>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשבוע שעבר חלה נקודת ציון בהיסטוריה הקובנית כשאדלה הרננדז, טרנסג'נדרית בת 48 נבחרה למשרה ציבורית, לראשונה בתולדות המדינה. הרננדז ריצתה שנתיים בכלא בשנות השמונים כשהוגדרה כ'מסוכנת' לאחר שמשפחתה דחתה את ההגדרה המינית שלה.
היא זכתה בבחירות ותכהן כנציגת הציבור בעיריית קאיבריאן במחוז וילה קלרה שבמרכז המדינה. בעקבות הזכייה, תוכל הרננדז להגיש מועמדות לפרלמנט, ובכך מסמנת שינוי גדול במקומם של להט"בים בקובה השמרנית. מלבדה, ישנם רבים ורבות שהגיעו לעמדות מפתח ושם, בין השאר, פעלו לקידום זכויות הקהילה. אספנו כמה עבורכם.
תמי בולדווין- ארה"ב
מחמת הרלוונטיות, התחלנו עם תמי בולדווין, פוליטיקאית דמוקרטית ששמה התפרסם ברחבי העולם לפני שבועיים, כאשר ברק אובמה נבחר מחדש לנשיאות ארצות הברית.
היא כיהנה בבית הנבחרים האמריקאי כנציגת וויסקונסין ובבחירות האחרונות הביסה את המתמודד הרפובליקני לנציגות וויסקונסין בסנאט ובכך נהפכה לא רק לאישה הראשונה שמייצגת את האזור בסנאט, אלא לנציגת הסנאט הלהט"בית מחוץ לארון הראשונה בהיסטוריית ארצות הברית!
בולדווין חיה עם בת זוגתה לורה אזר במשך 15 שנה וב2009 נרשמו חוקית כבנות זוג בוויסקונסין. ב 2010 הזוג נפרד אבל כאמור, השנה זכתה בולדווין לסוף טוב, והיסטורי, לפחות במישור אחד בחייה.
יוהנה סיגורדרדוטיר- איסלנד
יוהנה סיגורדרדוטיר היא לא פחות מראש ממשלת איסלנד, ולסבית מוצהרת! יותר מכך, סיגורדרדוטיר היא לא רק האישה הראשונה שעמדה בראש ממשלת איסלנד, אלא ראש הממשלה הלסבית הראשונה בעולם.
משנת 1978 סיגורדרדוטיר שירתה שמונה קדנציות רצופות בפרלמנט האיסלנדי אך ב-1994 הפסידה במרוץ לראשות המפלגה. כאשר הפסידה, הרימה את אגרופה וזעקה 'זמני עוד יגיע!' (או 'מין טימי מון קומה!' בעגה המקומית), משפט שהפך לביטוי מוכר ורווח (בעיקר כאשר נבחרה לבסוף לראשות הממשלה), מעין 'אם תרצו אין זו אגדה' איסלנדי.
סיגורדרדוטיר הצליחה להוציא את ארצה ממשבר כלכלי ועדיין נלחמת על זכויות נשים באיסלנד ואף הוציאה מחוץ לחוק מועדוני חשפנות ותשלום עבור עירום, ברוח הפמיניזם הנורדי, לטענתה. כשנישואים חד מיניים נהפכו לחוקיים, סיגורדרדוטיר נישאה לבת זוגתה יונינה ליאוסדוטיר, סופרת מוכרת באיסלנד, ויחדיו הן מגדלות את שני הילדים של סיגורדרדוטיר מנישואיה לגבר, וילד אחד משותף, בעודה ממשיכה להנהיג עם שלם. מרגש לא?
אליו די רופו- בלגיה
אם כבר בראשי ממשלה עסקינן- אליו די רופו הוא ראש הממשלה של בלגיה, מדינה המייצאת בעיקר רכבים, שוקולד וחתיכים. די רופו הגיע להרבה הישגים, ואחד המרשימים בהם הוא שמדובר במנהיג המדינה ההומוסקסואל מחוץ לארון היחיד באיחוד האירופאי. מלבד התמודדות עם ראשות הממשלה, די רופו לוקח שיעורים בשפה הגרמנית, אותה בעצם מדברים רוב התושבים במדינתו (הוא עצמו מדבר צרפתית) ומגדיר את עצמו כ'אתאיסט, רצינוליסט ובונה חופשי'.
כשיצא מהארון ב1996, ההתקפות הגיעו במהירות ובתגובה הוא חתם את הביטוי 'כן, אז מה?'. הוא היה יכול להיות המנהיג הגאה הראשון בעולם המודרני, אך לפרק זמן קצר ב2002 כיהן הומוסקסואל בשם פר-קריסטיאן פוס כראש ממשלה זמני של נורווגיה. איזה אנטי קליימקס.
איה קאמיקאווה- יפן
מבלגיה ליפן הרחוקה. כשאיה קומיקאווה מילאה את הטפסים לבחירות למועצת העיר טוקיו, היא השאירה חלל ריק ליד השאלה 'מין'. קאמיקאווה היא טרנסג'נדרית אשר, בעת הבחירות לתפקיד ב2003, עוררה סערה תקשורתית אדירה. למרות שמסמכי הזהות הרשמיים שלה קומיקאווה רשומה כגבר, אושר לה להתמודד כאישה.
הסיבה היא שביפן אין קטגוריה קיימת לטרנסג'נדרים, והמילה לא קיימת בשפה, כך שהיחס הוא כ'בעלי הפרעות מגדריות'. עם זאת, למרות שהשלטונות הכריזו שלאחר הבחירות היחס אליה יהיה כאל גבר, קומיקאווה בעצמה ממשיכה לכהן כאישה בהצלחה גדולה, ובעבודתה היא מתרכזת בזכויות נשים, ילדים, קשישים ולהט"בים. ב2007 נבחרה בשנית והיא מהדמויות החשובות בפוליטיקה היפנית, שאפו.
סונהיל באבו פאנט- נפאל
נפאל?! כן, גם בנפאל תוכלו למצוא נציג פוליטי גאה. שמו סונהיל באבו פאנט והוא אפילו די אטרקטיבי. פאנט הוא חבר הפרלמנט ההומו המוצהר הראשון באסיה ובעקבותיו, נפאל היא המדינה האסייתית הראשונה שמאפשרת נישואים חד מיניים. המעניין במיוחד בסיפור הוא שחוק הנישואים החד מיניים עבר רק שלוש שנים לאחר חוק אחר, שקבע שהומוסקסואליות הוא פשע שמוביל לענישה.
המהפך התרחש לאחר הפיכת נפאל לדמוקרטיה עם הדחת המלך האחרון ב2006. נפאל היא עדיין מדינה לא יציבה אך לפני שנתיים, במהלך חסר תקדים, כתב שר התיירות מכתב לכנס התיירות ההומו-לסבי בבוסטון ובו כתב "הפסגה הגבוהה בעולם, מקום הולדתו של הבודהה, היא האור של אסיה.
אני מזמין את כל המיעוטים המיניים בעולם להגיע אלינו" כן כן, כמו שאתם שומעים, לא רק שאפשר להתחתן בנפאל, אפשר לעשות את זה באוורסט! פאנט, מלבד היותו חבר פרלמנט מחוץ לארון, מנהל גם סוכנות טיולים בשם 'ההר הוורוד' שמייעצת לממשלה בנושאי תיירות הומו-לסבית. ירח דבש בפוקרה.
ג'ורג'ינה באייר- ניו זילנד
ג'ורג'ינה באייר כבר הפכה לשם דבר. מדובר לא רק בחברת הפרלמנט הטרנסג'נדרית הראשונה בניו זילנד, אלא ראש העיר הטרנסג'נדרית הראשונה בעולם. הסיפור של באייר עמוס דרמות ותהפוכות עד להגעתה לפוליטיקה ועובר דרך התרוצצויות ברחבי המדינה עם אמה, קריירת משחק, חשפנות, זנות ואונס.
החיים של באייר עד הגעתה לפוליטיקה היו רצופי מכשולים טרגיים אך האישה האמיצה הזאת, בהגיעה לעולם הפוליטי, כיהנה כראש עיריית קארטרטון מ-1995 עד 2000. החל מ-1999 ועד 2007 באייר הייתה חברת פרלמנט אשר זהותה, והיסטוריה שלה, ליוו אותה בכל הדרך. לא רק שבאייר נלחמה עבור זכויות להט"בים בניו זילנד (וגם הביעה מורת רוח על כך שהאמינה שנישואים גאים לא יהיו אפשריים במדינתה בעשרים השנה הקרובות) היא גם התעמתה בקריירה הפוליטית שלה עם עברה.
באחד הראיונות שנערכו עימה באייר אמרה: "שואלים אותי שאלות שאף פוליטיקאי אחר מעולם לא היה צריך לענות עליהם. לגבי ניתוח שואלים אותי 'זה כאב?' או 'כשאת עושה סקס עכשיו כאישה, זה שונה מאיך שהיית עושה סקס כגבר? מותק, ברור שכן". ב2003 יצא הסרט הדוקומנטרי 'ג'ורג'י גירל' שמספר את הסיפור המדהים של באייר.
קלאוס ווברייט- גרמניה
כל מי שביקר בברלין יכול בוודאי להעיד כמה העיר הזאת גאה. ובכן, חלק ניכר מכך הוא בגלל שראש העיר המכהן שלה, קלאוס ווברייט, הוא גיי מוצהר בעצמו. לווברייט יש קריירה מרשימה מאוד שכוללת מקום כחבר המועצה הצעיר ביותר בברלין (של רובע טמפלהוף), נשיא הבונדסטראט (שהוא למעשה התפקיד השני בחשיבותו בגרמני כולה) וראש עיריית ברלין מאז 2006.
ווברייט יצא מהארון במהלך הבחירות ב2001, מחשש שהצהובונים יקדימו אותו ויפרסמו את נטייתו המינית, וטבע את הביטוי 'אני גאה וזה ממש בסדר'. למעשה, גם ראש עיריית המבורג, אולה פון בויסט, הוא גיי מוצהר ושניהם הם גם ראשי מדינות מחוז, מה שהופך את גרמניה, שלא במפתיע, למדינה שחורטת על דגלה את השיוויון המגדרי בפוליטיקה.
ברטראן דלנואה- צרפת
לא רק לגרמניה יש בירה המנוהלת על ידי להט"ב- ראש עיריית פריז, ברטראן דלנואה, גם הוא גיי מוצהר. דלנואה מכהן כראש הבירה הצרפתית מ2001 וימישך לעשות זאת עד 2014, והוא קידם את תיירות העיר כשיצר את מיזם 'חוף הים של פריז' על גדת הסיין ואת ה'אופניים החופשיות' (aka תל אופן).
דלנואה הוא הפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון שיצא מהארון, ועשה זאת במהלך ריאיון טלוויזיוני ב1998. כפוליטיקאי גאה מוצהר, דלנואה שילם בגופו את מחיר הבורות החברתית כאשר, במהלך אירועי ה'לילה הלבן' של פריז, נדקר על ידי מהגר מוסלמי בשם אזדין ברקאן שהצהיר שהוא שונא פוליטיקאים, סוציאליסטים, והומוסקסואלים.
עוד פרט מזעזע בפרשייה הוא שאחד משכניו של ברקאן אמר בראיון ש'הוא היה קצת כמו כולנו, כולנו הומופובים כאן כי זה לא טבעי'. הדקירה לא סיכנה את חייו של דלנואה אך הוא אושפז במשך שבועיים, לא לפני שציווה שעל חגיגות ה'לילה הלבן' להמשך. ברקאן, אגב, עבר לבית חולים פסיכיאטרי ולבסוף נעלמו עקבותיו...
קארינה ואנסה מאפלה- אקוודור
קארינה ואנסה מאפלה היא כנראה הסיפור האהוב עלי ברשימה הזו. מאפלה משמשת כשרה האחראית על בריאות הציבור באקוודור, והיא לסבית מוצהרת ולוחמת חשובה נגד הומופוביה. מאפלה סבלה בעצמה מהומופוביה כאשר, בהיותה בת 13 באירופה, היא ובת זוגה הותקפו על ידי חבורת נערים.
בדיעבד אמרה שהתקרית עזרה לה לא רק לגבש את זהותה כלסבית, אלא גם להבין טוב יותר את היחס של החברה כלפי הומוסקסואליות. היא החלה לעבוד למען זכויות להט"בים, ולסביות בפרט ובינואר השנה נכנסה באופן רשמי לפרלמנט, שם החלה את המהפך הגדול שלה. מאפלה פתחה במבצע לסגור את מאות ה'קליניקות' הדתיות שמטרתן להמיר צעירים הומוסקסואלים (ובעיקר נשים לסביות) בדרכי עינויים קשים, פיזיים ופסיכולוגיים, ואונס. תחת הלחץ שהפעילה עוד כשעמדה בראשות ארגון לזכויות להט"ב, נסגרו כמה עשרות מכונים שכאלו ועם בחירתה נערכו פשיטות רבות נוספות, במהלכן חולצו עשרות נשים, ועוד הזרוע נטויה.
ניצן הורוביץ- ישראל
ונסיים עם אחד משלנו. הורוביץ הוא ח"כ בכנסת הנוכחית מטעם התנועה החדשה מרצ, והוא הומו מוצהר. הורוביץ, עורך דין בהכשרתו, שימש ככתב צבאי ועורך חדשות חוץ בגלי צה"ל, כתב ב'חדשות' ו'הארץ', שליח 'הארץ' לפריז ולוושינגטון וכן כתב וראש דסק החדשות בערוץ 10.
מאז תקופתו כבעל פינה קבועה ב'לונדון וקירשנבאום', ובעקבות הסדרה הדוקומנטרית 'העולם הבא- ניצן הורוביץ מחפש את המחר' והטור הקבוע שלו ב'זמן הוורוד', דבקה בהורוביץ תדמית של פעיל רלוונטי, מחובר ועכשווי. הורוביץ עשה מעבר חד לפוליטיקה ב2008 ומאז הוא מתמקד בכל הקשור לזכויות אזרח, שיוויון, חופש דת, איכות סביבה, פלורליזם וכמובן, תכנים גאים, על אפם וחמתם של מתנגדים מתוך בית הנבחרים שלנו.
הוא הגיש הצעת חוק לגבי נישואים אזרחיים וייסד (עם חברת הכנסה נינו אבסדזה) את השדולה למאבק בהומופוביה ב2011. הורוביץ חי עם בן זוגו הבמאי והמתרגם עידו ריקלין, וממשיך לתת לנו סיבה לגאווה.
