בדיוק כשהעולם סוער ומדבר בלא הרף על 'הורות האקסטרים', מגיע זוג הורים אמריקני ושם הכל בפרופורציות במעשה הורות אקסטרימיסטי במיוחד שמקבל לא מעט ביקורת והשתאות מכל הסביבה: שרה ויורי בראון החליטו להקשיב לבתם הקטנה סופי, ילדה בת ארבע עם תלתלים ארוכים, ולתמוך בה בהחלטתה להפוך לילד קצוץ שיער בשם ג'ייק, היום כבר בן חמש. כשהושלם המהפך הם הציגו אותו מחדש בפני כל בני המשפחה והחברים, המורים והקהילה כולה.
"פתאום הבנו שהיא צודקת, שהיא באמת בן"
זה נחשב למקרה הצעיר ביותר של ילד הכלוא בגופה של ילדה, כך מתייחסים ההורים והמערכת אל ג'ייק, שכבר בגיל שנתיים הסביר להוריו: "אני בעצם בן". בגיל ארבע סירב סופית לסממנים נשיים בביגוד ונלקח לאיבחון פסיכיאטרי שקבע רשמית שמדובר בדיספוריה (אי התאמה מגדרית).
"בתנו הבכורה, אוליביה, בת שמונה", מספרת האם, שרה, 37. "ממנה העברנו את כל הגרדרובה הוורודה היישר לאחותה. סופי היתה ילדה יפהפיה שגדלה בחדר שקושט בדמויות של טינקרבל, אבל ברגע שהצליחה לבטא את עצמה מילולית, התחילה מיד לומר שהיא בעצם בן. בהתחלה לא התייחסנו, אבל כשזה לא עבר ישבתי איתה עם ספר אנטומיה והסברתי שהיא נולדה בת על פי הביולוגיה. היא הביטה בי ושאלה: למה שיניתם אותי? סופי תמיד התעניינה רק בגיבורי על ולא בדברים שאוליביה אחותה אהבה. כשהיא התחפשה לספיידרמן, מישהו אמר לה שהיא ספיידרגירל, והיא התעקשה: לא! אני ספיידרמן! בכל פעם שרציתי שהיא תלבש שמלה לגן היא אמרה לי שזה של בנות".
היו עוד לא מעט סימנים שהובילו את משפחת בראון לאותו אבחון פסיכיאטרי. "היא תמיד הזדהתה רק עם הדמויות הגבריות בסיפורים ובטלוויזיה, וכשהיא איימה לחתוך לברבי של אחותה את השיער פשוט קנינו לה בובת קן. בכל משחק או הצגה היא תמיד היתה לוקחת תפקיד של בן, ופעם אחת היא אפילו ניסתה להתגלח", מספרת האם. "זה היה פתאום ברור שהיא צודקת. היא בעצם בן. הבנתי, אחרי מחקר ברשת, שבתי היא טרנסג'נדר. הפסיכיאטרית, לאחר האבחון, המליצה שסופי תחיה כבן, ובמקביל קראתי המון ספרות על המהלך והדרכים להתמודד איתו. הבנתי שאם אכריח את סופי להתאים את עצמה בכח לחברה, חייה יהיו אומללים ואף אולי הרסניים".
התהליך בו הפכה סופי לג'ייק היה קצר ומשמח: היא זכתה סוף סוף לעשות שופינג במחלקת הבנים, והאם ובתה החליטו יחד על שם חדש. "סופי רצתה ג'ק, בסוף התפשרנו על ג'ייק", מספרת שרה. "החלק המסובך היה להסביר לאוליביה בת השמונה שמעתה יהיה לה אח קטן. בהתחלה היא הביעה כאב ואמרה שהיא רוצה שיחזירו לה את אחותה, אבל אחרי טיפול פסיכולוגי קצר היא השלימה עם המצב. סיפרנו את ג'ייק, והוא רצה ממש קצוץ. אני חושבת שהספרית היתה בטראומה. אני וג'ייק היינו כבר שלמים עם ההחלטה".
"הגדרה מגדרית בשלב מוקדם היא מסוכנת"
שרה ויורי בראון החליטו להיות אמיצים ולהציג את בנם החדש בפני כל הקהילה. "פחדנו שישפטו אותנו, ומה יגידו. אני כבר הייתי מוכנה לקרב, אבל הבנתי שזה הצעד הנכון למען בני. למזלנו, הקהילה כולה תמכה בנו. כתבתי מכתב מהלב לכל ההורים בגן, הסברתי שאנו מרשים לו להיות מי שהוא, וביקשנו מהגננת שתקרא לילדים ספר ילדים שאיתרנו בנושא. בינתיים כל הילדים קיבלו את זה בקלות. ג'ייק מאוד מאושר. עיצבנו את חדרו מחדש והוא אמר לי: אני לעולם לא אהיה יותר בת, אמא, אבל הבהרנו לו שהדלת נשארת קצת פתוחה, ואם יתחרט, זה בסדר גמור".
"למרות שהנושא כיום מפותח מאוד בארה"ב, בישראל אין התייחסות לעניין המגדרי בגיל צעיר כל כך ולמיטב ידיעתי לא קיימים אבחונים כאלה", אומרת עופרה טבעון, פסיכותרפיסטית התפתחותית. "אני חוששת כי הגדרות בשלב מוקדם כל כך עשויות להיות מסוכנות. את הצעד הזה, של להיות טרנסג'נדר בחברה שלנו, לעולם לא יהיה פשוט לבצע, והוא יביא עמו אתגרים נוספים כאשר תתחיל ההתפתחות המינית. לא הייתי ממליצה לעשות בחירות כאלה עבור הילד, בדיוק כפי שלא נכנע לכל גחמה אחרת שלו בשלב התפתחותי מוקדם כל כך. חשוב כן להיות קשובים לו ולרצונותיו, להיות עם היד על הדופק ולאפשר לו להתעסק בנושאים המדברים אל לבו ולהתלבש כפי שהוא רוצה. יש לא מעט ילדים שלא מתנהגים על פי הגדרות המגדר הקלאסיות וזה נורמטיבי לחלוטין".