במקביל למצעדים הגדולים בניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו וברצלונה, נערך בסוף השבוע האחרון מצעד הגאווה באיסטנבול. אחרי יותר מעשור של מצעדי גאווה, חגגה השבוע איסטנבול את מצעד הגאווה הגדול בתולדותיה, שחתם את פסטיבל הגאווה הראשון בעיר.
תחת אבטחה כבדה של שוטרים, צעדו עשרות אלפי צועדים ברחוב איסטיקלאל, שדרת הקניות הראשית בעיר הגדולה ביותר בטורקיה. הצועדים הניפו דגלי גאווה ושלטים הקוראים להפסקת ההומופוביה במדינה המוסלמית, ביניהם: "אהבה אינה יודעת מגדר", "סוג נוסף של משפחה הוא אפשרי", ו"עצרו את ההומופוביה". החגיגות זכו לביקורת רבה בחוגים דתיים בשל החפיפה של האירוע עם חודש הרמדאן השנה.
"בטורקיה, לכולנו יש קושי לממש את הזכויות שלנו", אמר אייקוט יאנאק, אחד הצועדים, "זו הסיבה שאנחנו חייבים להילחם, ולכן כולנו צועדים יחד היום". "המצעד באיסטנבול הרגיש יותר כמו הפגנה, והזכיר לי את ההפגנות של הקהילה ברוטשילד בתחילת השנה", אומר מולי דואק, ישראלי שהשתתף במצעד באיסטנבול, "מלא אנשים עם דגלים ושלטים, כל דקה צועקים ססמאות בטורקית, שורקים וצועקים".
המצעד באיסטנבול מאפשר מפגש נדיר עם להט"בים ממדינות המזרח התיכון. דואק, שצילם קליפ ברחובות איסטנבול בימים שלפני המצעד, סיפר ל-mako גאווה על מפגש אחד, הזוי ומרגש במיוחד: "הייתה בחורה טרנסית אחת שצילמה אותי והתלהבה. בהמשך שדיברתי איתה התברר שהיא תיירת מאירן, וכשהיא שמעה שאני מישראל היא בכלל הייתה בשמיים".
הגאווה תביא את השלום?
יונתן ונונו, איש חיי לילה האחראי על כמה מהליינים היותר מוצלחים בתל אביב, שנקלע להפגנת טרנסים באיסטנבול שנערכה שבוע קודם, מתאר את חוויית הצעידה במדינה מוסלמית:
"לפני שנסעתי לשם חשבתי שאגיע למדינה כמו בולגריה או הונגריה, לא ידעתי שההווי במדינה כל כך מוסלמי. דווקא כשהגעתי לשם והסתובבתי ברחוב פתאום הבנתי כמה היא מוסלמית. אני אישית, בתור ישראלי, יהודי והומו לא הרגשתי בנוח שם, במיוחד לא באזורים התיירותיים. היו דגלי גאווה ברחוב, בתי קפה ואפליקציות היכרויות מקומיות שמחליפות את גריינדר (שחסומה לשימוש בטורקיה), אבל עדין הייתה תחושה של מדינה דתית ולא של חופש מוחלט. אני מניח שהתחושה הזאת היא לא רק בגלל הטורקים, אלא בגלל כמות התיירים ממדינות ערב שנמצאים בעיר. יש שם המון תיירים מכווית, לבנון, ערב הסעודית. אז אתה מוקף באנשים עם גלביות, וזה מרתיע. אבל ברגע שאתה עובר את השלב הראשון אתה מתחיל להרגיש יותר בנוח".
אל המצעד החמישי של קהילת הטרנסים באיסטנבול, שהתקיים שבוע לפני מצעד הגאווה, נקלע יונתן בטעות. "לא ידעתי שיש מצעד. יצאתי מאחת החנויות ברחוב הראשי ופתאום מצאתי את עצמי מוקף במאות דגלי גאווה. אלפי אנשים הציפו את הרחוב עם משרוקיות ותופים וצעקו סיסמאות. זו הייתה הרגשה טובה, כי רגע קודם הרגשתי שאני נמצא במדינה לא כל כך ידידותית להומואים ובטח לא ישראלים, ופתאום הרגשתי שייך. הרגשתי חלק ממשהו וראיתי שכנראה התמונה שהצטיירה לי כשהגעתי לא כל כך שחורה, אם הם יכולים לצעוד פה עם דגלים. גם המשפחות המוסלמיות עמדו בצד והסתכלו, וזה היה רגע מאד גאה. אחד הגאים שלי".
התמונה הספונטנית שצילם יונתן במצעד הטרנסים פורסמה בעמוד הפייסבוק Gay Middle East Identities ושותפה על ידי עשרות גולשים מכל רחבי העולם, וגם ממדינות ערב. "המצעד הזה לא שינה את דעתי לגבי טורקיה", מסכם יונתן, "הוא פשוט גרם לי להיות גאה שלמרות הכל, על אפם וחמתם של כל המוסלמים שם, הם צעדו בגאווה ובלי פחד, וזה היה מאד מרגש".
בדרך להיות בירת הגייז המוסלמית?
מצעד הגאווה הראשון באיסטנבול התקיים בשנת 2003, וכלל כמה עשרות בודדות של צועדים. מאז הולך המצעד וגדל משנה לשנה, והשנה השתתפו בו קרוב ל-100,000 צועדים, מקומיים ותיירים.
השנה התקיים לראשונה פסטיבל Istanball. הפסטיבל הגאה שהתקיים בתאריכים 19-23 ליוני, וסיפק למבקרים בעיר 4 ימים ו-4 לילות של מסיבות מסביב לשעון ודיג'ייז נחשבים העוברים בין מועדוני הגייז בעיר. הפסטיבל הופק על ידי מפיקי המסיבות הגדולות בעיר, ה"HIP" וה"SULTAN". במהלכו התקיימו מסיבות מיוחדות במועדונים הגדולים בעיר. מלבד המסיבות, הפסטיבל הציע גם שייט רומנטי לאור השקיעה, חווית חמאם טורקית וסיורים היסטוריים לערים הסמוכות כגון קפדוקיה ובודרום.
למרות האופי האוריינטלי והגברים בעלי הפוטנציאל, איסטנבול עדיין לא מאיימת על תל אביב, המחזיקה בתואר בירת הגייז של המזרח התיכון. בעוד טורקיה נחשבת לאומה חילונית, הרוב המכריע של האוכלוסייה הם מוסלמים, מה שהפך את Istanball לפסטיבל הראשון מסוגו במדינה מוסלמית. "הפסטיבל מאחד הומואים מכל רחבי העולם במהלך ארועי הגאווה בעיר, במטרה לחגוג את האהבה, השוויון והאושר תוך כדי היכרות עם הפלאים של איסטנבול, היעד האקזוטי החדש של אירופה להומואים", הסבירו המארגנים. לדבריהם איסטנבול לא נבחרה באקראי. זוהי עיר מאוד פתוחה ומודרנית, רב תרבותית וסובלנית עם ניסיון קוסמופוליטי של 550 שנים. "העיר היא צומת של תרבויות שונות ומושכת אליה אנשים מכל רחבי העולם".