"נקבות הן חזקות. הן לועסות טבק, מעשנות סיגרים ומרימות משקולות". אלו הדברים שאמרה סמלת קריסטין בק, לשעבר מפקד בכיר בקומנדו הימי האמריקאי, במסגרת ועדה שהתכנסה לדון בשאלה האם יבוא היום בו צבא ארה"ב יאפשר שירות של חיילים טרנסג'נדרים. "עשיתי את הדברים הכי קשוחים בזמן שירותי כסמל בחיל הים, ואני עדיין יכולה לעשות את זה היום, כנקבה. עדיין יש לי את היכולת לכסח".
בק, שעברה ניתוח לשינוי מין לאחר שיחרורה מהצבא בשנת 2011, נאמה במפגש של אנשי צבא טרנסג'נדרים מ-18 מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, המאפשרות שירות של טרנסג'נדרים בצבא, שהתכנסו בוושינגטון כדי לדבר על החוויות שלהם ולדון בשאלה האם צבא ארה"ב יכול להצטרף אליהם.
המפגש, שהתרכז בשירות צבאי של טרנסג'נדרים מכל רחבי העולם, הוא הוועידה הבינלאומית הראשונה אי פעם והגדולה ביותר של טרנסג'נדרים בשירות צבאי המתקיימת על אדמת ארה"ב. הכנס כלל אנשי צבא טרנסג'נדרים מבריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ושוודיה.
15,500 טרנסג'נדרים בארון
על פי ההערכות, נכון להיום משרתים בצבא ארה"ב קרוב ל-15,500 אנשים טרנסג'נדרים. רובם רשומים תחת מין הלידה שלהם ונמנעים מתהליכי שינוי מראה שיסגירו את עובדת היותם טרנסג'נדרים, שכן על פי חוקי הפנטגון במידה וזהותם תתגלה יידרש הצבא לשחררם.
דוח שפורסם מוקדם יותר השנה מצא כי לא קיימת סיבה רפואית משכנעת בגינה נאלץ הצבא האמריקאי לאסור על טרנסג'נדרים מלשרת. "אנחנו נחושים שלא רק שאין סיבה רפואית משכנעת לאיסור, אלא גם כי האיסור עצמו הוא מכשול יקר, מזיק ולא הוגן המונע את גישתם של כ-15,450 טרנסג'נדרים המשרתים כיום לשירותי הבריאות", הסבירו מובילי הדוח, ד"ר ג'ויסלין אלדרס, ששימשה כרופאה הכללית בתקופת כהונתו הראשונה של ביל קלינטון כנשיא, ואלן שטיינמן, מנהל בריאות ובטיחות ראשי לשעבר במשמר החופים.
הפאנל התייחס לאיסור הקיים כבר כמה עשרות שנים והציע כי הוא ככל הנראה נובע בחלקו מהקונצנזוס של הממסד הפסיכיאטרי, שתוקן מאז, שקבע כי הבעיות של הזהות המינית נחשבות להפרעה נפשית.
הנחה נוספת עליה מבוסס האיסור היא כי מתן טיפול בהורמונים וניתוחים לשינוי מין יהיה קשה מדי ויקר מדי. אך הוועדה דחתה את אותם הרעיונות בטענה כי הם אינם עולים בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המודרנית ועם היקף שירותי הבריאות הניתנים באופן שגרתי לאנשי צבא שאינם טרנסג'נדרים. הוועדה טענה כי הכלה של טרנסג'נדרים בצבא כמעט ולא תורגש על ידי הצבא. עוד הוסיפה הוועדה כי מספר קטן יחסית של אנשי שירות פעילים ובמילואים היה בוחר לעבור ניתוחים הקשורים למעבר, וכי רק חלק קטן עלול לסבול מסיבוכים שימנעו מהם לשרת. על פי הערכות הוועדה, 230 אנשים טרנסג'נדרים בשנה יבקשו ניתוח כזה בעלות ממוצעת של כ-30,000 דולר.
"אני מקווה שתפיסת העולם של הצבא תהיה שאנחנו צריכים להעריך כל אחד מהאנשים שלנו על בסיס היכולת שלהם ומה הם יכולים לעשות, ואם יש להם מצב שאנחנו יכולים לטפל בו, אנו נטפל בו כמו שהיינו מטפלים בכל אחד אחר".
"פגיעה בפרטיותם של החיילים הלא טרנסג'נדרים"
שוחרי זכויות טרנסג'נדרים לוחצים על הפנטגון לבחון מחדש את האיסור הגורף בארה"ב מאז שנת 2010 בה ביטל הקונגרס את החוק שאסר על הומואים, לסביות וביסקסואלים גלויים לשרת בצבא.
יו"ר האופוזיציה של בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פאלוסי, כבר הודיעה כי היא תומכת בביטולם של הכללים האוסרים על אנשים טרנסג'נדרים לשרת בצבא. לדבריה היא מאמינה שאין מקום לאפליה בצבא האמריקאי, ובכלל זה על הבסיס של זהות מגדרית.
ועדה עצמאית שהוקמה לבדיקת הנושא הגיעה למסקנה כי הנשיא אובמה יוכל לבטל את האיסור בן עשרות שנים ללא אישור מהקונגרס. חבר הוועדה תא"ל בדימוס תומאס קולדיץ אמר כי לדעתו מתן אפשרות לאנשים טרנסג'נדרים לשרת בגלוי תפחית הטרדות המבוססות על מגדר, תקיפות והתאבדויות, תוך שיפור הביטחון הלאומי.
אבל נשיא המרכז למוכנות צבאית, איליין דונלי, שקבוצתו התנגדה לביטול איסור השירות על חיילים הומואים מוצהרים, חוזה כי הצבת אנשים טרנסג'נדרים במגורים, מקלחות ובמקומות נוספים בעלי הפרדה מגדרית עלולה לגרום לגידול בתקיפות המיניות ובפגיעה בפרטיותם של האנשים הלא טרנסג'נדרים. "זה מוסיף נטל על גברים ונשים בצבא שהם בהחלט לא צריכים ולא מגיע להם" אמר דונלי.
בצה"ל משרתים החל מהשנה שעברה גם חיילים טרנסג'נדרים בלי שיצטרכו לחיות בסוג עם זהותם, למעשה במאי השנה התפרסם כי צה"ל כבר מתגאה גם בקצין טרנסג'נדר ראשון.