שיקולים חדשים.
"בדיוק. לצורך העניין, בישראל רוב האוכלוסייה מחוסנת, אבל בצפון אמריקה עדיין מדובר בחלק קטן מהאוכלוסייה. אנחנו רואות באופן רוחבי שהרבה מועמדות לפונדקאות לא מוכנות להתחסן, אולי מתוך חשש לסיכונים בלתי ידועים לפוריות שלהן. לכן, איתור פונדקאית מחוסנת או כזו שתסכים להתחסן עד לתחילת ההריון הופכת למשימה קשה שבעתיים".
בכלל, ארצות הברית וקנדה לא מצליחות להתמודד עם הקורונה כמו ישראל.
"בישראל ניצחנו את הקורונה בזכות מבצע החיסונים והתוצאות מורגשות בשטח, אבל זה רחוק מלהיות המצב בצפון אמריקה. מדינות רבות עדיין מטילות ומסירות סגרים ובגלל היקפי האוכלוסייה ייקח עוד זמן עד שיראו את תוצאות מבצע החיסונים. כל זה עוד לפני שדיברנו על כך שחלקים גדולים באוכלוסייה בכלל מסרבים להתחסן. מסקר לא רשמי שערכנו בין סוכנויות פונדקאות בארצות הברית גילינו שלפחות מחצית מבין הפונדקאיות הפוטנציאליות לא מעוניינות להתחסן נקודה".
אפשר רק להניח שהישראלים לא ישתפו פעולה עם פונדקאיות לא מחוסנות.
"ישראלים מבינים את הסכנות החמורות של קורונה בתקופת ההריון, גם לאישה וגם לתינוק, ואחרי שהשקיעו מאמצים ומשאבים אדירים בתהליך, הם לא רוצים לצאת לדרך עם אישה שמסרבת להתחסן. הרבה פעמים אישה כזאת גם נמצאת בסביבה שגם נמנעת מחיסונים ואז הסיכויים שלה להידבק גבוהים יותר".
הכניסה והיציאה לישראל מסרבלת
הקורונה לא רק מעכבת הליכי פונדקאות חדשים ומערימה קשיים באיתור פונדקאית מתאימה ומחוסנת, אלא גם מציבה מכשולים רבים על זוגות ויחידים שכבר נמצאים בשלבים מתקדמים יותר בתהליך, ביניהם גם כאלה שמצפים ללידה המרגשת בקרוב. "יש לא מעט קשיים הנובעים ממגבלות תנועה שהוטלו בצל הקורונה", מפרטת עו"ד גלפנד. "לפני המגפה ההורים המיועדים ניסו לתזמן את ההגעה לצפון אמריקה לקראת הלידה ולרוב גם שבוע לפני תאריך הלידה המשוער הספיק. בשנה האחרונה, מדינות רבות ובתי חולים דרשו תקופת בידוד לכל מי שמגיע מחו"ל, ובגלל מגבלות, צמצום בטיסות וחשש מפני סגירת מעברים, היו לא מעט זוגות שנאלצו לטוס כמה חודשים לפני הלידה. הדבר מאריך את השהייה במידה משמעותית".
הכרת הורים שלא היו יכולים לפגוש את הילדים שלהם בגלל מגבלות כאלה ואחרות?
"לצערי כן. טיפלתי בזוג גייז שהילדים שלהם באו לעולם כמה שבועות לפני הזמן, ולמרות שהם הספיקו להגיע לארצות הברית פחות מיממה לאחר הלידה, בית החולים לא אפשר להם לפגוש את הילדים עד תום בידוד של שבועיים. המקרה הזה היה יכול להיות חמור עוד יותר אם הם לא היו מתכננים את הטיסה מראש, משום שמספר הטיסות היוצאות הצטמצם משמעותית. גם היום נהלים משתנים לעיתים קרובות והם גם לא אחידים בין המדינות בארה"ב ובין המחוזות בקנדה. אני ממליצה לקחת מרווח ביטחון גדול יותר ולהגיע מספיק זמן לפני הלידה, אם אם זה אומר לאבד עוד חודש של עבודה".
כאילו שזה לא היה מספיק, נאלצים הורים רבים לוותר בצער רב על ליווי של בני משפחה, שהיו שמחים להצטרף למסע המרגש, זאת משום שארה"ב וקנדה הטילו הגבלות חריפות על כניסת זרים. הנפגעים העיקריים מכך הם הסבים והסבתות המבקשים להיות נוכחים ברגע הלידה המרגש, אך חוששים להידבק בוריאנטים חדשים של הנגיף או להידרש להיכנס לבידוד.
אבל זו לא רק היציאה מישראל, אלא גם החזרה אליה.
"בוודאי, וזה אולי השינוי עם ההשלכות הכי מורגשות. בימים כתיקונם, כל ילד שנולד בארצות הברית או קנדה זכאי לאזרחות מקומית, גם אלו שנולדו בהליך פונדקאות. לפני פרוץ המגפה רוב המשפחות חזרו עם התינוקות לישראל בעזרת דרכון זר והשלימו את תהליך קבלת האזרחות הישראלית לילדים מהבית. בימי קורונה, האפשרות להנפיק דרכונים זרים בהליך מזורז הוקפאה ומאז חודש מרץ 2020 ועד היום ישראל לא מאפשרת כניסה לאזרחים זרים כמעט באופן הרמטי. כך קורה שהורים רבים מוצאים את עצמם תקועים בחו"ל, בלי יכולת לחזור ארצה".
ראוי לציין שנושא הכניסה לישראל הפך משמעותי לא רק לאזרחים ישראלים המבקשים לחזור לביתם, אלא גם לישראלים שגרים בחו"ל ומבקשים להיכנס למדינה באמצעות דרכונים זרים. אותם ישראלים מוצאים עצמם נשאבים להליכים משפטיים יקרים בלית ברירה, כדי שילדיהם יקבלו אזרחות ישראלית ויוכלו להיכנס לישראל בנסיבות משמחות, או חלילה בנסיבות טראגיות כמו מחלה קשה, לוויה או אזכרה.
המצב סבוך. יש דרך משפטית להילחם ברוע הגזירה?
"בעקבות עתירה משותפת שהגשנו לבית המשפט המחוזי בשם כמה עשרות הורים כאלה עוד בסוף מרץ 2020, הגמישו הרשויות בישראל במעט את דרישותיהן, ומאז מתקיים הליך חלופי שמאפשר כניסה לישראל של התינוקות, עוד לפני השלמת הליכי קבלת האזרחות הישראלית. הדבר מתבצע באמצעות הקונסוליות הישראליות, בכפוף להצגת מסמכים מקוריים והפקדת ערבות מזומן בסכום נכבד במשרד הפנים".
למרות הכל: הקורונה לא עצרה את הרצון בהמשכיות
מגפת הקורונה לא רק הערימה קשיים על הליך הפונדקאות, אלא גם יצרה מציאות חדשה בשטח שמעכבת את התהליך כולו, עוד לפני שההריון עצמו יצא לדרך. מרפאות הפוריות ברובן נשארו פתוחות, למעט תקופה קצרה בשנת 2020, אך המתכונת בה הן פועלות מאז פרוץ המגפה הותאמה למציאות החדשה.
"לפני הקורונה, הורים מיועדים ישראלים רבים נהגו לטוס אל מרפאת הפוריות האמריקאית או הקנדית, על מנת להפקיד את מנות הזרע שנדרשו לשם יצירת העוברים", מסבירה גלפנד. "הפונדקאיות טסו למרפאת פוריות שנבחרה על ידי ההורים, כדי לעבור את כל הבדיקות שם. בגלל הסגרים, הגבלות המעבר בין המדינות, הדרישה לבידודים, צמצום הטיסות והסכנה מפני חשיפה לנגיף, האבות המיועדים מתמקדים בעבודה מול מרפאות פוריות מקומיות והפונדקאיות עוברות את רוב הבדיקות המקדימות במרפאות סמוכות למקום מגוריהן, ומגיעות למרפאה הנבחרת של ההורים המיועדים רק לצורך השתלת העוברים".
ומה בנוגע להליך המשפטי?
"המגפה לא שינתה את המהות של ההליכים המשפטיים, אך בלא מעט מקומות נדרש יותר זמן לבצע אותם, זאת בגלל צמצום עבודת בתי המשפט בחלק מהמדינות והמחוזות. בכל הנוגע לחוזים המרובים – עם השינויים המהירים הקשורים בקורונה ובהשלכותיה הרוחביות על תחומי החיים, אנו רואות כיום חשיבות גדולה לוודא כי החוזים שנחתמים יתאימו לצרכים של ההורים המיועדים ויגנו עליהם בכל אותם תרחישים בלתי צפויים שצצים, שאת חלקם בעלי המקצוע המנוסים והמעורים בשטח כבר הספיקו להכיר".
אפשר להסיק מכך שמאז פרוץ המגפה יש פחות זוגות המבקשים להתחיל הליך פונדקאות?
"גם מגיפה עולמית לא מצליחה להשכיח או לבלום את הרצון האנושי בהמשכיות, או להקהות את הכמיהה לילד. לאורך כל תקופת הקורונה, חוץ מעצירות קצרות וקצובות, המשיכו לבוא אל העולם ילדים, גם לעשרות הורים מישראל. בתחילת המגיפה רבים חששו להמשיך בהליך וביקשו לבחון את הדברים מחדש, וזה בהחלט היה מובן, אבל עכשיו, כאשר התחושה היא שאנחנו לקראת התגברות עולמית על המגיפה, אנחנו רואות יותר ויותר זוגות ויחידים שחוזרים לתהליך וממשיכים במסע לקראת הגשמת חלומם – הבאת ילד משלהם לעולם, לחבוק, לטפח ולאהוב לעד".