עומר מחלוף, ראש התא הגאה באוניברסיטת בר אילן, נכח ביום שלישי האחרון בפאנל של נציגי הבית היהודי שהגיעו ללקט קולות במוסד המזוהה עם הכיפות הסרוגות. הוא לא התכוון לתת לאירוע לעבור על סדר היום לאחר הסרטון ההומופובי של הבית היהודי נגד נישואים גאים. "אילו הבן שלך היה הומו, היית מציע לו ללכת לטיפול המרה?", הקשה מחלוף על הרב רונצקי מהבית היהודי. "שני תלמידים בישיבה פנו אליי בחודשים האחרונים", סיפר הרב רונצקי ועודד טיפולי המרה האסורים בישראל, "הפניתי אותם, אחד כבר נמצא בתהליך ממש של טיפול כזה או אחר".
במו ידיו הצליח מחלוף להדגים במדויק את הצורך של תא גאה במוסד אקדמי, אחד מני רבים שצמחו בשנתיים האחרונות כמעט בכל מוסד אקדמי, בניסיון לעודד נראות לקהילה הגאה וגם להוות כתובת לסטודנטים להט"בים שימצאו בהם מרחב מוגן.
כיום ישנם תאים גאים במוסדות אקדמיים רבים: באוניברסיטאות תל אביב, בר-אילן, בן גוריון, אריאל ותל אביב; בפקולטה לחקלאות ברחובות; במכללות ת"א-יפו, בית ברל, תל חי, הבינתחומי וסמינר הקיבוצים; בירושלים פועל תא עירוני המאגד את הסטודנטים של כל המוסדות האקדמיים בבירה, ופועל למען פעילויות בעיר לכלל הסטודנטים. ותאים נוספים מוקמים בימים אלו במכללת לוינסקי ובטכניון בחיפה.
אך הדרך לכך לא הייתה קלה, התאים הגאים נתקלים מדי יום בקשיים ובעימותים. "מקימי התאים התמודדו עם כל מיני התנגדויות", מסביר מתן בן יוסף ממקימי התא הגאה באוניברסיטת ת"א, "בבר אילן ואריאל תלשו להם פוסטרים שפרסמו את הפעילות; במכללת ספיר זרקו אבנים על משרדי האגודה שהניעה את הקמת התא; וגם האוניברסיטאות עצמן לא תמכו במהלך והערימו קשיים ביורוקרטיים".
הדרך לכל אותם התאים החלה לפני כשנתיים, אז פתחו ארז ומתן את התא הגאה באוניברסיטת ת"א, שהיה מחלוצי התאים הגאים במוסדות האקדמיים. "כשפתחנו אותו, ראינו לנגד עינינו שתי מטרות", מסבירים מתן וארז, "רצינו ליצור בית חם ומחבק שבו אנשים ירגישו בנוח, ליצור מרחב בטוח לשיח בו ניתן לדבר על נושאים הקרובים לליבנו. ובנוסף רצינו לדעת לרתום את הקהל הסטודנטיאלי לשינוי החברתי שהוא יכול ושמצופה ממנו להוביל".
הרגשתם שיש ביקוש למסגרת כזו באוניברסיטה?
"הכרנו את המסגרת הזו בבאר שבע, שם מפעיל ברק עטר מהבית הגאה בב"ש גם תא גאה (סגול) במשך שנים. אנחנו לקחנו את זה משם ופתחנו תא גם בת"א. כשאנחנו מסתכלים לאחור אנחנו מבינים כמה הדבר הזה באמת נחוץ. יש צמא אדיר למסגרת סטודנטיאלית שלא קיימת בשום מקום אחר".
"עצם קיומו של תא גאה עושה את כל ההבדל", מוסיף מתן, "לאחד המפגשים הגיע צעיר בדואי ששמע על הפעילות של התא לאחר שראה את הדוכן שלנו ביום הפתוח. כך שעצם זה שיש נראות ויש דגל גאווה מתנוסס בקמפוס, מעניק לסטודנטים את התחושה שיש לאן לפנות. תוסיף לזה את האפשרות למרחב שיח בטוח שמתקיים בתוך המפגשים, הפעילויות שאנחנו עושים ברחבי הקמפוסים כמו אירועי גאווה בחודש הגאווה ועוד המון פעילויות שמטרתן לשנות עמדות".
ופונים גם עם בעיות אישיות?
"ודאי. דוגמא קלאסית היא המקרה של סטודנטית שהשותפה שלה במעונות גילתה שהיא לסבית ולא הסכימה לגור איתה. אז מנהל המעונות אמר לסטודנטית הלסבית שהיא צריכה לחפש דירה אחרת. אנחנו ליווינו אותה לאגודת הסטודנטים ולאחראי הדיור, וכמובן שבסוף היא נשארה בחדר וקיבלה יחס הרבה יותר טוב".
"אנחנו נתקלים גם בהרבה מקרים פחות קלאסיים של אפליה, למשל של מרצה שאומר שילד צריך אבא ואמא. אז נכון שהוא לא שונא הומואים, אבל עדיין באמירה כזו יש בסיס שלא יאפשר בהמשך קיום של משפחות גאות. יש הרבה דברים שהם מתחת לפני השטח, שאתה נפגש איתם רק כשאתה יוצר תא גאה. וזה קיים בכל מקום, אמירות שהן לא מלאות שנאה אבל הן מאוד בעיתיות כי בבסיסן הן לא מתייחסות ללהט"בים כאל שווים, אלא מסתכלים עליהם בתור מישהו עם פחות זכויות".
ואיך מתמודדים עם מקרים כאלו?
"אני לא בטוח שכל הומו ולסבית מבינים את הבעייתיות באמירה כמו 'ילד חייב אבא ואמא', אבל דרך המפגשים שלנו מבינים שהאמירה הזו נטועה בתפיסות שמרניות וממוגדרות, ואנשים יכולים בהמשך להתמודד נגד אמירות כאלה בצורה טובה יותר. כל אחד מהמשתתפים והמשתתפות בתאים הופך לשגריר שלנו, והייתי רוצה שבכל פעם שמשהו מעיר הערה הומופובית, יהיה מישהו שיגיב בהתאם ויגיד שזה לא בסדר".
מסגרת משותפת לכל התאים הגאים בארץ
התא הגאה בת"א הוא לא היחיד וגם לא הראשון. תאים גאים קמים במוסדות אקדמיים רבים, אך נסגרים עם סיום שנת הלימודים, או כאשר הסטודנט המפעיל את התא מסיים את לימודיו. בניסיון לשפר את המצב הקיים החליטו ארז ומתן ליצור מסגרת משותפת לכל התאים הגאים שתאגד את הפעילות ותתמוך במפעילים. אליהם הצטרפה לוטם קורן, עובדת סוציאלית בוגרת מכללת תל חי, שהקימה והובילה את התא הגאה במכללת תל חי בשלוש השנים האחרונות.
מה גרם לכם לבוא ולהחליט לאגד את כל התאים?
"ראינו תאים שנפתחים ונסגרים כי אין מי שימשיך אותם לאחר שהסטודנט שפתח את התא סיים את לימודיו, ומקרים בהם ראינו מדריכים שמתקשים לעמוד מול הקשיים של פתיחה ותפעול של תא גאה. מה שהוביל לאיחוד בפועל הייתה החלטה של אגודות הסטודנטים לתמוך באופן מלא במאבק הלהט"בי. אור הרפז, מנהל מחלקת מעורבות חברתית בהתאחדות הסטודנטים, הבין שצריך לעשות מעשה ורתם לכך את אגודת הלהט"ב שתסייע בתמיכה כספית. וכך יצאנו לדרך והתחלנו לפעול להקמת תאים גאים במוסדות האקדמיים בכל רחבי הארץ".
בתמיכתן של התאחדות הסטודנטים ואגודת הלהט"ב, הוקמה קרן המלגות "עוצמה" שאפשר הענקת מלגות לסטודנטים שיפתחו תאים גאים במוסדות השונים.
"היה לנו חשוב שיפתחו תאים גאים שגם ימשיכו להתקיים, אז התחלנו לחשוב מה צריך בשביל להשיג את המטרות האלו. הצענו מלגות לסטודנטים כדי להקים תאים גאים במוסדות הלימוד שלהם, וכך יצרנו מסה של סטודנטים המחויבים להפעלת התאים. עשינו תהליך מיון לסטודנטים/ות המעוניינים/ות לפתוח תאים גאים בסופו הענקנו שמונה מלגות, כאשר אחת המטרות שלנו בבחירת המנחים והמנחות הייתה ליצור שוויון מגדרי, ובהמשך יצרנו סמינר הכשרה שמכין ומדריך את מפעילי התאים".
אתם פניתם לסטודנטים עם הצעה לפתוח תא או שהם פונים אליכם?
"מיד עם תחילת הפעילות קיבלנו 300 קורות חיים מסטודנטים/ות שהביעו עניין לפתוח תא גאה במוסד שלהם ומתוכם בחרנו את הנבחרים שקיבלו את המלגות. אך אנו כמובן תומכים גם בשאר הפונים/ות שלא קיבלו מלגות והם השתתפו בסמינר ההכשרה שנועד להכשיר את המדריכים לבנייה ותפעול תאים גאים. אנחנו מסייעים ומלווים את המנחים/ות בהקמה ומדריכים אותם לגבי תפעול התא, אך כל תא הוא אוטונומי, עצמאי ומתמודד מול אתגרים בעצמו".
להכיר סטודנטים להט"בים מכל הארץ
במקביל לפעילות התאים הגאים במוסדות ברחבי הארץ, מבקשים הסטודנטים ליצור שיתוף פעולה בין כל התאים ובין סטודנטים להט"בים מכל תתי הקהילות. בימים אלו הם עמלים על סמינר ארצי לכלל הסטודנטים/יות הלהט"בים בארץ, שיתקיים בחודש מרץ.
"הסמינר הוא מפגש של סטודנטים להט"בים מכל הארץ ומכל מוסדות הלימוד", מסביר מתן, "כאשר המטרה היא לגבש ולאחד סטודנטים להט"בים תחת מטריה אחת, להציג את האחווה הסטודנטיאלית הגאה שקורמת עור וגידים וליצור מקום מפגש בו ניתן לדון בנושאים הקשורים לקהילה. זו חוויה להיות עם עוד 200 סטודנטים כמוך ולדבר על הקהילה והחברה. המטרה ליצור מפגש של אנשים בשביל החוויה והגיבוש, ולצאת בתחושה יותר מאוחדת. ואם נצליח ליצור מרחב שיעודד שיח אקטואלי ויוזמות סטודנטיאליות זו תהיה הצלחה".
"המפגש עצמו מנפץ הומופוביות", מוסיף ארז, "העובדה שמדובר במפגש של כל גווני הקהילה היא משמעותית ועוזרת לנפץ דימויים כלפי קהילות אחרות. המטרה היא ליצור משהו משותף בלי להתעלם מהשוני. יש קונפליקטים בקהילה והמטרה היא להציף ולהתמודד איתם ומתוך השיחה הזו ליצור את השינוי".
"לדעתי סמינר ארצי יהווה פתח להיכרות עם הקהילה הסטודנטיאלית הלהט"בית" מוסיפה לוטם, "הוא ישמש להפריה הדדית ושיתוף של המורכבויות שחוות הסטודנטיות, ויחד נלמד להעריך את צרכיהם/ן של המשתתפים/ות ונחלוק תכנים ומלא כיף כמו שהקהילה שלנו יודעת לעשות.
בימים בהם אנו חווים/ת התבטאויות קשות כנגד הקהילה הלהט"בית בארץ, הסמינר אשר אנו מקיימים/ות מטרתו לאגד לגבש ולהכיר את הסטודנטים/יות הצעירים/ות ברחבי הארץ, דור העתיד אשר בתום הלימודים האקדמיים חלקם להערכתי ותקוותי יעמדו בנקודות מפתח בחברה הישראלית מקבל ערך מוסף בכוח העצום הטמון בשינוי".
מי מוזמן להשתתף בסמינר?
"כל סטודנט/ית שרוצים לקחת חלק, להט"בים והטרוסקסואלים. הסמינר פתוח לכל מי שרוצה לבוא להשתתף, לשמוע ולהשמיע".
איך מממנים פעילויות בסדר גודל כזה?
"אנו חייבים תודה גדולה לתמיכה של התאחדות הסטודנטים שנתנה את הכסף למלגות והיא זו שמממנת את הסמינר, לאגודת הלהט"ב שעזרה במימון המלגות, וכמובן למנחים והמנחות של התאים שפועלים בהתנדבות ועושים את העבודה החשובה באמת".