בשבוע שעבר, הסתיימה בהצלחה השתלת הכבד הראשונה של מטופלים חיוביים ל-HIV, וכן השתלת הכליה הראשונה לנשאי HIV. שני האיברים נתרמו על ידי אותו תורם, נשא HIV שהלך לעולמו, והושתלו בגופם של שני מטופלים, גם הם נשאי הנגיף. עד לפני שלוש שנים, השתלת איברים של חיוביים נאסרה בחוק האמריקאי, שחוקק לראשונה ב-1988, כש-HIV ואיידס נחשבו למחלות ממיתות. כיום, לאור ההבנה כי בטיפול נכון, ניתן לחיות עם HIV כמו עם כל מחלה כרונית, מתבצעת כמות גוברת והולכת של השתלות איברים של נשאים. למעשה, חלוצת ההשתלות בתחום היא ישראל, וכבר ב-2013 נערכה בהצלחה בבית החולים איכילוב השתלת כליה בין שני חיוביים. השתלת הכבד נחשבת למורכבת יותר, לכן הצלחת הניתוח, שנערך במרכז הרפואי ע"ש ג'ון הופקינס, היא בגדר בשורה משמחת.
באותה שנה, בעקבות פניה של הוועד למלחמה באיידס, פסק גם הרב אליהו בקשי דורון כי מותר לקבל תרומות מנשאי הנגיף, כיוון ש-HIV אינה נחשבת למחלה מסכנת חיים. בתקנות משרד הבריאות ואד"י מצוין כי מצבו הבריאותי של אדם אינו מונע ממנו מלהיות תורם איברים, שכן צוות רופאים נדרש ממילא לבדוק כל איבר המיועד להשתלה.
הסיכון העיקרי בהשתלה כזו טמון בתת הסוגים של הנגיף, שחלקם יכולים לפתח עמידות לחלק מהתרופות הניתנות לְנשאים, וההשתלה עלולה להדביק את הנתרם בסוג נוסף של נגיף. "אלה זמנים מרגשים לאנשים שחיים עם HIV, עכשיו כל תורם חיובי הוא מציל חיים פוטנציאלי", אמר דורי שגב, מנהל בארגון למחקר אפידמיולוגי והשתלת איברים בבית החולים בו בוצעה ההשתלה.